בתשובה לאריק, 07/05/25 8:30
שגשוג אנושי 778553
הקשר בין עישון לסרטן זה לא ״מדעי החברה״.

החומרים הקרצינוגנים בסיגריות זוהו ונחקרו.
תהליכים של נזק ל-DNA ומוטציות בגנים מסוימים זוהו כתוצאה מעשן טבק.
אותן מוטציות הופיעו בגידולים של מעשנים.
יש מקרים של גרימת סרטן בבע”ח עקב חשיפה לאותם חומרים.
יש אפקט של מינון-תגובה ברמה סטטיסטית חזקה, עם ירידה הדרגתית בסיכון לאחר הפסקת עישון.

כלומר — לא רק שיש מתאם סטטיסטי, יש גם הבנה חלקית של המנגנון הביולוגי. לא כל שלב ידוע, אבל המכלול מצדיק קשר סיבתי מבוסס ראיות, גם אם הוא לא “חוק פיזיקל״.

נראה לי שבחרת דוגמה שמחלישה את הטיעון שלך.
שגשוג אנושי 778554
זה היה קל וחומר, כי כולם כבר יודעים שעישון גורם לסרטן ריאות.
אבל כדי להראות סיבתיות אתה צריך להראות מנגנון הדיר.
העישון ברור שמגדיל את הסיכון לסרטן ריאות, לגבר מעשן מדובר על סיכון של 1 ל 15 לפתח סרטן ריאות בימי חייו, לעומת 1 ל 250 ללא מעשן.
אבל זה 1 ל 15. לא 1 ל 1 ולא 1 ל 2. השד יודע אילו עוד גורמים מעורבים. אני גם לא יודע אם אפילו במעבדה הצליחו לגרום לעכברים סרטן בשיעור הצלחה שמתקרב ל 100%.
האם מדענים מסוגלים להצביע על גבר מעשן ולהגיד- הוא יקבל סרטן?
לעומת את אם אני אצביע על גבר מעשן ואומר שהוא לא יקבל סרטן בימי חייו יש לי סיכוי של 93% לצדוק.
ר"ל על פניו בהחלט נראה שיש סיבתיות אבל היא לא ברורה ובטח לא הדירה‏1. יש סטטיסטיקה וישנו ריבוי משתנים.
הקל וחומר אומר שאם בביולוגיה, שהיא מדע יותר מדויק מסוציולוגיה, קשה למצוא סיבתיות בדבר שהוא common knowledge, אז קל וחומר.

אצל החרדים בוחנים מה מייחד את הקהילה, ואחד או יותר מהמאפיינים הללו מן הסתם הוא הגורם לאנומליה. יש קשר סטטיסטי ויש מנגנון משוער, אבל (ככל שידיעתי משגת) אי אפשר לעשות ניסוי הדיר שיוכיח סיבתיות.
_____
1
שגשוג אנושי 778555
הערת הרגל היתה צריכה להיות תרגיל מחשבתי על ניסוי הדיר בשיבוטים. מגדלים במעבדה 40 שיבוטים של אותו אדם, ל 20 מזרימים עשן סיגריות וכו'
שגשוג אנושי 778563
יתקנו אותי אלו שמתודולוגיה במחקר זה תחום עיסוקם (או תחביבם), אבל מה שאתה עושה נשמע לי כמו בלבול מושגי.
קשר סיבתי יכול להיות על בסיס הסתברותי.

״אני גם לא יודע אם אפילו במעבדה הצליחו לגרום לעכברים סרטן בשיעור הצלחה שמתקרב ל 100%.״
דטרמיניזם בניסוי זה לא קריטריון כשרוצים להראות קשר סיבתי.
לא נדרש שכל עכבר יחלה. די בכך שקבוצת הניסוי תחלה בשיעור גבוה משמעותית מקבוצת הביקורת.
החומרים הקרצינוגנים בסיגריות זוהו ונחקרו (עד כדי מציאת קשר סיבתי בין חומרים מסוימים לסוג הסרטן).

מבנה הטיעון שלך הוא מן "קל וחומר הפוך" שכזה. לא נראה לי שזה טיעון מוצלח.

הקשר בין עישון לסרטן הוא סיבתי לפי כל הקריטריונים המדעיים המקובלים, גם אם הוא לא דטרמיניסטי.
יש מנגנון ביולוגי (שגם אם הוא לא מובן במלואו, מבינים ויודעים עליו לא מעט), ראיות ממחקרים אפידמיולוגיים, תגובת מינון, עקביות‏1, וראיות מניסויים — כולל ניסויי חיות.

אתה משווה בין משהו שכן עונה לקריטריונים של סיבתיות (עישון ==> סרטן) לבין מחקרים במדעי החברה שלא עומדים בקריטריונים הללו ומצאו רק מתאם עם סברות פופולריות לגבי מנגנונים (חרדי ==> חי יותר זמן), אפילו על פי כותבי המאמרים עצמם.

גם את הטיעון שקשה יותר במדעי החברה ולכן אז ״קל וחומר״ (שאני שמעתי בעבר, גם כשישבתי בקורסים על מדעי החברה באוניברסיטה) אף פעם לא הצלחתי להבין. ״קשה לי״ זה תרוץ ממש גרוע במדע כדי להצדיק את הורדת רף הקריטריונים.
אם קשה יותר למצוא או להראות קשר סיבתי במדעי החברה, זה לא אומר שצריך להוריד את רף הקריטריונים. מה שצריך לעשות זה להיפך - צריך להיות יותר פתוח לכך ש״לא באמת יודעים״, צריך להיות יותר זהיר מלקפוץ למסקנות, צריך לקחת קצת פחות ברצינות מחקרים שמאוד רוצים לספר סיפור/נרטיב (כי זה מעלה את הסיכוי לפרסום) וצריך פחות להתרשם מ-״סברות נפוצות״ כי לסברות נפוצות יש סיכוי גבוה יותר להיות לא נכונות במדעי החברה מאשר להיות לא נכונות במדעים מדויקים יותר. בעיקר אם הסנטימנט שאתה מתאר בפתיל הזה הוא סנטימנט נפוץ בקרב חוקרים בתחום או בקרב אלו שנותנים משמעויות למחקרים (שהם קראו עליהם בעיתון או ברשת) שהן מעבר למה שבאמת נאמר במחקרים (שזה המקרה הנפוץ יותר לדעתי. דברים בסגנון ״מחקר חדש מגלה כי ...״ ראה דיון 2009).

___________________
1 ובעקביות הכוונה היא לא שכל עכבר יקבל סרטן. הכוונה היא שבעקביות, במגוון ניסויים בלתי תלויים, שנעשו בזמנים שונים, על ידי חוקרים שונים, ובאוכלוסיות שונות — נמצא שוב ושוב קשר מובהק בין החשיפה לבין התוצאה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים