![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				היה גם לחם שחור, ולחם חי. לחם חי כמו פעם שיווקו עד לפני שנה-שנתיים, שאז החליטו להחליף את הנוסחא או משהו, כי הטעם השתנה.  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				יופי, אני יודעת (נתתי דוגמא רטורית), אבל כ-ל שלושת הסוגים היו באותה רמה בינונית. לא היו פוקצ'ות, באגטים, לחמי שאור, לחמי דגנים מעורבים או בכלל דגנים מלאים (השחור האחיד לא מלא), לחמניות אישיות כנ"ל ועוד עשרות תת-סוגים שיש היום בכל סופר או במאפיות גורמה (או לצורך העניין, שאנשים מכירים ויודעים להכין בבית). היתה גם פיצה בשנות השבעים - את באמת רוצה להשוות בין רימיני לטוני וספה?  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				אכן השפע הזה לא היה. אם כי - פיתות היו, לחמניות גם (שוקו ולחמניה בקייטנה, זוכרת?), בגטים אני זוכרת מילדותי, והלחם החי, היה עשוי מחיטה מלאה.  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			"מילדותך" = 10 שנים אחרי ילדותי. זו לא אותה תקופה. אני לא זוכרת בגטים בשנות השבעים המוקדמות. זוכרת חצי לחם במכולת בהקפה, ושוקו בבקבוקי זכוכית אישיים (רק אח"כ נכנסו השקיות האישיות מפלסטיק). | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				הממ. כן. אני מקפידה לשכוח שיש לך איזה עשור עלי.  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
			  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות
		 | 
		© כל הזכויות שמורות |