![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ממה שאני רואה סביבי, אפילו אלה שמגדירים עצמם כאוהבי חיות דגולים ''מרדימים'' אותן חיות בדיוק, בנסיבות שלא היו כנראה מעלים על דעתם לו היו אלה אנשים. נראה לי שזה עונה על שאלתך בענין ה''ברור שמותר להרוג''. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני דווקא רואה חובבי בע"ח שנאבקים על חייהן של חיות שהן כבר מזמן בגדר total loss, עם אוסף מחלות כרוניות או פציעות קשות, בנסיבות שאני ואתה היינו מרדימים מזמן, ותוך המון הוצאות של זמן, כסף ודאגה. העליתי פעם את השאלה הזו (האם לא כדאי להוציא את המשאבים בדרך יותר מושכלת) וקיבלתי תשובה עקרונית נחרצת, שאני לא זוכרת לצטט כרגע אבל ממנה אני מסיקה שהשמירה על חייו של כל גור פצוע היא עבורם חיזוק וגיבוי לערך החיים של בע"ח (בדיוק כמו ערך החיים אצל בני אדם ואף ביתר שאת, כי הם חשים מן הסתם צורך במין "אפליה מתקנת"). | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |