|
||||
|
||||
אני לא בטוח בדיוק על מה הדיון, אבל עלתה השאלה למה חשאיות זה דבר חשוב. אז קצת רקע: כיום חשאיות נחשבת כאחד מיסודות הבחירה הדמוקרטית. (בחירות דמוקרטיות חייבות להיות: כלליות, שוות, חשאיות, מחזוריות, ועם התמודדות חופשית). זה מופיע בשיעורי אזרחות. זה מופיע בהנחיות של ארגונים בינלאומיים שמפקחים על בחירות. זה מופיע אפילו בהצהרת זכויות האדם מ 1948. מבחינה היסטורית, במאה ה 19 בהרבה מדינות אימצו הצבעה חשאית במקום הצבעה פומבית (לדוגמא הצבעה בה המצביע פשוט אומר בקול במי הוא בוחר). זה צץ בתור תגובה לכל מיני לחצים ישירים ועקיפים שהופעלו על המצביעים. כאנקדוטה, נפוליון (שהיה סוג של דיקטטור) ניסה לבטל את החשאיות של הבחירות ב 1851 אבל התקפל בגלל התנגדויות. הנימוק הראשי לכך שהבחירות יהיו חשאיות (במקורות השונים האלו) היא כדי שהבחירה של האדם תהיה חופשית וללא לחצים. לגופו של עניין... לדעתי בחירות חשאיות התחילו בתור עניין פרקטי אבל חשפו איזשהו עניין יסודי יותר. זה כמו עניין הפרטיות. כמה אנשים גילו את המידע שלהם במקום לא צפוי באינטרנט. ידה ידה ידה, פתאום פרטיות מופיעה בחוק יסוד של הכנסת. הדמוקרטיה מושתתת על איזשהו אמון בסיסי של הציבור שזהו "משחק הוגן". אם חלקים של הציבור חושבים שזה משחק לא הוגן - זוהי בעיה גדולה מאד. אני חושב שהחשאיות תורמת מאד לאמון הזה ובגלל זה היא כל כך הצליחה (עוד אנקדוטה - גם ברפובליקה הרומאית התחילו בהצבעה פומבית ועברו לחשאית). מה שאתה כותב בגדול זה - בסדר ההוגנות תפגע, אבל בקטנה. זה לא ישנה את תוצאות הבחירות באופן משמעותי. אולי אתה צודק. אבל לדעתי זה כן ישחק את אמון הציבור (ואין לנו הרבה רזרבה של אמון, הרבה אנשים בכלל לא מצביעים) |
|
||||
|
||||
אני אנסה להסביר על מה הדיון, אבל אולי זה ישמע הסבר לא כך כך הוגן משום שהוא מוציא צד אחד כצודק יותר מהצד השני (לא בכוונה רעה, פשוט נראה לי שזה נכון). די מקובל, נראה לי, שבחירות פומביות לגמרי, ז"א בחירות בה כל שחקן יכול לדעת בוודאות למה הצביע כל מצביע אחר, הן לא לגיטימיות. מצד שני, די מקובל, אני מקווה, שבחירות חשאיות לחלוטין, ז"א בחירות בה לאף מצביע אסור להגיד למי הוא הצביע (או מתכוון להצביע) לאף אחד הן לא פרקטיות. ז"א, נראה לי שהתכנסנו (לא רק כמגיבים באייל, אלא בכלל כחברות דמוקרטיות) לרמת פומביות בה אם אתה רוצה לדעת מה אני הצבעתי אתה יכול לשאול אותי, ואני יכול לבחור אם לענות לך או לא לענות לך ואין לך דרך חוקית לאלץ אותי לענות לך ואם בחרתי שלא לשקר לך אין לך דרך לדעת ששיקרתי. בתוך רמת החשאיות הזאת יש תת חלוקה של אם אתה בוחר לענות לי ויותר מזה, רוצה להוכיח לי שאתה לא משקר, כמה מנגנון הבחירות צריך להקשות עליך. בתוך תת החלוקה הזאת יש מדינות שבחרו לעשות את ההוכחה קלה יותר ומדינות שבחרו לעשות את ההוכחה קשה יותר (אם כי, כדאי להדגיש, לא בלתי אפשרית). הדיון הוא על השאלה אם המדינות שבחרו לעשות את ההוכחה לקלה יותר על ידי איפשור של הצבעה בדואר יכולות לקרוא לעצמן "דמוקרטיות". הטענה של הצד שטוען שלא הן לא באמת מדינות דמוקרטיות, היא שיכול להיות שמישהו חטף את הילד שלך, ויחזיר אותו רק אם תוכיח להם שהצבעת לש"ס (נגיד). ואז, במקרה של הצבעה בדואר, תוכל לצלם את עצמך שולח את המעטפה ולשלוח להם את התמונות. עלו כאן כל מיני תתי תרחישים של התרחיש הזה (שוחד, קידום, פרסים...) אבל כולם בסופו של דבר אותו תרחיש. הטענה של הצד שטוען שכן, הן יכולות לקרוא לעצמן דמוקרטיות, היא שהתרחיש הזה לא כדאי כלכלית (ולכן, מן הסתם, לא יתקיים בסדר גודל גבוה מספיק), לא ישפיע על תוצאות הבחירות, ויכול להתרחש גם בהצבעה בקלפי. |
|
||||
|
||||
תגובה טובה. גרמת לי לחשוב שלכאורה כדי לשמור על רמת החשאיות שלא תצנח בעידן הטלפונים המסריטים צריך היה להפקיד את הטלפון בועדת הקלפי לפני הכניסה מאחורי הפרגוד, ואכן אני תומך בתקנה כזו. |
|
||||
|
||||
ומה עם משקפיים? |
|
||||
|
||||
זו כבר רמה גבוהה יותר. כרגע כל מה שהרבי צריך להגיד לחסידים שלו הוא להסריט את עצמם מצביעים ולשלוח את הסרטון. לרכוש עבורם משקפיים זו כבר לוגיסטיקה אחרת. |
|
||||
|
||||
אם יורשה לי להתלות באילנות שמבינים בנושא. שני פרופסורים למדעי המדינה, בארה"ב כתבו ספר שטוען שהפיכת ההצבעה למשהו נוח יותר אינו מגדיל את אחוזי ההצבעה ומאידך מסכן את ההוגנות של הבחירות. לינק לכתבה למטה, הנה ציטוט רלוונטי. Orr: It’s important to remember that postal voting makes ballots insecure because it takes them out of the control of election officials. That’s especially problematic at the time of voting. We are concerned that domineering spouses or parents, clergy, employers and so on may try to influence how relatively vulnerable voters actually vote. Such electoral domination was quite common prior to the implementation of the secret ballot and still occurs relatively frequently in jurisdictions where voting secrecy is imperfect. There’s no reason to believe that those willing and able to engage in electoral domination will not quickly take advantage of the opportunity here in the United States, too. That said, there are currently no academic studies aimed at uncovering electoral domination in US states that have adopted voting by mail; most research to date has focused on fraud בקיצור התסריט שציירת נשמע דמיוני צדי. אבל דמיין לך את אותם פעילים נלהבים של ש"ס, שכיום דואגים כל בחירות להסיע קשישים לקלפי. אז עכשיו במקום להסיע את המצביעים אל הקלפי, יסיעו אותם למתנ"ס של ובו יש אך ורק פתקים של ש"ס ואפס משגיחים של מפלגות אחרות. במתנ"ס הזה הם "יעזרו להם" למלא ולשלוח את המעטפה. בבחירות הבאות הם כבר לא יסיעו אותם אלא רק יאספו את המעטפות כי חבל להטריח קשישים אם אפשר לשלוח את המעטפה בשמם, נכון?האם הדבר הזה ישנה את תוצאות הבחירות באופן משמעותי? כנראה שלא. ואותם פעילים של ש"ס, לפחות אלו שייתפסו, יעשו בחומרה. האם "מותר או אסור" לקרוא לזה דמוקרטיה? שלה לא מעניינת בעיני. באופן מעשי, הבעיה היא שאתה שוחק את אימון הציבור בדמוקרטיה בגלל שאתה מאפשר תעלולים שכאלו. לינק למקור. |
|
||||
|
||||
לא קראתי, אז קשה לי להתייחס לספר ברצינות. כל מה שאני יכול לעשות זה להתייחס לתגובה שלך: א. הגדלת אחוזי ההצבעה לא צריכה להיות מטרה בפני עצמה. אם, למשל, היו עוברים בני יורק להצבעה ביום שבת, אולי זה היה מגדיל את אחוזי ההצבעה, אבל זה היה שולל, דה פקטו, מהיהודים אורתודוקסים מלהשתתף בבחירות, ולכן נראה לי די ברור שזה צעד לא לגיטימי. ב. אני לא חושב שהשאלה היא אם "מותר או אסור" לקרוא לזה דמוקרטיה - אנחנו לא משטרת הקריאות. לכל אחד יש הגדרה קצת שונה למושג "דמוקרטיה", וכפועל יוצא מהשוני בהגדרות מדינות שונות ומשטרים שונים יכולים ליפול לתוך או מחוץ להגדרה. השאלה היא אם המדינות שמאפשרות הצבעה בדואר נופלות מחוץ להגדרה או בתוכה. לפי איך שאני מבין את ההגדרה של המושג דמוקרטיה, בפנים, נראה לי שלפי איך שאריק מבין את המושג דמוקרטיה, בחוץ. ג. אני לא בטוח שזה הגורם לשחיקת אמון הציבור בתהליך הבחירות. כזכור, סידני פאול תקפה גם הצבעות בקלפי ולא רק בדואר. |
|
||||
|
||||
הנושא העיקרי הוא ג. לא התכוונתי לומר שזהו הגורם היחידי לשחיקת האימון. אמרתי שברגע שאתה מאפשר לתעלולים כאלו לקרות , אתה שוחק עוד יותר את אימון הציבור. אבל אני רוצה להבין מה אתה אומר. המומחים אומרים שאותן תופעות של לחץ על המצביע. לא נעלמו מהעולם במאה ה19 ועדיין קיימות אפילו בארה"ב. וברגע שאתה מסיר את הפיקוח של ועדת הקלפי, אתה פותח פתח הרבה יותר גדול. נתתי דוגמא ללחץ לא הוגן של פעילי ש"ס על מצביעים חלשים. לחץ שהרבה יותר קשה למנוע כשההצבעה היא בדואר. האם אתה מסכים שתופעות כאלו יקרו יותר? רק פשוט חושב שזה לא נורא? |
|
||||
|
||||
אני מסכים שיכול להיות שתופעות כאלה יקרו יותר. זה תלוי לא רק במנגנון אלא גם בפרטי המימוש של המנגנון, בכבוד שיש בחברה לערכים דמוקרטים, לבחירות חופשיות, לכיבוד החוק ובכלל בנורמות החברתיות ועוד. אני חושב שזה נורא אם וכשחוסר האמון של הציבור באמינות של תוצאות הבחירות עובר רף מסויים ו\או אם וכשמספר הקולות שנספרו כתוצאה מטריקים מלוכלכים גדול מספיק להשפיע על התוצאות הסופית. |
|
||||
|
||||
אם ש''ס תגדיל את כוחה בבחירות עקב כך ותשב בקואליציה, היה סמוך ובטוח שהפעילים שייתפסו לא רק שלא ייענשו בחומרה, אלא יתוגמלו ביד נדיבה. וזה בדיוק שורש הבעייה (לפחות אחד השורשים). |
|
||||
|
||||
בדיוק בגלל זה כתבתי יעשו בחומרה (כלומר יתקבלו לעבודה באינטל) |
|
||||
|
||||
האם מדובר בחומרתו של משיח? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |