בתשובה לאורי מילשטיין, 01/04/02 22:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, הבעיה היא רטוריקה (תכופות מרוממת ו''נשגבת'' כתחליף לאתיקה, או מעין גידול סרטני של אתיקה. הרי הבולשביזם הוא עקרון אנטי-אתי בדחייתו את האימפרטיב הקטגורי של קאנט, למעשה את הכלל האוניברסאלי של הלל הזקן. אנטי אוניברסאליות זאת מתבטאת בהענקת זכויות יתר, על ידי הבולשביזם למעין ''קבוצות עלית'' המורמות מהעם, האמורות להדריך אותו. אלה אמורות להיות המקור השרירותי המוציא תדריכים חדשים לבקרים אודות ''מה ראוי'' כתחליף לעקרון האוטונומיה האתית של האינדיוידואל. עקרון זה מוחלף על ידי הפוליטרוק הפוליטי. כך משובשות האינטואיציות האתיות הבסיסיות ביותר של האדם, למשל אודות זכויות קניין וצדק טבעי. רטוריקה נשגבת כמו-אתית זאת של דוברי קבוצות השררה, המנוגדת לתחושותינו הטבעיות, מביאה לזריעת ציניות בלתי נמנעת באופו גורף בקרב האוכלוסיה, המעכלת את שרידי התחושות האתיות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל, אני מסכים למה שכתבת אך מוסיף שלא די בעקרונותיהם של הלל הזקן ועימנואל קנט כדי להגיע לחיים ראויים במונחים של קנט. יש להבין את אבני היסוד של התנהגות האדם שהניעו גם את הלל הזקן גם את קנט גם את קרל מארכס וגם את יוסף סטלין. אבני יסוד אלה נגזרים לפי הפרדיגמה שפתחתי בספרי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות" (מהדורה שלישית מורחבת 1999) מן השאיפה לשרוד בסביבה מאיימת. תרבות היא סגנון של שרידה. וההבדל בין תרבויות, בין התרבות של הלל הזקן לתרבות של סטלין הוא סגנון השרידה שלהן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |