![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עיבוד (לא יותר מדי מוצלח לטעמי, אבל מעביר את הרעיון) של אבו נימר. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה סיפור אחר. הסיפור הוא על אריה רעב שפוגש עגל רך. אריה: אתמול חלפת על פני והסתכלת עליי בעין עקומה עגל: לא יכול להיות. כלל לא ראיתי אותך. אריה: ולמה לא באת לחלוק לי כבוד עגל: אם לא ראיתי אותך, איך יכולתי לחלוק לך כבוד אריה: אבל שמעתי שאמרת לסוס היאור שאינך מפחד ממני עגל: אבל אני בכלל לא מדבר עם סוס היאור. זה בטח היה בן דודי הדומה לי שמיודד עם ההיפו. אריה: יכול להיות. אבל הגיעה שעת ארוחת הצהריים. אני רעב ונגמרו לי התירוצים. וטרף את העגל. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נכון אם לצטט את אבו זאקי של שייקה אופיר: אין לי בעיה עם הזכרון. הבעיה היא מה שאני שוכח. הזאב והטלה |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |