|
||||
|
||||
כלומר שניכם רואים במקארתיזם דבר לגיטימי ובמי שיצא מולו (אד מורו למשל) סותם פיות. תחסכו לי את החיפוש ותביאו לי בבקשה קישור להתנגדות הנחרצת שלכם לשלילת פרס ישראל ממתמטיקאי שדעותיו ופעילותו החוץ-מקצועית לא היו מקובלים על שר החינוך הקודם. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את האנלוגיה. חשבתי שאתה מצדד בשוקן. |
|
||||
|
||||
"האם אתה חבר, או אי פעם היית, במפלגה הקומוניסטית?" "עמוד הבית של עמותת עד כאן, ששמה לה למטרה לחשוף את פרצופם האמיתי של הארגונים האנטי ישראלים שפועלים בתוך ישראל." (מתוך אתר העמותה) אתה באמת לא רואה את האנלוגיה? |
|
||||
|
||||
לא. השלם: כשם שלא צריך למנוע פרס ממי שהביע את דעתו לכאן (גולדרייך) או לשם (אריאל זילבר) כך גם ___________ 1. שוקן צודק 2. שוקן טועה 3. לא קשור לשוקן 4. גולדרייך וזילבר זה לא אותו דבר |
|
||||
|
||||
לזילבר יש דעות לגיטמיות גם אם אני לא מסכים איתן (ביבי זכאי, אלאור עזריה צדק) ודעות לא לגיטימיות (כהנא צדק, צריך לשחרר את יגאל עמיר). על הראשונות אסור להחרים אותו, על האחרונות צריך. |
|
||||
|
||||
אז אני מבין שהתשובה שלך היא 4. גולדרייך וזילבר זה לא אותו דבר. חששתי מזה. |
|
||||
|
||||
מבלי שהחלטתי אם החשש מוצדק, נראה לי שאפשר לדון כאן ברצינות בגורמים ששוברים את הסימטריה. למשל - מישהו אחד תומך ישירות ברוצחים, מישהו אחר תומך (אולי) בתנועה פוליטית כלשהי שיש לה אג'נדה שלא נעימה לישראל. ואם אתה רוצה עוד יותר להתרחק מההטייות הבסיסיות שלנו - האם לדעתך אפשרי שיש גורמים שישברו את הסימטריה הקדושה הזו? התשובה האינטואיטיבית שלי תהיה שכן, יש גורמים, התנהגויות או אמירות שאכן עשויות לשבור את הסימטריה הזו. ואז אנחנו בבעיה - כי צריך לשפוט כל מקרה לגופו. |
|
||||
|
||||
כשנותנים לאריאל זילבר פרס על המוזיקה שלו למה התבטאויות פוליטיות שלו צריכות לעניין אותי בכלל? אני חושב שאם מישהו היה בכלל מועמד זה כבר מכשיר אותו לקבל את הפרס. |
|
||||
|
||||
נניח שאמן, נקרא לו זילברשץ, במדינה אחרת, יוצא בקמפיין שכדאי לשרוף את כל היהודים, ויפה שעה אחת קודם. האם זה בסדר מבחינתך שהוא יקבל פרס רשמי מאותה מדינה על אומנותו, ועוד פרס מהמכובדים ביותר? |
|
||||
|
||||
ככלל, אני נוטה להאמין שפרסים בכלל ופרסים ממלכתיים בפרט מקבלים את יוקרתם ממקבליהם ולא ההיפך. מניעת פרס ישראל מעודד גולדרייך לא פגעה במעמדו כמדען בעיני, אבל בהחלט פגעה במעמד של פרס ישראל כפרס שניתן על מצוינות מחקרית ולא על דעות וערכים. באותו אופן, מתן פרס נובל לשלום לעלי חמינאי לא תהפוך אותו לחסיד אומות העולם, אבל תפגע קשות ביוקרתו של הפרס (הרבה יותר ממה שפגעה ביוקרת הפרס נתינתו ליאסר ערפאת או לברק אובמה). בשורה התחתונה, כשזאת לא המדינה שלי ולא אכפת לי במיוחד מירידת ערך הפרס שהיא מחלקת, מצידי שתתיתן את הפרס למנהיג הקו-קלוקס-קלאן. |
|
||||
|
||||
אני מסכים בהחלט לגבי מה שאמרת על גולדרייך - הוא לא מתקרב בעיני אפילו למאית קו אדום כלשהו. אבל המטומטם שמנע ממנו את הפרס, טוב שהוא הלך. אני לא בטוח שהיית באמת שמח על הענקת פרס יקיר אמריקה למנהיג ה-קקק. |
|
||||
|
||||
אני חושב שההפגנות שלי בבלפור היוו התנגדות נחרצת מספיק נגד הממשלה הקודמת בלי צורך לגנות ספציפית את גנרל החינוך לשעבר. ככלל, אני לא נוהג לגנות את אלה שאני לא רואה כשייכים למחנה שלי. את שוקן אני כן רואה כשייך לצד שלי ולכן אני מסתייג ממה שנתפס בעיני כצעד שגם מנוגד לראיית העולם שלי (ולזאת שאני מצפה משוקן) וגם פוגע (בטווח הארוך) בצד שלי. על השטות שכתבת בנושא המקארתיזם אני לא רואה צורך להגיב (ככלל, אני לא רואה צורך להגיב על השטויות שלך, לפיהן כל מי שלא מסכים איתך ב-100% הוא פשיסט או אדיוט), אבל ניסית אולי לחשוב, שמקארתי בעצמו, אולי חשב שעדיף קצת לסתום פיות לתומכי הקומוניזם מאשר לקחת את הסיכון שהקומוניזם ישתלט על ארה"ב ויסתום לכולם את הפה הרבה יותר (ואולי לא, יכול להיות שמקארתי היה פשיסט ואנטי זכויות אדם באשר הן, זאת גם אפשרות). עכשיו אני מנחש שאתה תסיק שאני בעצמי מקארתיסט. |
|
||||
|
||||
"אבל ניסית אולי לחשוב, שמקארתי בעצמו, אולי חשב שעדיף קצת לסתום פיות לתומכי הקומוניזם מאשר לקחת את הסיכון שהקומוניזם ישתלט על ארה"ב ויסתום לכולם את הפה הרבה יותר" זאת לא היתה מטרתו של מקארתי. המפלגה הקומוניסטית לא היוותה סכנה ממשית והיא ממילא היתה תחת מעקב של FBI. מקארתי רכב על גל הבהלה האדומה כדי לרדוף בעלי דעות ליברליות ולשלול מהם את זכויותיהם. זה מצב שאינו שונה בבסיסו ממה שקורה כאן מאז שהתחיל הימין הישראלי לתפוח (למרות שלמקבילותיהן של ועדות החקירה בקונגרס לא הגענו). עד כאן ויואב גלנט משתלבים יפה במגמה הזאת ולשוקן בהחלט יש קייס. |
|
||||
|
||||
בארה"ב של שנות ה-50 וה-60, הקומוניזם נתפס כסכנה אמיתית. כמו שהסכנה של הקומוניזם לא היוותה תירוץ טוב לסתום פיות לתומכיו, כך גם הסכנה שבאנשים כמו יואב גלנט, בנימין נתניהו, גלעד אך, אבירם זאבי, רונן שובל, ארז תדמור או נווה דרומי לא מצדיקה את סתימת הפיות שלהם. כמו שאני מפחד שצעדים שישראל נוקטת במאבק שלה בערבים יהפכו אותה בסוף למדינה ערבית (במהות, לא באתניות) כך אני מפחד שצעדים שהמחנה שלי נוקט נגד דיכוי ופנאטיות יהפכו אותו למדכא ולפנאט. |
|
||||
|
||||
ושוב, שוקן לא דוגל בסתימת פיות של ימנים ועובדה שלא היתה לו להעסיק את נווה דרומי ולתת במה לדעותיה עד לאחרונה. מה שהוא יוצא כנגדו הוא תמיכה בסותמי פיות שמנסים לעשות דה-לגיטימציה גורפת למי שנמצא שמאלה מהקונצנזוס. |
|
||||
|
||||
הערה מהצד - רק שלי נראה שהקייס העיקרי של שוקן אמור היה להיות שהוא מעדיף עיתונאים/ות בעיתונו ולא שופרות, ורצוי כאלה שטובים במקצוע שלהם. כל אחד מאלה היה מספיק כדי להפסיק את ההעסקה (הקריימרית כמסתבר) הנ"ל. הסיבה שהוא פרסם הרבה יותר חלשה וכמו שאנחנו רואים כאן - שנויה במחלוקת, משאר הסיבות. צופה מבחוץ עשוי היה לחשוב שעם התחלפות השלטון הקודם, שבלחצו הוכנסו עיתומאים ופסאודו-עיתונאים למרבית ערוצי התקשורת, קל היה יותר להיפטר מחטיבת הפסאודו משנעלם הלחץ הכבד ההוא. ובפיטורי ברדוגו ננוחם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |