![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני עדיין לא מבין איך מבדילים בין בן הרפובליקה הסינית לבן הרפובליקה העממית הסינית. שתיהן המצאות של המאה ה־20. "סין" היא פיקציה באותה מידה כמו צרפת או איטליה: לאום שגובש מאנשים שונים שדוברים שפות שונות. דיברתי לא מזמן עם איטלקי שנולד בכפר קטן בצפון איטליה. לדבריו עד אחרי מלחמת העולם השניה כלל לא דברו שם איטלקית (למרות מאמצי מוסוליני). מה שהביא לשם את האיטלקית היה הטלוויזיה. דור הוריו עוד דיבר כמעט רק בניב המקומי. באותה מידה ממשלת סין משקיעה מאמצים ניכרים כדי להשליט את השפה הסינית הרשמית בכל רחבי סין. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"השפה הסינית הרשמית" = "מנדרינית תקנית" (שבאופן אירוני משהו, דומה מאד לשפה הרשמית של הרפובליקה הסינית). | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למיטב ידיעתי סין וטאיוואן מכירות בכך שמדובר באותו הלאום ושהמדינות הללו צריכות להתאחד, המחלוקת היא מיהו המשטר הלגיטימי של המדינה המאוחדת. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |