|
||||
|
||||
לדעתך מה שמפר את החופש של השוק היא ההתערבות הממשלתית? תיאוריות יפות ומיושנות שהמציאות לא כל כך הסתדרה איתן. תחרות חופשית מבוססת על כך שהשחקנים הראשיים אינם משפיעים על השוק אלא השוק משפיע עליהם. אם לא תעצום את עיניך תוכל לראות את הסימביוזה שבין התאגידים ובין הממשלה.אז הממשלה איננה גורם חיצוני שמשבש את השוק החופשי, אלא חלק משוק שאיננו חופשי ולמעשה אף פעם לא היה חופשי אלא באידאולוגיה. |
|
||||
|
||||
והפתרון שלך הוא להעלות את מעורבות הממשלה, כדי להגן מפני השחיתות שהממשלה מעורבת בה? |
|
||||
|
||||
יותר כוח וסמכויות למבקר המדינה. |
|
||||
|
||||
לא באופן ישיר אלא על פי הצורך של החלשה והקטנה של התאגידים הגדולים -הקונגלומרטים- במשק. בטבע למשל שעוסקת רק בתרופות, לא הייתי נוגע. באיי. די. בי. שנכנסת גם לשוק חיפושי הנפט ותכנס גם לתרופות, הייתי מפרק לחלקים. |
|
||||
|
||||
אבל אם יש סימביוזה לא-כשרה בין הממשלה לתאגידים, למה בדיוק שהגדלת כוחה של הממשלה תהפוך את השרץ לטהור? אתה נותן כוח גדול יותר למי שלטענתך מושחת, ומאמין שזה יגרום לו פתאום להפסיק ולהיות מושחת? ולמה, למשל, כשחברת העובדים החזיקה בכור, בסולל בונה, ב'הסנה' ובבנק הפועלים, זה אחרת מאשר איי.די.בי.? |
|
||||
|
||||
לא כתבתי שזו סימביוזה לא כשרה; כתבתי שזו סימביוזה שהיא אימננטית לשיטה. לא אהבתי את הכלליות של ההסתדרות ולכן גם לא את הקונגלומרט שנקרא אז חברת העובדים. ההבדל היה ההחזקה הקניינית של איי.די.בי.-אדם אחד. זה שלעוד עשרות או מאות אלפים יש מניות של איי. די.בי. ממש לא משנה; אף אחד לא סופר אותם חוץ מלשלוח להם דיווידנד. אתה מתעלם מהמשמעות של היותה של איי.די.בי. קניין פרטי כמו הבית והרכב שלך בלי האחריות (ערבון מוגבל). יש איזו מסה קריטית בה העוצמה הכלכלית של נוחי דנקנר היא עוצמה פוליטית. אינני יודע האם הוא כבר קנה אחזקות בתקשורת אבל אולי הוא עוד יקנה את ערוץ 10 או את מעריב אם יפשוט את הרגל. |
|
||||
|
||||
הביקורת שלך לא אפקטיבית. ייתכן שאין דרך מעשית למנוע את הממשלה מלהתערב במשק, אבל זה שייך לסוגיית היתכנותו של מודל המדינה החופשית, ולא לתוכנו. |
|
||||
|
||||
סוגיית היתכנותו של מודל המדינה החופשית קשורה לתוכנו. אם אתה רוצה לעסוק בקורס לתולדות האוטופיות אז חכה קצת שדבריך יהיו רק בגדר מחשבות שעלו פעם ולא יותר. |
|
||||
|
||||
אילו הייתי סבור שהרעיון לא ישים, קרוב לוודאי שלא הייתי טורח לדון עליו. אבל אני סבור שהוא ישים. עכשיו אתה יכול להשתתף בדיון או לא. אתה יכול גם לקיים דיון על סוגיית הישימות, ולהציע לי להצטרף. אבל אלה בכל זאת שני דיונים נפרדים, והסיבה היחידה לערב ביניהם היא שזה משרת את מטרותיך ליצור מסך עשן שימנע את בירור השאלות היסודיות שנוגעות לטיבה של השקפת העולם שלך. אני לא מעוניין לתת לזה יד. |
|
||||
|
||||
נראה לי שיש כאן סתם נסיון לערער על תוכן ההשקפותיך. מבחינה פסיכולוגית תהליך ההתפכחות מההשקפות הללו חייב לכלול בשלב ראשון ערעור על תוקפן. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בהחלט, כדי לשכנע אותי שאני טועה, יש לעשות כן. הדרך הפחות מומלצת היא לדלג לסירוגין בין הטענה שמדינה חופשית לא רצויה ובין הטענה שאינה ישימה. זה בעיקר גורם לי להרגיש שהצג שכנגד מתחמק מלקבל הכרעות אינטלקטואליות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |