|
אחת ההסללות שמשמעותיות לדעתי - בגלל שהן קורות בגיל צעיר (תחילת כיתה ב') - היא המבחנים לכיתות מחוננים. כשאני הייתי ילד, המבחנים לחוגי מחוננים היו בכיתה ה', כשהילד כבר רכש כמה מיומנויות בדרך. היום המבחנים האלה ניתנים לילדים שחלקם עוד אפילו לא קורא באופן שוטף - והשאלות במבחנים הן הרבה הרבה מעבר לחומר שתלמיד כזה למד איפשהו במערכת הציבורית. זה אומר, שהסיכוי היחידי לעבור אותם - אפילו עבור תלמידים מוכשרים מאד - זה בערך חודשיים נטו של עבודה רצופה בבית עם ההורים כהכנה למבחנים האלה. אם זה לא מיותר לומר - זה מיד מוריד מהשולחן משפחות שבהן ההורים או עסוקים מדי בשביל זה, (כי הם צריכים לפרנס, לא כי "לא בא להם"), או לא כשירים מספיק ללמד בעצמם את הילד.
ומרגע שהילד עולה על המסלול הזה, זה כבר נותן לו יתרונות הולכים וגדלים על השנים. אחד מהם למשל - מספר הילדים בכיתת מחוננים הוא בערך חצי מבכיתה רגילה1. ומכאן הסיכויים של ילד כזה להמשיך בכיתות מחוננים בחטיבה ובתיכון (גם שם חצי ממספר הילדים) הוא גדול מאד.
1 אצל חלק מההורים והמורים המעורבים, השנינה הידועה היא שכיתות המחוננים הן סוג של "חינוך מיוחד".
|
|