![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
החלבונים הם החומרה. התוכנה היא ה DNA. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המבנה השלישוני הוא החומרה (ומזה אנחנו יודעים רק קצהו של קרחון). נסתפק בהסכמה שלכל היותר מדובר בפרוייקט ראשוני של סטודנט בינוני במכללה עלומה ? |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
השאלה היא אם אתה מסתכל רק על ה DNA או על התא כולו, אבל בכל מקרה החלבונים אינם חלק מהתוכנה. מדובר בקוד שלא נכתב בהתאם לסטנדרטים המקובלים היום, אבל לפני שלושה וחצי מליארד שנה הוא היה חזית הקידמה, ובדומה לתוכנה של טל הוא עומד במבחן החשוב באמת: הוא עושה את העבודה. הייתי מאד שמח אם בימי יהיה מי שיצליח לכתוב קוד קריא יותר, קל יותר לתחזוקה ויעיל יותר שמבצע אותן פונקציות. אם לשפוט על פי מה שכנראה הולך ומתגלה שם, הקוד הקיים מתוחכם מאד אם כי סובל מצורת ההתפתחות הלא סטנדרטית שלו (בין השאר: תמיכה מושלמת בהתאמה לאחור של כל פוננקציונליות חדשה. נראה איך ייראה הקוד הכי מתקדם שלך אחרי עדכונים וטלאים במשך שלושה וחצי מיליארד שנה, בהנחה שבכלל ישרוד את באג 10000). |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
העובדה שהוא עושה את העבודה היא הוכחה לכוחו של stress testing. (המונח העברי, "בדיקות עומס", לא עושה את העבודה.) |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |