בתשובה לשוקי שמאל, 14/10/12 19:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ה. לאו דוקא הרופאים הפחות טובים, עבודה בבית חולים ציבורי נחשבת לאתגר מקצועי בקרב רופאים, מי לא נמלט לרפואה הציבורית כשיש לו בעיה רצינית ויקרה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ובהקשר זה - היתי מתאר את מאמצי מניעת ה''עריקה'' של רופאים מהמערכת כנובעים מחשש שרופאים יצברו נסיון ברפואה הציבורית ויערקו עם נסיון זה לפרטית. מצב שנראה לי בריא לחלוטין, והחשש ממנו נובע מתפיסות קצת מישנות לגבי רופאים צעירים וזקנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים מאד עם התגובה הראשונה ופחות עם השנייה. אכן, ברפואה הפרטית ממעטים יחסית לעסוק במחלות קשות שהטיפול בהן הוא בסיכויי הצלחה נמוכים או שהוא מחייב טיפול ממושך, יקר וששכרו אינו בצידו. מכוני דיאליזה אינם צומחים כפטריות בשדות הרפואה הפרטית. הסיבה שתיירות המרפא בכלל מגיעה למערכת הציבורית ה"שפופה" שלנו ולא מדלגת עליה אל המערכת הפרטית, היא שהמערכת הפרטית לא "מתנדבת" לטפל במקרים הקשים הללו. לגבי החשש מ"תחנת רכבת" שבה רופאים צעירים יצברו ניסיון וידע ע"ח המערכת הציבורית ויקחו אותו למערכת הפרטית. לדעתי זהו חשש לגיטימי ודוקא למערכת ציבורית אשר תחייב את רופאיה לתקופת עבודה ידועה מראש ואקסקלוסיבית במערכת הציבורית בתמורה להכשרתם, היא פתרון לא רע. זה מקובל ועובד בתעשיית ההייטק, ולמה לא במערכת הרפואה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |