בתשובה לנתנאל, 20/01/02 19:22
שאלות תם 53614
מיכאל שרון • בתשובה לנתנאל יום א', 20/1/2002, 19:48
על משקל דבריך, אומר שקשה לו לעראפת להתעלם מטנקים ישראלים כבדים הנמצאים כמטחווי קשת ממנו.
אכן, אנו, או יותר נכון, כוחנו הצבאי, הטכנולוגי, או הבין לאומי כיום, הינם בראש מעייניו. אין זה אומר שהוא נותן לכוח עדיף המאיים ופוגע בו לגיטימציה. לכך הוא מכוון בדבריו על הענקים הפלשתינאים: העמידה כנגד כוח זה, שבכל מקרה, יקשה במקצת להתעלם מקיומו.
שאלות תם 53616
נתנאל • בתשובה למיכאל שרון יום א', 20/1/2002, 19:57
וכך צעדו להם עלי-בבא ושבעים הע-נ-ק-י-ם לעבר השקיעה, נדים בשלווה מצד לצד על שבילי ההרים. פניהם למערב והשמש להם לב אדום פועם.
שאלות תם 53635
מיכאל שרון • בתשובה לנתנאל יום א', 20/1/2002, 22:11
למטרת שלום עם שכננו, שהינה משאת נפש עיקרית המועלית עוד במגילת העצמאות מ-‏48, יש להתנער מחורים שחורים בלתי פתירים בסכסוך, ולא להשקיע בהם משאבים הולכים וגוברים, שכן הדבר רק יגרום לשחיקתנו.
שאלות תם 53670
זהר מיכלובסקי • בתשובה למיכאל שרון יום ב', 21/1/2002, 3:16
אז אתה מציע כאן לפנות את ההתנחלויות לאלתר, ולהביא כוחות ומשקיפים בינאומיים!
כל הכבוד. (אולי לאט לאט השמאלניות מחלחלת, אתה מדבר יותר מדי עם שמאלנים.)
ריבונות 53685
מיכאל שרון • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום ב', 21/1/2002, 9:10
חבל ארץ זה הוענק על ידי הקהילייה הבינ"ל לעם היהודי, לבנות בו מדינת לאום, לפני כ-‏80 שנה. בשביל לקבל קצת פרופורציות, יש לעיין במפה, ולראות עד כמה הוא מזערי ביחס לגודלו הענקי של השטח בו קיימת ריבונות ערבית. עד כדי כך שצמצומו הנוסף עשוי להראות כחזירות לשמה.

מדובר בעם ששילם מחיר כבד, במונחי השפלה, ביזוי ורדיפות על היותו אקסטריטוריאלי.
בדומה להוגי הציונות הקלאסית, כגון הפסיכיאטר ד"ר מקס נורדאו, ניתן להניח שאקסטריטוריאליות זאת גבתה גם מחיר נפשי כבד
מהאדם היהודי, ויצרה איים של אנומלייה בנפש רבים, דבר הנותן אופק הומני נוסף לחשיבותם של טריטוריאליזם וריבונות יהודית.
מדובר בעם בעל תרומה ניכרת לרוח, למדעים, להתפתחות הכלכלה בארצות ריכוזו ועוד.
לעיתים "טופל" שם, בעקבות תרומתו, על ידי בעיטה בישבנו, בבחינת "הכושי עשה את שלו,
דבר המדגיש הן את:
הצדק ההיסטורי בריבונות יהודית
הברכה שהוא עשוי להביא לאיזור כולו.
אין להבין את השיבה הזאת כתופעה קולוניאליסטית ופרי מזימה, שכן חזרנו לארצנו העתיקה, לערים הנושאות את השם העתיק בה כינום אבותינו. בבחינה זאת, מדובר בתופעת
יישוב מחדש חסרת תקדים אחר.
אין אנו חפצים בדיכוי עם אחר, אולם אין עליו להיות צר כלפי ריבונותינו כאן. אילו יקבל בבוא העת עקרון זה, אין כל בעייה מצידנו לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים ביותר ביחס לכיבוד זכויות הפרט של אנשים אלה לחיות את חייהם ולחפש את אשרם, כולל בחינה מצד משקיפים בינלאומיים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות