ראשית, אני שמח לשמוע שאתה חושב עלי.
לגבי מר טונגסטן: מה זאת אומרת "אלגוריתמים ממוחשבים"? האלגוריתם הוא רעיון לוגי, הוא פשוט ממומש לרוב ע"י מכונה שנקראת מחשב. האם כל טיעונו הוא שיש להחליף את המתמטיקה בלוגיקה (מזכיר מאוד את הפילוסופיה הרציונאלית, הלא כן? או לחילופין את הפילוסופיה של רודולף קרנפ, בעיקר את ספרו "בניה לוגית של העולם". זו ההמלצה *שלי* לקריאה, אם יתחשק לך. קרנפ חד כתער, ומצריך ריכוז עצום, אבל מהנה ביותר)
האלגוריתם לא יהיה שחקן חדש במדע. האבולוציה היא דוגמא טובה.
בתשובה לפסקה:
This conceit works fine for simple phenomena like a planet's trajectory around the sun or a weight falling from the Leaning Tower of Pisa. But as scientists try to explain systems of greater complexity – a hurricane, the economy of Portugal, a human or even a reptilian brain – the calculations become ever more elaborate until one is left with an unwieldy array of symbols that do not explain much at all.
יש לנו את תורת הכאוס...
כפתרון לבעייתו עם ה continuum, יש לנו את תורת הקוונטים. לפי המאמר, הוא אומר:
That is because the continuum is a fiction. Time doesn't flow, it ticks. Space is not a surface but a grid.
בדיוק בשביל זה יש לנו את החשיבה בקווטות. הביקורת שלנו הייתה נראית הגיונית *אם* הפיזיקה הייתה עדיין "קלאסית". המשפט הזה:
The key idea in the book is that simple, byte-size programs have the surprising ability to produce endlessly intricate behavior.
מזכיר קצת דברים שאני אומר כאן באייל לא פעם... אבל האמת, קשה מאוד לשפוט ספר (בייחוד כל-כך ארוך) לפי הכתבה; שאגב, יצרה בי עניין. אולי נקרא. עוד על פיזיקה ואינפורמטיקה (בייחוד נושא המורכבות) תוכל לקרוא בספרו הנפלא של מארי גל-מן "הקוורק והיגואר" (במידה ועדיין לא קראת אותו).
אה... ורון... תודה.
|