|
א. הסעיפים הקטנים המרובים לא נועדו כדי לחייב אותך לקרוא את כולם אלא כדי להקל עליך להתיחס לאלו מהם שבכל זאת החלטת לקרוא. ב. אם בכל זאת היית טורח לקרוא את הסעיפים הקטנים שלי לבטח היית מגלה שניסית לענות על השאלה הקטנה שלך לפחות בשלושה מקומות. ג. אני שמח שאתה מסכים למקד את הדיון בעקרונות ובאופן הפעולה של משטר דמוקרטי ולא בנושאים של שאלת הגבולות, פושעי אוסלו ודיכוי בוגדים שהם רק מקרים פרטיים והדגמות של הנושא. ד. לגבי רבין, התיחסתי שם לעניין הסכם השלום עם סוריה ונסיגה ברמה"ג. מאחר שהתהליך הסורי מעולם לא הגיע לשלב ההסכמה, אני לא רואה את נקודת הזמן בה רבין היה אמור ללכת לבחירות. אתה מתעלם מכך ש תגובה 558530 אף היא עסקה במקרה היפותטי. במקום להתמקח "אני אמרתי, אתה אמרת" אני מציע לך את תשובתי המלאה: מאחר ואף אתה הסכמת ששאלת המבחן כאן היא עקרון הבחירה ולא שאלת "אמינות השלטון", יש כאן הבדל גדול מאוד בין רבין לשרון. במקרה של רבין ורמה"ג או אוסלו מדובר לכל היותר בעניין של "אמינות השלטון". אפילו המהדרין מסוגך יכולים לכל היותר להאשים אותו בכך שפעל לקידום מדיניות העומדת בסתירה למה שהוא או אחרים במפלגתו הבטיחו בכל אופן שהוא (תעמולת בחירות, מצע, נדרי "אם אשכחך" פומביים וכל השאר). על כך אמרתי לך במפורש ששלטון אינו חייב לשמור אמונים. יכולתו של הציבור להפיל את הממשלה כתגובה מונעת ע"י הצבעת נבחריו בכנסת או כתגובה מענישה פוסט-פאקטום מספיקה בעיני לחלוטין. רבין נבחר בבחירות מול אופוזיציה מימין ומי שבחר ברבין כדי שתתבצע המדיניות של הימין (טיעון ה"רק הימין יכול לסגת מ/ה/שטחים" הידוע) אינו יכול לטעון שעיקרון הבחירה שלו הושם לקלס. לפי הבנתי אתה בוחר את האיש יותר מאשר את הבטחותיו. במקרה רמה"ג אילו השאלה היתה עומדת על הפרק היה כאן לכל היותר עניין קרדינלי וקונטרברסלי שהיה מצדיק בחירות חדשות מטעמים של "אמינות השלטון". גם אם רבין היה מתעקש לבצע את הנסיגה מבלי ללכת לבחירות, עיקרון הבחירה לא היה נפגע ולא היתה בכך משום פגיעה קשה בדמוקרטיה. אז הייתי חושב שזה מעשה לא נבון אבל לא בלתי לגיטימי. ה. אצל שרון המצב היה גרוע יותר. שרון רצה לבצע את מהלך ההתנתקות שהיה לפי דעתי מהלך חיוני לשלום מדינת ישראל. מהלך זה לא רק שנהנה מתמיכה ציבורית של 60-65% מתמיכה של 52% במרכז הליכוד ואף אושר בדיעבד ע"י הבוחר בבחירות לכנסת ה-17 (הדרדרות הליכוד למיקום הרביעי מבחינת הגודל). בכל זאת אני מודה שהיתה כאן בעייתיות מבחינה דמוקרטית. הבעיה נבעה מכך שהתנתקות היתה בדיוק מה שהציע מצנע, מתחרהו של שרון בבחירות לכנסת ה-16. כאשר אתה נבחר ומחליט לבצע את המדיניות של יריבך, הדבר עובר מרמת "אמינות השלטון" לרמת "עיקרון הבחירה". במקרה כזה כאשר השאלה קרדינלית מספיק (נניח נסיגה טריטוריאלית מול שאלות כמו "No more Taxes" למשל), אי הליכה לבחירות יכולה להפוך לבלתי לגיטימית מבחינה דמוקרטית. במקרה זה (כמו במקרה הקודם) אין להשתמש בטיעון שהבוחר רצה את ההתנתקות אבל רצה את שרון ליד ההגה. לצערי עלי להודות כאן שאע"פ שאני אישית שמח שמהלך ההתנתקות בוצע, אין לי אלא להודות שהיה משהו בלתי תקין מבחינה דמוקרטית במהלך הזה. אצל רבין אני לא מכיר מצב דומה.
|
|