 |
לענ"ד, חידוש הלחימה בעזה היא נקודת מפנה עבור הציבור שלנו. אנו חייבים להבחין בכך שמנקודה זו ואילך לא מדובר בשאלת החטופים. גם לא מדובר בעמדה מצפונית כלפי מה שנמצא בין שימוש מופרז בכוח לבין פשעי מלחמה של ממש (חיסול משפחה של 15 נפשות כדי לחסל פקיד במשרד האוצר של חמאס זה פשע מלחמה ע"פ כל מדד סביר). השאלה היא כעת מטרת המלחמה בעזה. מטרה זו היא טרנספר של פלשתינאים והתנחלות יהודים ברצועה. בממשלה הדו-ראשית שלנו, ראש אחד מצהיר על כך בגלוי והראש השני מרים מסך עשן כדי לבלבל את האוייב (אותנו). תוצאות המלחמה ידועות. כאשר הפלשתינאים יגורשו מ-60% משטח הרצועה וצה"ל יכבוש אותם שלא על מנת לסגת, מי ימנע התנחלות יהודית ברצועה? היועמ"שית? האדונים גולדפרוינד טת סולברג בבג"ץ? האופוזיציה צריכה לעבור כעת לפאזה המוכרת לה מימי מלחמת לבנון הראשונה ותנועת ארבע האמהות. יש להתנגד לנוכחות צה"ל ברצועה ולקרוא לנסיגת צה"ל משם. טוענת הממשלה שמטרת הנכחות ברצועה היא הגנה על שטח ישראל ולא התנחלות שם, תתפרק הממשלה ותוקם קואליציית מרכז בלי סמוטריץ ובנגביר. אסור לתת למסך העשן שמפזרת הממשלה הדו-ראשית לשחק לטובתה. אם יש ספק, אז אין ספק. כל עוד הממשלה הזו מכהנת, יש להתמגד למלחמה בעזה.
|
 |