|
||||
|
||||
לסופר או למלחין לא משנה אם גנבת עותק נייר או פלסטיק של יצירתו או גנבת את דעתו והורדת עותק דיגיטלי. אפילו אם תקרא לשתי העבירות האלה בשם אחר, עדיין שתיהן עוברות על החוק, ולעיתים אגב העונש החוקי גבוה יותר על הורדת תוכן מאשר על גניבה פשוטה. מהות הדיון כאן היא לא הסמנטיקה של שמות העבירות, אלא האם ענישה ואכיפתה מקטינות את ביצוע העברות (ובכך הופכת אותן לפחות נורמטיבית). את התשובה תמצא בסייפא של תגובתי הקודמת. |
|
||||
|
||||
דעתך בעניין החוק שגויה (שוב), העונש החוקי על הורדת תוכן אינו גבוה מהעונש על גניבה. שמא התכוונת להפצת תוכן ולא להורדתו? לעניין הנקודה העיקרית שלך: חוץ מהחוק, מי שחשוב לדיון הצדדי הוא מוריד השירים ותפיסתו את עצמו כעבריין או כאדם נורמטיבי, לא הסופר או המלחין. אני דווקא לא חולק על עמדתך בנוגע למה שכינית "מהות הדיון", רק שלא ברור לי למה אתה מתעקש לנסות להוכיח את צדקתה באנלוגיות שגויות. |
|
||||
|
||||
אולי אפרט עוד קצת בניסיון לחלץ את הדיון הזה. כשאתה מדמה את ההורדה לגניבה אתה לא מסייע להוכחת הטענה המרכזית שלך. זאת מכיוון שהורדת תוכן אינה מלווה בדרך כלל בתחושת בושה. הא ראיה, אין שום בעיה לאנשים נורמטיביים לספר עליה בשיחות סלון או בארוחת הצהרים בעבודה. הנכונות לעבור עבירה ''נורמטיבית'' אכן מושפעת במידה חזקה מהעונש, כי אין משהו אחר שישפיע עליה. גניבה, לעומת זאת, היא מבישה. זה צרוב בתרבות האנושית עוד לפני שנכתב החוק הישראלי, או שנכתב החוק השומרי, או שהומצא הכתב. לכן יש מחסום חזק מאוד בפניה, גם ללא העונש. |
|
||||
|
||||
האם לפלמחניק שסחב תרנגולת הייתה בעיה לספר על כך בשיחת סלון? |
|
||||
|
||||
ואם לחזור לנושא: מה עם כל מי שנטלו קורות מאתרי בניה ללג בבעומר? |
|
||||
|
||||
הם ידעו טוב מאד שהם עושים מעשה אסור, חצי מהאדרנלין של המעשה לפחות נובע מהידיעה הזאת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |