בתשובה לירון, 18/11/14 17:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה רחוק מלהיות מדויק. העשירים ממש משלמים חלק קטן בהרבה מהכנסתם מאשר מעמד הביניים (אתה מכיר ודאי את מה שאמר וורן באפט בנושא). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי: שהממשלה גובה את רוב "הכסף שלה" (מיסים) מ"העשירים". מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת "בחינת נטל המס לפי עשירוני הכנסה" (לשנת 2009) קובע (טבלה 15 בעמוד 15) ששלושת העשירונים הגבוהים משלמים כשבעים אחוז מהכנסות המדינה ממיסים. אני חושד שהמחקר לא מביא בחשבון מס הכנסה של חברות, אבל לא התעמקתי בכך. לפי טבלה 16 באותו מחקר, יש ירידה קלה בשיעור המיסים העקיפים ביחס להכנסה ככול שעולים ברמת ההכנסה. וורן באפט לא שייך לליגה של העשירונים אלא לליגה של האלפיון של האלפיון (או משהו כזה). אנשים כאלה לא חיים מהמשכורת, אלא הרכוש שלהן גדל לפי ערך החברות שבבעלותם. המס שמשפיע באופן דומיננטי על הכנסתו של באפט הוא מס הכנסה של חברות, ואולי מיסים ועלויות רגולציה אחרות שמוטלות על החברות בבעלותו. ברור שהוא משקר גם אם לא נביא את הנקודה הזו בחשבון. מצד שני אני חייב להעיר שמבחינה כלכלית עשירים מהליגה של באפט באמת לא משלמים מיסים. תשלום מיסים פרושו ויתור על חלק מצריכה האישית והעברתה למדינה. אם אתה לא מוריד את רמת החיים האישית שלך - אתה לא משלם מיסים מבחינה כלכלית. כשגודל הרכוש שואף לאינסוף, הקשר בין ההכנסה ורמת החיים מתרופף, והעלאת מס ההכנסה לא פוגעת חומרית באותם עשירי-על. לכן חשבונאית באפט משלם המון מיסים, אבל כלכלית הוא כנראה לא משלם אף פרוטה. כל מי שהתובנה שאי אפשר לגבות מיסים מעשירים גדולים גורמת לו זעזוע, יתנחם בעובדה שפגיעה בכנסתם בהחלט גורמת להם מצוקה נפשית, וגם זה משהו. בקיצור - מס חברות יותר משהוא שיטה לקחת מהעשירים, הוא שיטה להעביר משאבים מהקצאה ע"י השוק הפרטי, להקצאה יעילה יותר (...) ע"י הממשלה. ההבדל בין היעילות של שתי השיטות הוא המס הכלכלי שכולנו משלמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באפט חבר במיליארדיון העליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער, אין במסמך שהבאת אף טבלה שמתארת את שעור כלל המסים מתוך ההכנסה - טבלה כזו היתה מראה ששעור המס של העשירונים התחתונים מתוך הכנסתם לא שונה משמעותית מזה של העשירונים הגבוהים. המחקר מתיחס למס המוטל על בני אדם, לא על חברות. העשירון השמיני לא נכלל בעיני ב-"עשירים". רוב ההכנסה של העשירים (ובפרט: המאיון העליון, האלפיון וכו') בא מהון ולא מעבודה. למרבה הצער, הכנסה מהון אינה ממוסה בישראל (וגם בארה"ב) באותו שעור כמו הכנסה מעבודה והתוצאה היא שבלי קשר לשעור מס ההכנסה שיוטל עליהם, העשירים משלמים חלק קטן יותר מהכנסתם כמס מאשר אלה שמצבם הכלכלי סביר עד טוב אבל אינם עשירים (כלומר אין להם כמות גדולה של הון). המס שאותו אמור וורן באפט לשלם אינו קשור להכנסה של החברות שבבעלותו. מי שבבעלותו חברה משלם מס אם החברה מחלקת לו דיבידנד, ועשוי לשלם מס הכנסה אם היא גם משלמת לו משכורת. מי שבבעלותו עורכי דין ורואי חשבון טובים מוצא כיצד להעביר את התשלומים שהוא מקבל לסעיפים מתאימים (או לארצות מתאימות) או להעמיד מולם הוצאות שיקזזו אותם לאפס או קרוב אליו. ההגדרה שלך של מסים היא לחלוטין לא נכונה, לדעתי. לפי זה יוצא שכל מי שיש לו הון (ולו פקדון של מאה אלף ש"ח בבנק) לא משלם "באמת" מס כי הוא לא חייב להוריד את הצריכה האישית שלו בהתאם למה שהוא משלם אלא יכול לשלם מתוך ההון שלו. אם אני חוסך אלף ש"ח בחודש ועכשיו המדינה מטילה עלי מס של חמש מאות, יתכן שאני לא אוריד את הצריכה שלי כלל אבל אחסוך רק 500 ש"ח - אז לכן זה לא מס? אם כסף עובר ממני למדינה, זה מס - נקודה. אם באפט היה משלם עוד 200 מיליון דולר לשנה אז אולי רמת החסכון שלו היתה נפגעת באותו אופן שרמת החסכון שלי נפגעת ממס של 500 ש"ח בחודש. נכון שהנכדים שלו היו מרגישים את זה פחות על בשרם משירגישו הילדים שלי, אבל זה לא משנה את העובדה הבסיסית. אם אתה רוצה, אתה יכול לקרוא לזה במונחים יותר מאקרו כלכליים "הקצאת מקורות לתחום הצבורי במקום לפרטי" או משהו מעין זה - זה מה שמס עושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אגיד לך מה "למרבה הצער". למרבה הצער המחקר לא כולל מס הכנסה שלילי, או במילים אחרות - תשלומי העברה. במאמר "לאן מובילים אותנו החברתיים?" מצאתי שהעשירונים 1-5 משלמים מס נטו שלילי (תרשים 3). יפה מאוד מצידך שאתה רוצה להגדיל את מס רווחי הון. מדובר במס שאני הייתי מכנה אותו מס הפנסיונרים: חלקו הגדול נגבה מריבית על פקדונות ואג"ח. מיסים על חסכונות זו גם שיטה נפלאה לממשלה לבצע חדלות פרעון בלי להפסיד פנים. העשירים הגדולים שאתה רוצה לקחת מהם, מחזיקים מניות, ומנפיקים איגרות חוב. מי שמשלם את מס רווחי ההון על אג"ח ופקדונות הם חוסכים מהציבור הרחב. באיטרציה ראשונה, בעלי המניות הם אלה שמשלמים את מס החברות. נניח שחברה מסויימת היו לה הוצאות של 80 ש"ח והכנסות של 100 ש"ת. הרווח שלה היה 20 ש"ח. הממשלה לוקחת לעצמה מס חברות של 5 ש"ח. בעלי המניות מחליטים שאת 15 הש"ח הנותרים יחלקו ביניהם כדיבדנד. הממשלה לוקחת 5 ש"ח נוספים כמס על הדיבידנד. בסה"כ בעלי המניות נשארו עם מחצית הרווח. מיסוי דו-שלבי בישראל. חברה בע"מ היא אכן יצור משפטי עצמאי, אבל מיסים משלמים בסופו של דבר בני אדם. בקשר לפסקה האחרונה שלך רציתי להעיר שהרבה עשירים מופלגים ובמיוחד באפט נוהגים לתרום את רוב הונם. זו אולי השיטה שלהם להפיק מהרכוש תועלת חברתית ופסיכולוגית לעצמם כשאין להם יותר אפשרות להנות מהונם בדרך אחרת. זה פשוט לא משנה להם מפני שהתרומה לא באמת על חשבונם. אולי משנה קצת לצאצאים. ההגדרה שנתתי נכונה ומועילה להבנת המציאות. חבל שאתה מתעקש על הפיקציה החשבונאית ("אם כסף עובר ממני למדינה, זה מס - נקודה"). גם התרומה וגם תשלום מס החברות הם לא על חשבון העשיר המופלג, אלא מי שמשלם ברמת החיים שלו על העברת המשאבים ממקום אחד למקום אחר, הוא זה שמשלם בפועל את התרומה או המס. כשמטילים מס חברות בעלי המניות חשים מייד את נטל המס, אבל בסופו של דבר נטל המס הנומינלי יתחלק ביניהם ובין כל בעלי העניין האחרים: עובדים, לקוחות, ספקים ונושים - כל אחד לפי חוזק עמדת המיקוח שלו. נטל המס הכלכלי הוא בדיוק הירידה ברמת החיים של מי שרמת החיים שלו תרד בגלל המס. רמת החיים שמשלמי המס ויתרו עליה, עוברת לרמת החיים של ספקי ועובדי המדינה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |