![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ובינתיים טסלה עלתה ב-125% מאז התגובה שלך, ונבידיה עלתה ב-31% (אחרי הקריסה אתמול, לפניה ב-57%). מה ששוב מזכיר לנו שקשה לחזות, בעיקר את העתיד. אגב, אחרי כל זה עדיין המכפיל של נבידיה נמוך כמעט פי שלושה משל טסלה, מה שמעורר תהייה על מי מהן היא הבועה הבועתית יותר. אני בכלל לא בטוח שהדיפסיק הסיני הוא סיבה מספיק טובה לקריסה משמעותית של השוק. גם קשה להאמין למה שהסינים אומרים על הפיתוח שלו והעלויות (כמו בדברים אחרים שהם מספרים), ומעבר לזה אני אישית ממש לא מעונין ברוגלה מלאכותית סינית שמשוחחת איתי על ענייני המקצועיים והעסקיים כאחד. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל DeepSeek-R1 זה מודל ולא אפליקציה. באיזה מובן זה יכול להיות ״רוגלה״? הרי אירגון יכול להריץ את המודל הזה בסביבה בטוחה / בשליטתו ולא כשירות מרוחק. יותר מכך - בניגוד למוצרים של החברה של סאם אלטמן, המודל של DeepSeek הוא קוד פתוח. אם מפחדים לשתף AI בשיחות על עניינים מקצועיים ועסקיים, הייתי משתמש בפחד הזה קודם כל כדי להתרחק ממוצרי OpenAI. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה *גם* אפליקציה. פלוני הכפר הגלובלי כותב ב appstore את המילה deepseek ואז הוא מוריד את האפליקציה (מיליון הורדות בחנות של אנדרויד, בבדיקה אחרונה) ואז הוא מוריד את האפליקציה ומתכתב שם. במצב עניינים כזה, החשש מרוגלה הוא חשש טבעי. אולי מוגזם אבל טבעי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אה. אם מדברים על אפליקציה, החשש הוא טבעי ולא מוגזם בכלל. זה שאתה פרנואיד זה לא אומר שלא רודפים אחריך. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אפשר תמיד לשאול את deepseek (התוכנה) אם האפליקציה היא רוגלה. וברצינות, מה הבעיה לגלות את מדובר ברוגלה? ומה הבעיה לפתח אפליקציות שמייתרות את האפליקציה המקורית, כאשר הקוד של המנוע עצמו בידיך? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם אם לא רוגלה (נניח), בטוח שלא מדובר באפליקציה מאובטחת (אפילו לא עם אבטחה סופר מינימלית של תקשורת מוצפנת). אכן לא קשה לגלות זאת ואנשים כבר מודעים ומדברים על העניין. אפליקציית DeepSeek ל-iOS שולחת נתונים לא מוצפנים לשרתים בשליטת ByteDance. ב-iOS הדיפולט עבור מפתח אפליקציות שמקשקשות ברשת זה השימוש ב- App Transport Security (בקיצור - ATS). שזה בעצם הכרזות בקונפיגורציה של הבילד שמחייבת את האפליקציה לעבוד רק מול שרתים ספציפיים שהוכרז עליהם מראש ורק ב-HTTPS. מפתחי האפליקציה של DeepSeek ל-iOS בחרו לשנות את ברירת המחדל הזאת (או בכוונה או מתוך רשלנות) ולשלוח אינפורמציה מהצ׳טים של משתמשים אל שרתים ב-HTTP ללא שום הצפנה. כל Man in the middle פשוט יכול להציץ בתוכן התעבורה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כדי להיות יותר מדויק: הם בעצם בוחרים לא להשתמש בהתנהגות הדיפולטית של ATS ומשתמשים ב-3DES במקום. שיטת הצפנה מ-1998 שהיא פגיעה ל-Man in the middle. מסתבר גם שהאפליקציה לאנדרואיד גרועה אפילו יותר. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
Open Source לא אומר שכל אלה (וגם הצנזורה שסין הכניסה לשאילתות מסויימות) ניתנים לשינוי בקלות? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש את האופן בו אימנו את המודל (לא open source), יש את המשקלות של המודל (open source) ויש את אפליקצית המובייל Deepseek - AI Assistant (לא open source) אותה מיליוני אנשים מורידים מה-Appstore של אפל או מ-google play. המאמר ב-Ars technica מדבר על האפליקציה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה שהכניסו קצת יותר דיוקים למאמר של Ars Technica. אין באמת עדויות לכך שהאפליקציה שולחת תוכן של צ׳טים והמאמר טוען לשליחה של אינפורמציה מאוד ספציפית ב-HTTP רק בזמן הרישום. הורדתי למכשיר בדיקה את האפליקציה והאזנתי לפעילות הרשת של האפליקציה והיו רק בקשות https בבדיקה שלי (אך לא שהשקעתי בזה זמן / יותר משתי דקות). כך שלא הצלחתי אפילו לשחזר את מה שנטען במאמר. או שזה לא תמיד קורה, או שהעלו גירסה חדשה עם שינוי התנהגות מאז הפרסומים בנושא. לסיכום: - יש סיכוי שהמאמרים בנושא יותר אלארמיסטיים (לפחות בכותרות שלהם) מאשר משקפים באמת בעיה. - אני אישית (וגם כך הייתי מיעץ לכל אירגון) הייתי בכל זאת נמנע מלזרוק אינפורמציה רגישה בתוך אפליקציות מהסוג הזה. אם ממש רוצים לנהל שיחות נפש עם מידע רגיש מול LLM, התקינו מודל מקומי על המחשב שלכם (או שרת/ענן תחת השליטה שלכם). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני כמובן מדבר כהדיוט שלא פגש את דעפסעק אישית. חשבתי שהוא כמו צ'אט ג'יפיטי או קופיילוט, שאני בעצם (עד כמה שאני מבין) מתחבר אליו מרחוק ושולח שאלות לאיזה שרת שיכול לעשות הרבה עם מה שאני שולח. ואגב - בחברה בה אני עובד אכן אסור להשתמש בopenAI. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
היי, תקרא מה כתבתי. הצעתי שנבידיה תעלה עוד 40% לפחות. היא עשתה את זה תוך כמה חודשים והפכה לחברה הגדולה בעולם ביוני אאז"נ. ומאז היא פיגרה אחרי השוק עוד לפני הדרופ אתמול. טסלה זה סיפור אחר. מי היה מאמין שמאסק יהפוך גם לחבר של טראמפ וגם לעובד ממשלה? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יאפ. אני שמרן. אולי מעבר לכך- יש לי הטיה שלילית. אולי בגלל שאני עובד במפעל הנקניקיות ויודע איך מכינים אותן. אולי כי זה האופי שלי. בכל דבר, לא רק בשוק. הפגמים והדאונסייד תמיד קופצים לי ראשונים לעין. לפני 5 שנים, כשטסלה נסחרה בשווי שוק של 600 מיליארד דולר הייתי משוכנע שזה שזה מחיר מופרז, והיא עשתה לי נא! ועלתה לשווי של טריליון דולר תוך כמה חדשים. בהייפ של 2021 היא הגיעה גם לשווי של 1.2 טריליון והתרסקה בסוף 22' לשווי של 300 מיליארד (שנראה לי אז בתחום ההוגן). תוך חצי שנה היא רצה לשווי של 900 מיליארד, משם חזרה ונגעה ב 400 מיליארד בתחילת 24' כדי להתחיל לרוץ לשיא חדש ושווי של כמעט טריליון וחצי אחרי בחירתו של טראמפ, ומשם חתכה תוך שלשה חודשים יותר מחצי משוויה. כעת היא שוב בשווי טריליון, ואני עדיין חושב שזה מופרז. לדעתי המחיר ההוגן שלה היום לא גבוה מזה שהיה לפני 3-4 שנים. מטא, לעומתה, סבלה ב 2022 לא רק מהירידות בשוק אלא גם מסנטימנט שלילי במיוחד לחזון המטאוורס של צוקרברג, וצנחה משווי של קרוב לטריליון אל הרבה מתחת ל 300 מיליארד. שם היא נראתה לי מאוד בזול לאור תזרים המזומנים שלה, וקניתי ללקוחות. תוך שנתיים וחצי היא עלתה יותר מפי 7 לקרבת שווי של 2 טריליון. אבל לצערי מכרתי מוקדם ובחלק הארי של העליה לא השתתפתי. טבע ב 9-10 דולר למניה ב 2023 נראתה לי במחיר מאוד הוגן, אבל ב 14 כבר מכרתי. מה אני רוצה לומר? שני דברים- האחד שלזהות מה בזול אני יודע, אבל מה יהיה עוד הרבה יותר ביוקר לא. השני שגם חברות ענק מצליחות להסחר בטווחי מחירים עצומים. אם מטא, שהיא מבחינה חשבונאית חברה די משעממת יחסית לחברותיה, מצליחה להסחר בטווח מחירים של יותר מפי 7 תוך שנים בודדות, מה לי כי אלין על טסלה והילד המופרע שהוא הבעלים שלה? בעניין זה יש אמרה ותיקה שאומרת שהמניות מגיעות לשווי הוגן פעמיים: פעם אחת בדרך למעלה ופעם אחת בדרך למטה. קרי: השווי ההוגן לא עוזר לך הרבה לא בשוק שוורי (שם המניה תסחר רחוק מעליו) ולא בשוק דובי (שם הוא לא יעצור לה את הירידות). כרגע אני חושב שהמניות מתומחרות לשלמות (priced to perfection), ולכן הדאונסייד הפוטנציאלי גדול. מאידך האפסייד בתקופות של התלהבות אי רציונלית תמיד מצליח להפתיע אותי. בתקופות קודמות של התלהבות (במהלך 1999-2000 כדוגמה בולטת) אמרתי "לא יכול להיות" לפחות בשלוש פעמים נפרדות לפני שהשוק קרס. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |