|
||||
|
||||
אני לא בטוח לאן אתה חותר בשאלה, אבל: בספורט תחרותי הכללים נתונים מראש והשיפוט אובייקטיבי (לפחות זה האידיאל, אבל בקירוב טוב זו גם המציאות). ברוב סוגי הריאליטי - אלה שהם בכלל תחרות, כי לא כולם תחרויות - הכללים תלויים בגחמות ההפקה והשיפוט תלוי בגחמות ההפקה והשופטים. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, אבל אוסיף את עדותי על כך שבשני ענפי הספורט בהם אני מתעניין ואחריהם אני עוקב, חלק גדול ועיקרי מהעניין שלי מגיע מתככים, אינטריגות, שמועות, תהפוכות, הפתעות, מאבקים, נארטיבים וכיוצ"ב דרמה צדדית שאינה קשורה ישירות לפעילות התחרותיות עצמה. היתרון המכריע של ספורט על פני תכניות ריאליטי הוא הפער העצום באיכות התסריט. בכך, מצד אחד, אני לא שותף בכלל לסטימנטים אותם אריק הביע. מצד שני, וויכוחים אדיוטיים אודות מי-יותר-טוב-מי הם ללא ספק חלק מהכיף. מצד שלישי, איש לא מייחס להם חשיבות רבה ברצינות, ואני נהנה באותה מידה מדיונים אודות מי היה המתמטיקאי הגדול בכל הזמנים(*) וכו'. ואני לרגע לא חושב שמחקר מתמטי זה "ספורט". ואם כבר אני מתערב בדיון המוזר הזה: ייתכן שהזווית של עידוד השתתפות נשים לא עלה כאן בינתיים? אני לא בטוח בעצמי שזה ערך חשוב, אבל אני חושב שבעיני הרבה אחרים הוא כן, והוא משמש מוטיבציה חזקה להפרדה מגדרית בתחרויות. דיון בשילוב טרנסג'נדרים שלא לוקח את הפרספקטיבה הזו בחשבון מחמיץ נקודה מרכזית. לראייה, שחמט. (*) טוב, זה קל. אז מי היה השני. |
|
||||
|
||||
לא אוילר. |
|
||||
|
||||
אם מתמטיקאי הוא ''מכונה שהופכת קפה למשפטים'' אז נראה לי שאוקלידס היה פרפטום מובילה. |
|
||||
|
||||
(וקו-מתמטקאי הוא מכונה שהופכת קו-משפטים ל... שיט, זה לא עובד בעברית). אני לא חושב שלאוקלידס יש בכלל מקום באיזשהי רשימת ''הגדולים ביותר'', אבל אשמח לפתוח את הנושא. |
|
||||
|
||||
1. ניוטון. 2. ארכימדס. 3. גאוס. לא ברור מה אוקלידס עצמו הוכיח, וידוע שחלק גדול ממה שפורסם ב"יסודות" אינו מקורי שלו. |
|
||||
|
||||
מעניין שגם ניוטון וגם ארכימדס המציאו את יסודות החדו״א, ״על הדרך״, כחלק מבעיה גדולה יותר. הסיפור של ניוטון והשימוש בפיזיקה יותר ידוע. אלפי שנים קודם, ארכימדס התייחס לפאי כגבול של סידרה אינסופית פאי#חישוב_פאי [ויקיפדיה]. לא כמו המונקים בני זמננו, את החישובים עשו ידנית אז הוא עצר ב n=96. |
|
||||
|
||||
ופריצת הדרך הבאה לא אחרה להגיע; רק כמה אלפי שנה בלבד חלפו עד שניוטון נדרש לבעיה. |
|
||||
|
||||
איזה יופי של סרטון! השימוש בפיצה ממש יפה. לא ידעתי שניוטון גם עבד על החישוב של פאי. אז יש להם שני דברים משותפים- ״אינפי כחלטורה״ והחישוב הקנוני והמדיוק ביותר של פאי לתקופתם. |
|
||||
|
||||
הערוץ veritasium ביוטיוב מומלץ בכל פה. |
|
||||
|
||||
אתחיל מההתחלה: 1. גאוס (וזה אפילו לא קרוב). באופן כללי יש בדיון הזה לפחות שני צירים מעניינים: (1) יכולות אישיות כמתמטיקאי, (2) העבודה המתמטית עצמה (איכות, כמות, אימפקט). בכל אחד מהם בנפרד - בכ-4000 שנות קיומה של המתמטיקה המתועדת - אין לגאוס תחרות רצינית. קשה לי להחליט מאיפה להתחיל לתאר את גדולתו המתמטית: הוא הקדים את שאר האנושות בעשורים רבים בכל דבר שהוא נגע בו - והוא נגע בהכל: תורת המספרים, אלגברה, אנליזה, הסתברות וכמובן גאומטריה. גאוס - בעבודת הדוקטורט שלו(!) - היה הראשון שהצליח להוכיח את המשפט היסודי של האלגברה (ולמען הסדר הטוב, הוא נתן בהמשך עוד 3 הוכחות שונות ומבריקות). בגיל 24 הוא פחות או יותר המציא במו-ידיו את תורת המספרים המודרנית (ועל הדרך פתר את אחת הבעיות הפתוחות המפורסמות ביותר עוד מימי יוון העתיקה בנוגע לבניית מצולעים בסרגל ומחוגה). הוא פיתח את הרגרסיה הלינארית (ובאותה הזדמנות, את הקונספט של ההתפלגות הנורמלית) ואת האנליזה הנומרית (ובמובן מסויים, את האנליזה המתמטית בכלל). וכל אלה - כל אחד בפני עצמו כנראה הישג מספיק כדי לקנות לו מקום ברשימת ה-TOP-10 - מתגמדים בעיני לאור עבודתו בגיאומטריה, ובפרט פיתוח המושג העקמומיות. וזה רק על קצת המזלג. למיזוג והסינרגיה שמוצאים אצלו בין עבודה תאורטית פורצת דרך לבין פיתרון בעיות קונקרטיות קשות יש מעט מאד מקבילים או תקדימים, והוא מגמד את כולם. עוד רשימה שכיף להתווכח עליה, היא דירוג "האלגוריתמים הגדולים בכל הזמנים", וגם בה יש בעיני מקום ראשון מובהק שפרסמו קולי וטוקי בשנת 1965. אני מזכיר זאת, כי כמובן לא הם המציאו אותו - אלא גאוס, בשנת 1805. הוא פשוט לא חשב שזה (="האלגוריתם הגדול בכל הזמנים" להזכירך) ראוי לפרסום. ארכימידס הוא מקרה מעניין: מעט מאד מעבודתו שרדה, והאימפקט שלה היה די זניח. עם זאת, ברור שהוא עצמו היה גאון מהשורה הראשונה, ושבעולם מתוקן עבודתו (אפילו המעט ששרד ממנה) הייתה צריכה להצעיד את האנושות מאות שנים קדימה. אז כן, אני מסכים שמגיע לו מקום ברשימה. אבל לא כל כך גבוה. עוד מקרה מעניין הוא דקארט. מצד אחד עוד לא פגשתי מתמטיקאי שרואה בו בכלל קולגה, אבל מצד שני אם צריך לבחור את ה-"רעיון המתמטי הלא-טריוואלי הכי משפיע בהיסטוריה" יהיה קשה למצוא מועמד ראוי יותר מ-"קואורדינטות", וזה רעיון שלו (הוא עשה עוד דברים מרשימים למדי; בין השאר, הוא הקדים את אוילר בפיתוח "מאפיין אוילר"). אשאיר לפיזיקאים את הוויכוח מי מבין ניוטון ואינשטיין היה הפיזיקאי הגדול בכל הזמנים, ואין ספק שניטון היה גם מתמטיקאי גדול. אבל אני לא חושב שיש לו מקום ברשימת עשרת-הגדולים. אני לא מנסה להמעיט מגדולתו, אלא רק חושב שלא קשה למצוא 9 מתמטיקאים גדולים יותר. אני מציע שהרשימה תתחיל כך: 1. גאוס. 2. פון-ניומן. 3. גרותנדיק. |
|
||||
|
||||
קטונתי. גרותנדיק? חובת ההסבר עליך! |
|
||||
|
||||
(ואתה נותן לזה לעצור מבעדך? איפה הכיף? אגב, אם בטעות נראה לך שאני qualified לדיון הזה, הרשה לי לנצל את ההזדמנות ולתקן את הטעות). לגרותנדיק יש קייס בתור המתמטיקאי הכי מקורי בהיסטוריה. הקריירה שלו הייתה קצרה למדי, אבל הוא הספיק במהלכה להפוך על הראש ולהכווין מחדש חלקים גדולים מהמתמטיקה המודרנית. אגב, היא הייתה קצרה לא מכיוון שהוא מת צעיר, אלא מכיוון שהוא התייאש מהאנושות, אמר "פאק יו, תסתדרו לבד" והלך להתבודד ביער (מראשית שנות השבעים עד למותו ב-2014). אפילו בזה הוא היה מקורי. ואני לא חושב שהסתדרנו לבד. הוא מפורסם במיוחד בגלל עבודתו ביסודות הגיאומטריה האלגברית. לכאורה, מדובר באחד הענפים המתמטיים הכי קונקרטיים ופשוטים: כמו שאפשר לראות באלגברה-הלינארית כעוסקת בגיאומטריה של מרחבי-פתרונות של משוואות לינאריות, אפשר לראות בגיאומטריה האלגברית כהכללה פשוטה שמחליפה משוואות-לינאריות במשוואות פולינומיאליות. זה נכון, ומאד מאד מטעה - כי התובנות הגדולות של גרותנדיק הן שהפרספקטיבה הנכונה לנושא היא, ובכן, מגדל עצום של אבסטרקציות מטורפות שאף אחד מלבדו לא היה מסוגל לדמיין ואני לא שאפתן מספיק כדי לנסות להתחיל להסביר כאן (או יהיר מספיק כדי לרמוז שאני מבין לגמרי בעצמי). כיום - ובעקבותיו - זה כנראה הענף המתמטי המופשט ביותר, וכנראה זה שדורש את הזמן הארוך ביותר כדי להתקרב לחזית המחקר בו1. וזו לא סתם "אבסטרקציה לשם אבסטרקציה": התחום התקדם בצעדי ענק בעשורים האחרונים, והוביל לפריצות דרך משמעותיות בענפי מתמטיקה שונים ומגוונים (תורת המספרים, לוגיקה, תורת הקטגוריות, גיאומטריה...) והשמועות מספרות שגם בפיזיקה. זה לא כל מה שגרותנדיק עשה. הוא התחיל בכלל כאנליסט, וגם שם לחלטורות שלו היו השלכות מרחיקות לכת (אבל לא במידה של עבודתו בגיאומטריה אלגברית). 1 לא כולם שמעו על זה. אבל זה סיפור אחר. |
|
||||
|
||||
דרך הבלוג של ווויט הגעתי למאמר בניו יורקר על גרותנדיק. דגדגן: "His work involved finding the right vantage point—from there, solutions to problems would follow easily" מה שקצת הזכיר לי, באסוציאציה חופשית, את ארכימדס שהשתמש בשיקולי מרכז המסה כדי לפתור בעיות שונות. |
|
||||
|
||||
אבל מה שחשוב ביסודות של אוקלידס אינם המשפטים עצמם אלא השיטה. |
|
||||
|
||||
טענה סולידית: למיטב ידעתי, גם השיטה אינה רעיון מקורי שלו. טענה פרובוקטיבית: השיטה לא מאד מרשימה ולא מאד חשובה. |
|
||||
|
||||
של מי? הוא למד באתונה, נשמע לי בהחלט סביר שהוא קלט דברים שהסתובבו שם. נדמה לי שכבר אריסטו דיבר על חוקי לוגיקה. השיטה מדגימה איך בונים מאגר ידע שיטתי. כלומר איך לא ממציאים את הגלגל. וחוץ מזה, איזה עוד אקדמאי כתב טקסטבוק שבו השתמשו במשך אלפי שנים? |
|
||||
|
||||
"נדמה לי שכבר אריסטו דיבר על חוקי לוגיקה" לשון ההמעטה של השבוע: הלוגיקה_של_אריסטו [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
וחוץ מזה, אמנם קשה להגזים בחשיבותו של הספר שלו, אבל השאלה שנשאלה היא לגבי המתמטיקאי הטוב ביותר, לא לגבי המורה הטוב ביותר. |
|
||||
|
||||
מי שמאתגר את הגבולות בין ספורט לריאליטי זו תכנית הנינג'ה. תכנית ריאליטי עם שיפוט שנחזה כאובייקטיבי1 ___________ 1 סדר הזינוק של המתחרים נקבע על ידי ההפקה, כך שלמתחרים המאוחרים יותר יש את היתרון שהם יודעים כמה מכשולים הם צריכים לעבור (או בכמה זמן) כדי לעלות שלב. אז לא באמת תחרות בתנאים שווים אבל די קרוב בשביל ריאליטי. |
|
||||
|
||||
מעניין. אינסטינקטיבית אני רוצה לומר שהנינג'ה הוא הרבה יותר ספורט מאשר ריאליטי, מבחינת האובייקטיביות. אבל תוך כדי שרציתי לענות ליוסי, תהיתי. מה שרציתי לספר ליוסי (בעניין ה"כללים נתונים מראש") הוא שפעם פעם - וידוי מזעזע - נרשמתי ל"מאסטר שף". לפני שמישהו דיבר איתי בכלל חתמתי על צרור מסמכים שמצהיר שההפקה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, לא יהיו לי כל טענות, בפרט הם לא מתחייבים לשום סוג של הגינות, ואסור לי גם לספר שום דבר שהם לא ירשו לי לספר, ואם אספר אני מסב להם נזק חמור וחשוף לתביעות בהתאם1. אז מעניין אם משתתפי הנינג'ה חותמים על טופס כזה. בטוח שבתחרויות ספורט מובהקות לא חותמים על כזה. 1 אני מקווה שזה לא כולל את תוכן הטופס עצמו, על משקל צו איסור פרסום על צו איסור פרסום. |
|
||||
|
||||
אני כמעט בטוח שהסדר של המתמודדים בכל מקצה בנינג’ה ישראל הוא לא בהכרח הסדר שבו מציגים את הביצועים שלהם. לפחות פעם אחת אמרו בזמן מקצה של מישהו שאחריו יש רק עוד X מתמודדים, אבל בפועל הציגו אחריו יותר מתמודדים מ-X. אני לא אתפלא אם למעשה חלק משמעותי מהדברים של המנחים ושל הפרשנים נערך ואולי אף מוקלט שוב בזמן העריכה של התוכנית. וכמובן שאפשר לשחק לא מעט בשיבוץ של המתחרים במקצים השונים וכך לשפר את הסיכויים של מתחרים “צבעוניים” יותר מאשר חזקים. |
|
||||
|
||||
אין לי ספק. זו עדיין תכנית ריאליטי. גם במרוצי מכוניות הנהגים חתומים על חוזים עם הקבוצות, אבל שם זה בסדר כי אלו חוזי העסקה והתחרות שם היא בין הקבוצות אדם+מכונה. נראה לי שגם תחרויות "האיש החזק" מתנהלות לפי כללים של ספורט ולא של ריאליטי. נראה לי שהכלל הוא שלענפי ספורט יש גופים מפקחים לענף שהם עמותות ללא מטרת רווח, או גופים ממשלתיים או קוואזי ממשלתיים. בספורט מכללות הגוף המפקח הוא ה NCAA . ה Mission statement שלו Our purpose is to govern competition in a fair, safe, equitable and sportsmanlike manner, and to integrate intercollegiate athletics into higher education so that the educational experience of the student-athlete is paramount לדעתי הוא חטא להצהרה הזו כאשר הוא אפשר לטראנסים שהתבגרו כזכרים להתחרות כנשים.
|
|
||||
|
||||
זאת אומרת שההבדל הוא רמות שונות של איכות/הגינות הפורמט? __ בתמימותי חשבתי שגם בתכניות ריאליטי הכללים נקבעים מראש, לפחות בקירוב. אבל זה לא על סמך ידע כלשהו. |
|
||||
|
||||
בקירוב: תחרות אולימפית בריצת 100 מטר - החוקים נקבעים על ידי הוועד האולימפי, ועקביים כבר הרבה שנים תחרות אולמפית בשחייה - אאל״ט, לאחרונה השתנו החוקים ועכשיו יש מגבלות על בגדי הים תחרות אולימפית בשחיה צורנית - נראה שכאן התוצאה פחות מובהקת ליגות שונות (פרטיות, מכללתות, ואלוהים יודע מה) - בכל מקום/ליגה חוקים שונים איש הברזל - (אין לי מושג מי קבע את החוקים) ריצת מכשולים מסוג ״שא את האישה״ - בטח המארגנים קבעו את החוקים או משהו תחרויות אכילה - כנ״ל תכניות ריאליטי - צוותי ההפקה, ו - על פי הפתיל הזה - החוקים לא תמיד עקביים או הוגנים (הם יורים גם בסוסים?) שיאי גינס - סוג של וועדה מטעם עצמה, על פי ג׳ון אוליבר אם אני מבין נכון, מה שמשותף לכולם זה שחוקי התחרות נקבעים על ידי גוף כלכלי כלשהו שמעוניין למקסם קהל ורווחים. אם על ידי מצג של הגינות (הוועד האולימפי, גביע אירופה לאלופות) או בקלוז אפ על נשים בבגד ים שחצו שלולית בוץ. האם יתכן שמטרותיה של NCAA הושגו במלואן? |
|
||||
|
||||
הועד האולימפי הוא לא "גוף כלכלי שמעוניין למקסם רווחים". הוא גוף לא כלכלי (שיש לו אספקט כלכלי ניכר מאוד), ובמוצהר אינו למטרות רווח. טענה רווחת נגדו היא שבפועל הוא עסוק יותר מדי ברווח כספי, באופן צבוע. (נגד וולמארט, למשל, אני חושב שפחות טוענים את זה). ה-NCAA עוד פחות כלכלי, למיטב הבנתי. |
|
||||
|
||||
בעליל, הידע הכללי שלי בספורט מועט מדי מכדי להביע דיעה. אני מושך בחזרה את כל מה שטענתי (עד כמה שהאייל מאפשר..) |
|
||||
|
||||
(כמה כסף יש לך?) |
|
||||
|
||||
(כתבתי כבר תגובות הרבה יותר מביכות מהפגנת הבורות שלי בספורט. אין ברירה, אצטרך לשבור קרן השתלמות ... ) ___ ד״א, התגובה ההיא שלך מ-2004 היא אחת האהובות עלי - טוב שה״שיפור המשמעותי הראשון״ עוד לא התרחש :) |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |