|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שזה היה עם טוריה. ניכוש עשבים עושים עם מעדר. טוריה לא מיועדת לזה. |
|
||||
|
||||
ואללה, אולי אתה צודק, ייתכן שזה היה מעדר. מה שאני זוכר יותר בבירור הוא את השלפוחיות שהיו לי בכפות הידיים, ואת אויבי הציבור שנקראו ''ענבי שועל'' ימ''ש. |
|
||||
|
||||
אצלנו נבל העל היה לכיד הנחלים ואת הינבוט המצוי אפילו לא ניסינו לעקור. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג לגבי דרוג פוטנציאל הנזק, אבל את הדטורות שנאנו במיוחד. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שהתבלבלת במושגים? אני וכולם סביבי תמיד קראנו לזה (ראש מחודד) מעדר, ולזה (ראש שטוח) טורייה. בתקופת התיכון יצא לי לנכש דונמים על גבי דונמים של עשבים - אני לא מגזים - ותמיד השתמשתי בכלי עם הראש השטוח. הכלי עם הראש המחודד היה אצלי שימושי לצרכים אחרים. |
|
||||
|
||||
לשניהם יש ראש שטוח. הלהב של המעדר הוא צר יחסית ובזווית ישרה למקל. לטוריה להב רחב והזווית של הלהב ביחס למקל היא מעט חדה יותר. הלהב לפעמים מעט קעור, כלומר הקצוות נוטים מעט כלפי מעלה. יש מעדרים עם להב משולש (בתמונה הראשונה שלך), אבל למיטב ידיעתי רק אצל גננים, לא אצל חקלאים. התמונה השנייה שלך היא אכן טוריה. ההבדל המהותי הוא בשימוש: עם מעדר אתה חופר ומנכש, עם טוריה אתה גורף, מערבב ומעמיס לתוך דלי. |
|
||||
|
||||
האם את חפירה איננה טוריה? כוונתי לזו שתוקעים באדמה ודוחפים פנימה בעזרת הרגל. |
|
||||
|
||||
סליחה על ההומור הדלוח, אבל מה חשובים ההבדלים אם ממילא בסוף את מכוש טוריה וקלשון / התלכדו בסערה, בסערה. |
|
||||
|
||||
וכמו שאנחנו היינו שרים: אש יוקדת בשדה. והמחרשה שוב פולחת החזה. |
|
||||
|
||||
תוכל בבקשה לקשר לתמונה של מה שאתה קורא מעדר (עם להב לא משולש)? __________________ אני מוכן להישבע שכבר כתבתי את התגובה הזאת, אז כנראה משהו השתבש בשליחה |
|
||||
|
||||
כל שלוש התמונות בצד שמאל בערך מעדר [ויקיפדיה] הן של אנשים עם מעדרים. |
|
||||
|
||||
כדי למנוע בלבול עתידי, הנה כלי העבודה שלי. מימין לשמאל: את חפירה, סכין ומקלטרת, טורייה, מעדר. |
|
||||
|
||||
אני מסיר את הכובע בהכנעה בפני הניסיון והרקע של (אקס) קיבוצניק מהעמק, אבל אציין שבסביבה שבה אני גדלתי היה יחסית הרבה עיסוק בגינון - ספציפית, אני עצמי עבדתי בגינון לא מעט במשך כמה שנים - ולמיטב זכרוני תמיד ניכשו עשבייה עם טוריה. השם "מעדר" היה שמור לכלי הזה, ואני לא חושב שאי פעם ניתקלתי במעדר מהזן שרואים בתמונה שלך (עם להב רחב). |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מאיפה איזי לוקח את אוצר המילים שלו, אבל למיטב ידיעתי, טוריה היא סוג של מעדר (עם כת רחבה). זה גם מה שהאקדמיה ללשון עברית אומרת (טוריה ומעדר) מה שגוגל אומר, איך שדיברו בקיבוץ בו אני גדלתי ואיך שמוכרים את זה בחנויות היום. |
|
||||
|
||||
הטרמינולגיה בכתריאליבקה בה גדלתי היתה כמו אצל איזי בקיבוץ, אבל בהחלט השתמשנו גם בטוריה לקיצוץ עשבים. |
|
||||
|
||||
ככה לימדו אותי בצעירותי העשוקה: מעדר הוא כלי חפירה. אפשר להשתמש בו לעישוב או לחפירת בורות ותעלות. טורייה היא כלי לעבודה עם חומר רך או תחוח. אפשר לעשות איתה גומות השקיה לעצים, להעמיס חול או בטון לדלי, ליצור שיפועים בגינה כדי לשפר את הניקוז, אבל אי אפשר לחפור איתה (כלומר, אפשר, אבל מאוד לא כדאי כי תגמור עם גב תפוס וידיים כואבות). |
|
||||
|
||||
ואכן, המעדר שמצורף לפק''ל אישי בצבא, הוא כמדומני הכלי שאתה הבאת. בדמיוני זה מה שאני חושב עליו כשמדובר במעדר, ולא זכור לי שראיתי מעודי כזה עם ראש שטוח. |
|
||||
|
||||
לי בפק''ל בצבא היה את חפירה עם כת מתקפלת (ולמעשה נשברת בנסיון החפירה הראשון בקרקע הסלעית של הנגב). |
|
||||
|
||||
הו, הנשכחות שאתה מעלה אצלי... בטירונות שלי (סיירת מטכ"ל1, כמובן) לפני שחילקו לנו רובים צ'כיים חייבו אותנו לשמור על המאהל בתוך הבסיס עם אותה את חפירה מתקפלת והמ"כ שהיה בעל הומור סאדיסטי דרש, וגם בדק ביצוע, שבמקרה הצורך נצעק "עצור או שאני חופר". עד כמה שאני זוכר זה היה השימוש היחיד שעשינו באותה את. אני יודע שזה נשמע כמו משהו שהמצאתי, אבל זאת האמת לאמיתה. אותו מ"כ גם גרם לנו לקפוץ לתוך תעלה קטנה שהיתה ליד מגרש המסדרים לפני היציאה הביתה כדי שנוכל להגיד שאנחנו באים ישר מהתעלה (זה היה בימי מלחמת ההתשה). __________ 1- מוגבלים טכנית, כושר לקוי) |
|
||||
|
||||
זה יכול להיות שימושי לאייל. אוף טופיק לעניין האם לנסות תרופות לקורונה על בעלי חיים - "עצור, או שאני חופר!" |
|
||||
|
||||
אתר חפירות. |
|
||||
|
||||
לקישון יש הומורסקה מתקופת מלחמת ההתשה על איך הוא שבר את היד כשנפל באתר עבודה של פועלים שהניחו קו ביוב (?), זכה למבטי הערצה בזכות הגבס שלו, וכששאלו אותו איפה נפצע, היה עונה "בתעלה". |
|
||||
|
||||
אסוציאציה פרועה (נו) - יצא לי פעם לחוג סדר עם חברים אצל משפחה יהודית אמריקאית בהארטפורד, קונטיקט. מסתבר שיש לעיר אוניברסיטה, מכובדת ברמה המקומית, והם סיפרו לנו שכשאתה אומר לישראלים שלמדת באוניברסיטת Hartford במבטא מאד אמריקאי, הם מבינים שלמדת בהרווארד ומתייחסים אליך בהרבה יותר כבוד. |
|
||||
|
||||
משונה שלא הכרתי. אולי משם נגנב הרעיון (אתה בטח לא זוכר אם היא נכתבה לפני 20/10/69). |
|
||||
|
||||
אני די בטוח שקראתי את ההומורסקה בספר "פרטאצ'יה אהובתי", שעכשיו אני קורא1 שיצא לאור ב-1974. אבל כמדומני הספר הוא לקט של הומורסקות שהתפרסמו לפני כן בעיתונות, אז לך תדע מתי ההומורסקה הספציפית הזאת התפרסמה לראשונה. _______________ 1. עובדי הספרייה הלאומית מתבקשים לתקן את ההקלדה השגויה "פרטאצ'ה" (בלי י') בבסיס הנתונים שלהם, שגזלה כמה דקות מחיי. |
|
||||
|
||||
מאחר שלא נראה לי שמישהו יעבור על גליונות מעריב מהשנים הרלבנטיות, אצטרך לחיות עם אי-הידיעה. |
|
||||
|
||||
דווקא אפשר: http://jpress.org.il/olive/apa/NLI_Heb/ (אך בחיפוש ראשוני במעריב לא מצאתי). |
|
||||
|
||||
לא הלחתי למצוא שם בכלל את ''חד גדיא''. לעומת זאת קראתי רשימה מעניינת של יורם ברונובסקי על קישון כך שזמני לא בוזבז. |
|
||||
|
||||
גם אני חיפשתי שם ולא מצאתי (עוד לפני התגובה של ברקת). |
|
||||
|
||||
אפרופו קישון: מאז תחילת הסגר אני מחפשת את הסיפור, ככל הנראה מ"ספר משפחתי", שבו הגיע החופש הגדול וקישון ג'וניור הולך לישון בשעות מאוחרות יותר ויותר (ספוילר: בסוף אוגוסט הוא השלים סיבוב שלם והלך לישון בשעה "נורמלית" בדיוק בערב יום הלימודים הראשון). אם למישהי/ו יש את הספר בהישג יד ויכול/ה ומוכנ/ה לצלם1 עבורי את העמודים הרלוונטים, אשמח עד מאד. 1 עבור שימוש הוגן כמוגדר בחוק זכויות יוצרים, כמובן. |
|
||||
|
||||
מאשר שהסיפור לקוח מ''ספר משפחתי'', אבל לצערי אין לי את הספר. |
|
||||
|
||||
המקום המקובל לבקשות מסוג זה הוא קבוצת הפייסבוק בין הלסינגפורס לפרטצ'יה. העליתי את זה עכשיו לשם. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל אני וצוקרברג פחות. |
|
||||
|
||||
הספר בידי. את זוכרת משהו משמה של ההומורסקה? |
|
||||
|
||||
לצערי לא. בכלל, אני מופתעת שזכרתי את שם הספר - לא קראתי אותו 20 שנה בערך. |
|
||||
|
||||
אה, מצאתי. הרשימה נקראת "קריאת הינשוף" ואם הכל עבר כשורה תוכלי למצוא אותה כאן: https://drive.google.com/open?id=1vAGW00HtjYXDcMB0WIn... |
|
||||
|
||||
בדיוק זה! תבורך משוטים! |
|
||||
|
||||
בשמחה. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי הקטע נכתב לאחר מלחמת יום כפור. ספרי קישון שלי נמצאים בבית הורי, כך שקשה לי לאמת את הנושא. אגב, המעונינים מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק "מהלסינגפורס עד פארטצ'יה" המיועדת לחובבי קישון. בין הכותבים בקבוצה נמצא גם ד"ר רפי קישון, שלפני כמה ימים כתב: "רבים יודעים שיש לי מרפאה וטרינרית ברמת-אביב. אני מקווה שרבים גם חושבים שיש לי הומור ברמת-אביו". |
|
||||
|
||||
וזה פלגיאט מבדיחה ידועה מהניינטיז, ששואלת מה ההבדל בין גשר הירקון לאביב גפן. |
|
||||
|
||||
עוד לפני זה בתשדיר הבחירות של מר”צ בבחירות 1992 מה ההבדל בין הירקון ובני בגין. |
|
||||
|
||||
אני מכיר את זה בגרסה של "למה בני בגין נוסע בקו חמש?" |
|
||||
|
||||
רק שעם הגפן הצעיר זה כמעט עובד כתלת-משמע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |