|
||||
|
||||
בלילה שלפני הריגתו של הצלם, היתה כתבה מאוד פרו-פלשתינית בסיאנאן. הכתב, ששידר מרמאללה, דיווח על האירועים כאשר הוא נצמד בגבו לקיר של בנין, בחדר חשוך, והאור היחידי מגיע מפנס שהוא מכוון על פרצופו. הוא הסביר שהוא עושה זאת מפחד מירי צלפים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הוא אמר ''צלפים'', אבל מההקשר היה ברור שמדובר בישראלים (לפני זה הם הראו תמונות שצילם הצלם שלהם מחלון של בניין שחיילים ישראלים ירו לעבר אחת הקומות העליונות שלו. שמעו פיצוצים, וראו המון טיח נופל דרך החלון). |
|
||||
|
||||
האור היחידי מכוון על פרצופו, כי הוא מפחד מצלפים?... |
|
||||
|
||||
אני זוכר משירותי בסדיר שהחיילים הג'ובניקים בבסיסי שמרו על מגדלי השמירה, בלילות החורף הקרים, כאשר הם מפנים את הפרוז'קטורים במגדל אל פניהם לשם התחממות. דמינו את האבסורד ויזואלית... הבסיס דרך אגב היה פיקוד מרכז. |
|
||||
|
||||
ולא נגרמו נזקים בלתי-הפיכים לראייתם? |
|
||||
|
||||
ההגנה על עיניו של החייל נעשתה בשני אופנים : 1) פרוות כובע החרמונית אשר עוזר להסב צל מסויים על עיני החייל בעודה משאירה פתחים חיוניים לנשימה ואכילת במבה. 2) עיניו העצומות של החייל הרדום עזרו להגן על עיניו הרגישות לאור הבוהק. |
|
||||
|
||||
הוא ישב עם הגב לקיר, כך שהאור לא נראה כלפי חוץ. הוא כיוון את האור על פרצופו כדי שהצופים יראו את פניו. זו היתה הצגה מאוד יפה, והמסר עבר. למחרת בבוקר, כאמור, נהרג הצלם האיטלקי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |