בתשובה ליהונתן בר, 30/04/23 3:13
פריבילג 758829
אחת ההסללות שמשמעותיות לדעתי - בגלל שהן קורות בגיל צעיר (תחילת כיתה ב') - היא המבחנים לכיתות מחוננים.
כשאני הייתי ילד, המבחנים לחוגי מחוננים היו בכיתה ה', כשהילד כבר רכש כמה מיומנויות בדרך.
היום המבחנים האלה ניתנים לילדים שחלקם עוד אפילו לא קורא באופן שוטף - והשאלות במבחנים הן הרבה הרבה מעבר לחומר שתלמיד כזה למד איפשהו במערכת הציבורית.
זה אומר, שהסיכוי היחידי לעבור אותם - אפילו עבור תלמידים מוכשרים מאד - זה בערך חודשיים נטו של עבודה רצופה בבית עם ההורים כהכנה למבחנים האלה.
אם זה לא מיותר לומר - זה מיד מוריד מהשולחן משפחות שבהן ההורים או עסוקים מדי בשביל זה, (כי הם צריכים לפרנס, לא כי "לא בא להם"), או לא כשירים מספיק ללמד בעצמם את הילד.

ומרגע שהילד עולה על המסלול הזה, זה כבר נותן לו יתרונות הולכים וגדלים על השנים. אחד מהם למשל - מספר הילדים בכיתת מחוננים הוא בערך חצי מבכיתה רגילה‏1. ומכאן הסיכויים של ילד כזה להמשיך בכיתות מחוננים בחטיבה ובתיכון (גם שם חצי ממספר הילדים) הוא גדול מאד.

1 אצל חלק מההורים והמורים המעורבים, השנינה הידועה היא שכיתות המחוננים הן סוג של "חינוך מיוחד".
פריבילג 758833
כשאני הייתי ילד ונער לא היו חוגי מחוננים או כיתות מחוננים, אולי מלבד ''פנימיית בויאר'' אליה התקבלו בעיקר - אם כי לא רק - ילדים ממוצא מזרחי. באותה עת אחד ההסברים המקובלים להבדל בין אוכלוסיות שונות היה מספר הילדים במשפחה, אלא שמאז הוא נמחק והאי שיויון לא.
פריבילג 758846
אולי.
יש את המחקר של ויקטור לביא, שאומר בגדול ש"ללימוד בכיתות מחוננים השפעה אפסית על ההישגים, השכר והתעסוקה". מאידך יש עליו ביקורת מתודולוגית: ר' הרחבה בקישור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים