|
||||
|
||||
כן, כמובן (וגם תגובה 640514). ז"א, אם גם נענה לשאלה השניה, זה לא הפוליטיקאים שמקבלים את ההחלטה טועים, הם צודקים ואם הם יפתחו את הגבולות הכח הפוליטי שלהם יפגע, אבל הציבור שמתנגד לגבולות פתוחים מטעמים כלכליים (להבדיל מהציבור שמתנגד לגבולות פתוחים מטעמי שנאה) והציבור שאדיש לפתיחת הגבולות טועה. ברור שגבולות פתוחים לא טובים לכולם, הם רעים, למשל, לפוליטיקאים שרודפים על גל שנאת הזרים (זאת לא המצאה ישראלית, אפילו לא המצאה חדשה). הצהרתי על זה בפתיחת הדיון. אין שינוי במדיניות כלכלית ללא נפגעים (כלכלית ופוליטית). השאלה היא אם סה"כ הפגיעה קטנה מסה"כ התועלת. אם רוצים אפשר לעזור לנפגעים על ידי הפניית חלק מהתועלת שתיווצר לעזרתם (ולכן ביטוח לאומי בתגובה 642824). |
|
||||
|
||||
"אין שינוי במדיניות כלכלית ללא נפגעים, השאלה היא אם סה"כ הפגיעה קטנה מסה"כ התועלת." זו לא בדיוק השאלה. ממילא בכלכלה היכולת שלנו לחזות מוגבלת. יש עוד שאלה - איך מחליטים. על שינויים "קלאסיים" במדיניות כלכלית מחליטים נציגים נבחרים של כלל האזרחים. ואז מי שנפגע יכול או צריך להתנחם בכך שאלו כללי המשחק ובמישור כלשהו הם הוגנים. במקרה של הגירה, חלק מכריע בשינוי היה החלטה של גורמים מחוץ למדינה (המהגרים), והם גם בין המרוויחים הגדולים (אמנם כדבריך, לא היחידים). האם זה לא נותן הצדקת-מה למרמור של האזרחים המפסידים? |
|
||||
|
||||
היכולת שלנו לחזות דברים בכלכלה לא תמיד כל כך מוגבלת. האם לדעתך יש הצדקת מה למרמור של בעלי עבדים כשביטלו את העבדות משום שהעבדים שלא היו חלק מהמשחק הדמוקרטי נהנו מההחלטה? אני לא חושב שיש שום הצדקה למרמור הזה. למעשה, אם חושבים על זה, "האזרחים המפסידים" - ספסרי השנאה והעובדים - הם אנשים שמרוויחים מקיומו של חוסר צדק בסיסי, ומרוויחים לא רק על חשבונם של המהגרים הפוטנציאלים (שזה, לדעתי, חמור מספיק), אלא על חשבונם של שאר האזרחים - על חשבוני וחשבונך. אם כבר למישהו יש הצדקה למרמור זה לנו. |
|
||||
|
||||
אז השאלה היא האם באמת מדובר בחוסר צדק בסיסי. נשים רגע בצד את היחס למהגרים שכבר נכנסו לכאן, וסלח לי על זכרוני הקצר בנוגע לעמדות שלך, כי בטח כבר התייחסת לזה - כשישראל (או כל מדינה עשירה) מצליחה למנוע כניסה של מהגר עבודה, האם מדובר עדיין בחוסר צדק בסיסי? |
|
||||
|
||||
כן. חופש התנועה וכל זה... |
|
||||
|
||||
מעניין. נדמה לי שמקובל לחשוב על חופש התנועה כיחס בין מדינה לאזרחיה ותושביה, ולחסום אותו בגבולות מדיניים. אני דווקא יכול לחשוב על נימוקים למה ראוי שהוא יחצה גם גבולות. אבל בוא נאתגר את זה. נדמיין ששיירה של חמישה מיליון סודנים עושה את דרכה לכיוון ישראל, לפי הצהרתם. כרגע הם במצרים, שמודיעה שאין לה בעיה עם התוכנית. בניסוי המחשבה שלי הם במוצהר לא נרדפים ולא פליטים, אלא רק חושבים שהם ישפרו כאן את חייהם. אכן, בהשוואה לישראל הם עניים מרודים. אם לא נחסום את דרכם, במהלך חודש אחד הם ייכנסו (וישנו מיידית את המעמד דה-פקטו של העברית ושל הדת והמסורת היהודית במדינה, שלא לדבר על אי-ודאות בנוגע לכמעט כל היבט של חיינו בחודשים שאחר כך, אם כי עד כמה שאני רואה האייל הקורא צפוי להמשיך לפעול כסדרו). האם זה אי צדק אם ישראל תפעל למנוע את כניסתם? |
|
||||
|
||||
כן. כמובן שצדק זה לא הכל בחיים, וכמובן שיש עוד הרבה חוסר צדק בעולם, אבל זה בהחלט יהיה אי צדק. |
|
||||
|
||||
השאלה, כמו תמיד בזכויות אדם, היא לא שאלה של צדק אלא של מידתיות בפגיעה בזכויות אדם כדי לקיים ערכים אחרים. המדינה, מתוך רצונה לשמור על ערכיה, פוגעת במידת מה בחופש התנועה של כל מי שרוצה להכנס ולצאת ממנה (ביקורת דרכונים ומכס) וברצותה מונעת את כניסתם או יציאתם לחלוטין. מניעת כניסתם של מהגרי עבודה היא פגיעה מידתית בחופש התנועה שלהם כדי לשמור על ערכי המדינה. |
|
||||
|
||||
למה להפליג למחוזות דל ניסויי מחשבה שאף פרמטר שלו לא מעוגן באיזו מציאות? הרי יש לך תרחישים הרבה יותר ריאלים עם היתכנות יותר גבוהה כמו למשל בכירי מימשל ישראלים שרוצים להקנות (דה פאקטו או דה יורה) חופש תנועה לפלסטינים אל תוך ישראל. אני מתכוון לאנשים כמו ריבלין, יעלון, דיין, בנט, גנון ועוד. הבה נתמודד עם שאלת הצדק הזו, שממש ממש משפיעה על חיינו. זו איננה שאלה היפוטתית. |
|
||||
|
||||
אבל אני רוצה להישאר כמה שיותר קרוב לנושא האמיתי שעליו נסוב הפתיל. |
|
||||
|
||||
אכן, ולכן נראה לי שכדי "[לאתגר] נימוקים למה ראוי ש[חופש התנועה] יחצה גם גבולות...[ע"י מי ש]רק חושבים שהם ישפרו כאן את חייהם" עדיף להתייחס לתרחישים שקצת קשורים למציאות מסוימת, כדי שבאמת אפשר יהיה להסיק מסקנות לא מופשטות לגמרי. אם מה שהצעתי נראה "פוליטי" מדי, אפשר לחשוב על תרחיש שקרוב יותר למה שכתבת בציטוט לעיל. נניח, 10000 עזתים עולים על ספינות בנסיון לחצות את הסגר הימי שחיל הים מטיל, נניח במטרה להגיע לקפריסין או סתם לדוג במים עמוקים. או אולי, 50000 פלסטינאיות ופלסטינים, תושבי ישראל אך ממזרח ירושלים, שמגיעים ליער הקדושים (בתחומם ישראל בתוך הקו הירוק) ומקימים אוהלים במטרה להשפיע על עריית ירושלים להשקיע סוף סוף בשכונות שלהם. לחילופין, רכישה מסיבית מהירה (במימון קטארי?) של דירות בשכונות מערב העיר. |
|
||||
|
||||
תראה, אפשר באופן כללי לא לאהוד ניסויי מחשבה, ולפעמים הם באמת לא מועילים. פה היה לי נראה שזה כן מועיל כדי לחדד את הנקודה של האלמוני, שהיא עיקרון מופשט וכללי למדי (חופש תנועה אוניברסלי). מקסימום יתברר שזה לא מועיל, ננסה משהו אחר. ועם כל הפנטסטיות של הניסוי שלי, הקורא הנבון יראה בקלות שבינו לבין הנושא האמיתי שעליו מדבר הפתיל מבדילים ממש מעט צעדים, וכמובן הבדל כמותי. |
|
||||
|
||||
לא עניין אהדה אלא אפקטיביות ורלוונטיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |