בתשובה לרון בן-יעקב, 01/04/19 11:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שניהם נכונים. לישראל אין חוקה מסודרת, והשאלה האם כשהכנסת מחוקקת חוקי יסוד היא משמשת בתפקידה כאסיפה מכוננת לפי החלטת הררי נמצאת במחלוקת, ראה חוקה (ישראל) [ויקיפדיה]. בפסק דין בנק המזרחי [ויקיפדיה] ברק, שמגר וזמיר טענו שהיא כן, חשין טען שהיא לא (וטל בדיעבד הצטער שלא הצטרף אליו). בכל מקרה בשעה שהכנסת חוקקה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ח"כ לין עשה זאת מתוך אמונה שהכנסת משמשת כאסיפה מכוננת, וכך הוצגו הדברים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלין כתב הוא שהכנסת ידעה מראש שחוקי היסוד הם, ובכן, חוקי יסוד על כל המשתמע מכך, ולכן לא היה פה ''מחטף'' של העליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, וכבר כתבתי על כך בעבר. בדיון לקריאה ראשונה על החוק אמר ח"כ אמנון רובינשטיין: "בדבר אחד צדק חבר הכנסת אליקים העצני. זוהי בהחלט תחילתו של תהליך חיבור חוקה למדינה בפרק החשוב ביותר שלה: זכויות האדם. אני שמח על כך ששר המשפטים, שמהצעתו בממשלה שאוב חלק מהחוק הזה, נתן ביטוי לרעיון המרכזי הזה,..." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |