|
||||
|
||||
מה לעשות, ההקשר ה"יותר רחב" הוא בלוף. או יותר נכון, הוא תאורטי. כשמדברים עליו מעמידים פנים שהמנהיגים שלנו, סוסים מתים או לא, מתנהגים כמו המנהיגים בנאומים של אולמרט. אחריות, שיקול דעת, וכל הבלה בלה. לא קונה את זה. לא מאמין שאדם יכול לגנוב את הציבור שהוא אמור לשרת אותו ביום ראשון, ולהתנהג באחריות לאומית ביום שני. אם היה לו רגש אחריות לאומית הוא היה נוהג במשרה שלו כמו הדיבורים בנאומי ההכתרה - בחיל ורעדה, תחושה שאמורה לקנן בקרב אדם -בוגר- שעם שלם נתון לאחריותו. תגיד, סתם מתוך סקרנות, גם בלבנון האמנת להם? באמת ניסית להבין את שיקולי האחריות הלאומית שהובילו למתקפה הסופית והכושלת בימים האחרונים, לאחר שכבר נחתם הסכם? |
|
||||
|
||||
אם אתה כל כך מומחה בנבכי נפשם של מנהיגינו, מדוע לדעתך הם לא הסכימו לכל דרישות חמאס? האם ייתכן, שבכל זאת, יש טיעונים נגד? אולי הם הכריעו? |
|
||||
|
||||
אין לי ספק בכלל שיש טיעונים נגד, אלא שאני חושב שאלו אינם משמשים אלא כתרוצים. מה גם שאינני מבין - איך ומתי הכריעו בדיוק? מתי הובאה רשימת אסירים לדיון בממשלה? הם לא הסכימו לכל דרישות החמאס מכל מיני סיבות של אגו ותעמולה. אני מניח שרובן קשורות לדרך העגומה מבחינתם שבה נסתיימה המלחמה, הפחד מלהודות בחוסר התועלת שלה, הפחד מלהיות מובסים או להראות מובסים פעם נוספת (עם התרועות המקדימות למלחמה עוד חשבו שתסתיים בניצחון וחילופי שבויים, אבל הניצחון בושש לבוא, מחוץ לתעמולה המופנית בעיקר כלפינו הישראלים). הם בעיקר מתוסכלים, אני חושב - כמה כבר אפשר להכות ולנצח ולנצח את החמאס, ועוד בסוף לשחרר את המנהיגים השבויים שלו? זה מסריח קצת יותר מדי מאותו חוסר כישרון מוכר של הממשלה הזו - היכולת העקבית לקבל באיחור ובמחיר יקר את מה שיכלה לקבל מייד. |
|
||||
|
||||
המטרה של המלחמה הזו הייתה ''שינוי המציאות בדרום הארץ''. מטררה נוספת שלא הוצהרה הייתה לדעתי להכות בחמאס. בכל מקרה החזרתו של גלעד שליט או החלפת שבויים לא היו חלק ממטרות המלחמה הזו. |
|
||||
|
||||
כן, טוב, אבל גם את שינוי המציאות בדרום הארץ הם לא השיגו. |
|
||||
|
||||
כן, והמטרה של מלחמת לבנון היתה שיחרור החטופים. מה זה בכלל "שינוי המציאות בדרום הארץ"? האם מדובר ברמז דק לפילוסופיה של הרקליטס, אשר טען שלא ניתן להיכנס לאותו נהר פעמיים? הרי לכאורה, "המציאות בדרום הארץ" משתנה משניה לשניה, מלחמה או לא.. "שינוי המציאות", "להכות בחמאס" (כאילו שלא היכינו בו כבר שנים ארוכות), "חיזוק ההרתעה", כל אלו הם משפטים עמומים ולא מדידים, בכוונה, ומשמעותם היא שאנו נתחיל במלחמה מתי שמתחשק לנו. ומה לעשות, אני בכל זאת זוכר את הדיבורים הללו על חילופי שבויים מתוך עמדת כוח בתום מלחמה מוצלחת. זו לא היתה "מטרה" רשמית, משום שלמלחמה הזו לא היו מטרות במציאות - אלא כמעט רק בהקשר של תעמולה כלפי פנים. |
|
||||
|
||||
כל זה טוב ויפה, אבל אתה הצהרת הצהרה פשוטה בתגובה 506466: "...להיות מובסים או להראות מובסים פעם נוספת (עם התרועות המקדימות למלחמה עוד חשבו שתסתיים בניצחון וחילופי שבויים...". אני בסה"כ הערתי הערה פשוטה בתגובה: שחילופי שבויים או החזרתו של גלעד שליט לא היו חלק ממטרות המלחמה הזו. כל השאר הוא דיון שלך עם עצמך. |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה, מרות המלחמה האחרונה הוגדרו בעיקר בדיעבד, והיו כנראה (לפחות בשלב ההבניה ההיסטורית הנוכחית) להחזיר את הבטחון העצמי לצה''ל, ואולי גם לזרז את המו''ם לגבי שליט (אם כי נראה לי שהעניין האחרון ירד בינתיים ממצבת המטרות כיוון שלא בטוח שהוא אכן הושג). |
|
||||
|
||||
אכן, נראה בדיעבד שאחת מהמטרות החשובות היתה תיקון הרושם של מלחמת לבנון, מעין תרפיה לצבא העם. הפעם יהיה אוכל למילואימניקים, והפעם לא יהיו פלזמות, ותהיה דבקות במשימה, והעיתונאים לא יורשו לעזור לאוייב, וכן הלאה. לכל בעיה תדמיתית בלבנון מצאו פיתרון תדמיתי בעזה. |
|
||||
|
||||
...ולכל בעיה תדמיתית בשתיהן, מוצאים פתרון דמיוני בשחזור ההסטוריה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |