|
||||
|
||||
1. מדוע חברות ונותני שרותים מסכימים בכלל לספק מוצרים ושרותים למדינות שאינן מסוגלות לשלם? אם המדינה עכשיו פונה לחברה שלי, פיקסי ובניו סיודים בע"מ, ומבקשת ממני לסייד לאחותו של אלי ישי ולקבל תשלום מתישהו, ברור שאני לא מסכים. אני קורא עיתונים ויודע שלמדינה יש גרעון של מיליארדים מאז הקמתה, והמצב לא משתפר. אולי אני לא אראה את הכסף בימי חיי. אז מה ההיגיון כאן? 2. "כיום אין לאף גוף להוציא את בנק ישראל הזכות להדפיס שקלים". האם בעבר המצב היה שונה? האם במדינות אחרות יש לכל מיני גופים זכות להדפיס כסף? 3. "אם המדינה מחזיקה גרעון גבוה לאורך זמן..." אבל האם זהו לא המצב? האם ישראל וגרמניה וארה"ב לא מחזיקות גרעון גבוה כבר עשרות שנים? מובן שביולוג (וסייד) כמוני לא עוקב אחרי הדברים האלה, אבל היות והמילה "גרעון" מוזכרת בעיתון בממוצע פעם ביום בששים השנים האחרונות, אני מרשה לעצמי להניח שהבעיה טרם נפתרה; ובכל זאת אנחנו לא חיים במשבר כלכלי תמידי. הכיצד? 4. למרות יופיטר והשור, עדיין לא הבנתי איך מדינות כמו ארה"ב וגרמניה סובלות באופן כרוני מגרעון עצום ובכל זאת מובילות את העולם בכלכלותיהן וברמת החיים של תושביהן. |
|
||||
|
||||
''לסייד לאחותו'' זה לא בדיוק ביטוי של סיידים. |
|
||||
|
||||
1) המדינה מלווה כסף (מאזרחיה או אזרחים זרים), ובכסף הזה קונה שירותים. האזרחים מקבלים ריבית על כספם, ומכיוון שהשקעה זו נחשבת בטוחה (מדינות לא מחזירות חוב לעיתים נדירות), הם מרוצים. 2) הבנק הפדרלי האמריקאי הודיע באחרונה על הדפסת כסף מסיבית על מנת לסייע לכלכלה. http://money.cnn.com/2010/11/03/news/economy/fed_dec... בדרך כלל לממשלה או לגופים שהוסמכו על ידי הממשלה יש זכות זו. כמו שהוסבר לפני, הדפסת כסף יכולה לגרום לאינפלציה חמורה. 3) לא רק משך הזמן, אלא גם גודל הגירעון, במיוחד יחסית לגודל הכלכלה ותקציב הממשלה, ויחסית לריביות בה הממשלה מלווה כסף. חישוב פשוט יכול להראות שאם הריביות גבוהות וסכום הגירעון גדול יחסית לגודל הכלכלה הממשלה לעולם לא תוכל להחזיר את החוב. (אם למשל הריבית גדולה יותר מכל התוצר הלאומי הגולמי של המדינה) בפועל, מספיק להתקרב למצב כזה על מנת שהריביות יעלו (המלווים רוצים יותר תמורה על הסיכון) מה שכמובן מחמיר את המצב וכו'. אם אתה זוכר בזמנו דובר על ערבויות של מיליארדי דולרים של ארה"ב על אגרות חוב ישראיליות. זאת על מנת למנוע את עליית הריביות. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2573034,00.h... (מוזכרות הערבויות). 4) כי הכל תלוי בתפיסה של האנשים. אם אנשים מאמינים כי ארה"ב לא תתמוטט כלכלית למרות חוב עצום, אז הם ילוו לה בריביות נמוכות. מכיוון שעליית הריביות היא אחת הסכנות הגדולות ביותר בגירעון גדול, וארה"ב מוגנת מפניו ( כי מספיק אנשים מאמינים שלא תתמוטט, ומוכנים להלוות לה כסף), אז ארה"ב יכולה לעשות מה שממשלות כמו יוון ואירלנד לא יכולות (שם הריביות אכן עלו. אם האיחוד האירופי היה נותן ערבויות בזמן, יכול בהחלט להיות שהריביות לא היו עולות ולא היה צורך לממש את הערבויות, כפי שלא היה צורך לממשן במקרה הישראלי) |
|
||||
|
||||
1. המדינה משלמת בשקלים את חובותיה, כל חברה שסוחרת עם המדינה יודעת זאת (לפעמים יש עיכובים, אבל הכסף מגיע). השאלה מאיפה משיגה המדינה את ההפרש בין ההכנסות להוצאות, זה הגרעון. 2. כן, יש מדינות בהן הממשלה רשאית להדפיס כסף לכיסוי חובות, זה גם היה המצב בארץ עד תוכנית היצוב. מהצד השני, חברות גוש האירו ויתרו לחלוטין על הזכות הזו, ורק הבנק המרכזי של האיחוד נותן לבנקים המרכזיים של המדינות את הרשות להדפיס כסף. 3. לא. למשל החוב הלאומי של ארה"ב (כאחוז מהתמ"ג) ירד מאז מלחמת העולם השניה1 עד ראשית שנות השמונים. גם כיום החובות שלהם יחסית סבירים (פחות ממאה אחוז). ישראל היתה במצב בעייתי לפני מספר שנים, אבל בזכות קיצוצים בהוצאות וצמיחה בהכנסות, החוב שלנו ירד לרמה סבירה2. באופן כללי עיתונאים וכלכלנים אוהבים לשחק במספרים ולסבן את הציבור. יכול להיות שבשנה מסויימת הגרעון עלה, אבל במקביל שולמו יותר חובות והונפק פחות אג"ח, כך שלמעשה החוב קטן. כמו כן, החוב מעניין כאחוז מהתמ"ג, שעולה מטבעו, מה שמוריד את החוב. 4. ארה"ב היא מדינה רגילה לחלוטין בחישוב של יחס החוב לתוצר. גרמניה היא יצואנית מובהקת ומנהל מדיניות אחראית מאוד. לאף אחת מהן אין חוב חריג. 2 אין להסיק מכך שצריך להסתפק בזה, לדעתי מדינה לא צריכה להיות בחוב. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאני לא מבין משהו... אבל לפי 1 החוב הציבורי של גרמניה הוא 72% מהתוצר והיא מספר 19 בעולם (לעומת 78 של ישראל), ולפי2 החוב החיצוני של ארה"ב הוא 94% מהתוצר (לעומת 43% של ישראל). |
|
||||
|
||||
אתה מבין מצויין. יש הבדלים במספרים בהתאם למקור ושיטת החישוב (במיוחד בארה"ב, שם יש חוב פדרלי, מדינתי ועוד שלל סיבוכים), אבל בכלליות החוב של ארה"ב עלה לכמעט 100% בעקבות המשבר, ושל גרמניה נותר בטווח התקין יותר של >80% (ההמלצות לשוק המשותף היו עד 60%, אבל מעטים עומדים בזה כעת). לגבי ישראל, החוב הוא 78%, ולא מקום 78. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי איזה משתי הטבלאות רלוונטית לדיון, לא איך מספר 19 בעולם היא אחראית מאד ולא למה מי שמקיימת חוב שגדול מהייצור שלה נחשבת ל"רגילה"? |
|
||||
|
||||
המדינה היא אחראית כי יש לה חוב שהיא מסוגלת לשלם, ואין סיכוי לשמיטת חובות בעתיד הנראה לעין. התוצר השנתי כשמו כן הוא, תוצר של שנה אחת. אדם שלוקח משכנתא על בית, לא ירוויח בשנה אחת את שווי הבית. אז נכון שתוצר זה לא הכנסות המדינה, אבל מדובר בחובות שמנוהלים או נפרעים ע"פ פרקי זמן ארוכים. אני לא חושב שזה מוצדק להחזיק חוב כזה, אבל אם למשל נניח תשלום ריבית של 4% שנתי, אז מיחזור החוב (כלומר השארתו ברמתו הנוכחית, ולמעשה צימצומו לאורך זמן בגלל העליה בתוצר) ידרוש ממדינה כמו גרמניה 2.88% מהתוצר כתשלום שנתי. לא בלתי הגיוני. מצב של חוב לא הגיוני הוא לרוב לא יציב, ולכן לא יקרה לאורך זמן (ומכאן נדיר בטבלה). כאשר החוב גדול מדי, משקיעים בורחים, הריבית עולה ולמדינה קשה למחזר את החוב. לכן במספר 19 (ולמעשה עוד קודם) יש לך מדינה שמתנהלת בצורה שקולה. |
|
||||
|
||||
הראשון זה סך החוב, השני זה החוב לזרים. |
|
||||
|
||||
סליחה, הראשון זה החוב הממשלתי כולו, השני זה החוב הכללי של אזרחים ושל הממשלה, לזרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |