בתשובה לאריק, 07/05/25 8:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> כל מה שיש לנו הוא מתאם, ובגלל ריבוי המשתנים גם הוא לרוב לא חד משמעי. מה זה מתאם לא חד משמעי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ניסוח לא טוב. המתאם עצמו קיים והוא חד משמעי. התכוונתי שבגלל ריבוי המשתנים אין בטחון איזה משתנה או צירוף משתנים הוא הגורם שעומד מאחורי המתאם, וקשה למצוא את המנגנון שמייצר את המתאם. אני לא חושב שבכלל מחפשים מנגנון סיבתי. נראה לי שבמדעי החברה מסתפקים במתאם ומשאירים את המנגנון הסיבתי למדעים המדויקים. עוד בעיה במדעי החברה היא שהמשתנים בעצמם משתנים, ולכן יכולת הניבוי וההדירות נמוכות. זה שיש לנו מתאם היום בין חרדים לתוחלת חיים גבוהה יותר לא מבטיח שיהיה לנו אותו גם בעוד 50 שנה. "תוחלת חיים" זה אמנם דבר ביולוגי אבל "חרדים" זה דבר סוציולוגי שמשתנה כל הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכולם מסכימים שהקושי בהסקת סיבתיות במדעי החברה הוא גדול יותר. בגלל ריבוי משתנים, משתנים חבויים, ואי-יכולת לבצע ניסויים מבוקרים ברוב המקרים, קשה יותר להראות סיבתיות. ״אני לא חושב שבכלל מחפשים מנגנון סיבתי. נראה לי שבמדעי החברה מסתפקים במתאם ומשאירים את המנגנון הסיבתי למדעים המדויקים.״ אבל, אני חושב שעובדתית המשפט הזה לא נכון. במחקרים רבים במדעי החברה יש שימוש בכלים סטטיסטיים כמו מודל משוואות מבניות (Structural Equation Modeling, או בקיצור SEM), ניתוחי רגרסיה ועוד. כל אלה נמצאים בשימוש בתחומים רבים במדעי החברה, כולל פסיכולוגיה, חינוך, סוציולוגיה, תקשורת, מדעי המדינה וכלכלה התנהגותית. אם החוקרים לא רוצים ולא מתימרים להגיע לתוצאות ע״י שימוש בכלים הללו, למה הם משחקים לדעתך בצעצועים הללו (שלשיטתך הם כאילו אמורים להיות מחוץ לתחום עיסוקם)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי השתמשתי לא נכון במלה "סיבתיות". אני מתכוון לזה שמוצאים מנגנון, כלומר לא רק סטטיסטית "א' גורם לב"' אלא גם *איך* א' גורם לב'. במדעים המדויקים תמיד מחפשים מנגנון. אם תדר האור שנפלט מגוף תלוי בטמפ' שלו שואלים איך זה קורה, משערים מנגנון ומנסים להוכיח אותו. זה לב העניין. צורם לי שלמצוא קשר סטטיסטי זה מספיק בלי להבין את ה"איך". להשאיר את ה"איך" בדרוש עיון לתמיד מרגיש לי תבוסתני. מקבל שהקל וחומר שלי היה עקום. ניסיתי להבהיר נקודה. במדעי החברה גם משערים מנגנון. בדוגמה שלנו- קשרי הקהילה מעלים את ה well being של חרדים, זה משפיע על הביולוגיה שלהם ומעלה את תוחלת החיים שלהם. עכשיו לך תוכיח דבר כזה. אז יש "סברה מקובלת" בלי הוכחה. במאקרו כלכלה, שזה נושא שאני מתמצא בו יותר מאשר בסוציולוגיה, גם אי אפשר לעשות ניסויים הדירים. התנאים הסביבתיים הם אף פעם לא אותם תנאים, רק לפעמים יש דמיון מסוים. בכל זאת יש תאוריות שמתארות מנגנונים. לא אומרים א' גורם לב' בלי להסביר איך. יש משוואות וגרפים שמתארים תופעה, ויש תאוריה של מנגנון שמפעיל אותה. לדוגמה המכסים של טראמפ - יש משוואה על כמה שיעור המכס משפיע על מאזן הסחר, ולגורם האנושי במשוואה (קונה פחות כי המחיר עלה) יש הסבר במיקרו כלכלה (עקומת הביקוש). אולי אפשר להקביל מיקרו כלכלה לביולוגיה, כי אפשר לעשות בהם ניסויים הדירים, ומאקרו כלכלה לסוציולוגיה. אז לכאורה הסוציולוגים צריכים להשען על תאוריות ביולוגיות שמתארות מנגנון. האם אצל חרדים הטלומרים ארוכים יותר? אבל אפילו אם כן1, איך אפשר להוכיח אם זה בגלל סיבה ידועה (פחות סטרס) או סיבה לא ידועה? הנקודה היא שברוב המקרים מה שיש לנו זה רק "הסברה המקובלת". אני מקבל שזה לא דברי אלוהים חיים, אבל זה מה יש. _____ 1 לפי ג'פטו, נערכו בעולם מחקרים על הקשר בין מידת דתיות לאורך הטלומרים. חלקם הראו קשר חיובי וחלקם לא. לא נערכו מחקרים על אורך הטלומרים באוכלוסיה יהודית חרדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב המוסכם על הלא מוסכם. "עכשיו לך תוכיח דבר כזה." כאמור, אני מסכים שבמדעי החברה ״קשה, קשה״. אני גם מסכים שיש "סברות מקובלות" בלי ״הוכחות״. אני רק אומר שבדיוק בגלל זה צריך להיות יותר זהיר בטענת טענות שמסתמכות על ״סברות מקובלות״ ושצריך להיות יותר פתוח לביקורת, ספק או הצעות אלטרנטיביות, כאשר כל מה שמסתמכים עליו הוא ״סברות מקובלות״. עליתי לדיון בו אמרתי ״I call Shenanigan״, הבאתי דוגמה נגדית (דתיים מקהילות נוצריות בארה״ב) שנראה על פניו שלא ממש מתישבת עם תאור כללי של מנגנון שנותן המון ערך ל״תמיכה קהילתית״ או ״מסורתיות״. הדוגמה היא לכל הפחות טיעון מחליש לנטען בפתיל והרהרתי בקול רם (בלי לדעת באמת תשובות) אם ההסבר ״קשרי הקהילה מעלים את ה well being של חרדים״ זה ההסר הכי סביר שאפשר להעלות על הדבר כדי להסביר את הנתונים1. אם הייתי חייב לנחש (לא שמישהו שאל אותי, כן), אז המציאות היא יותר מורכבת נזה (כנראה קשרי קהילה ומנהגים של קהילה מאוד מסוימים עלולים להעלות את אורך החיים הממוצע וקשרי קהילה ומנהגים אחרים של קהילה אחרת עלולים להוריד את אורך החיים הממוצע) - כמובן שאין לי מושג וזה רק אינטואיציה. להבנתי, למידה/עוצמה/כמות של קשרי קהילה (בדומה למדע, למשל) אין ערך חיובי בהכרח. סביר להניח שזה תלוי בתכנים הספציפיים של המנהגים וקשרי הקהילה הספציפית. גם תאוריה בפיזיקה היא לא ״דברי אלוהים חיים״. אלו דברי בני אדם שמנסים לספק טענות עם ערך אמת באמצעות מתודולוגיה שהיא קצת יותר מ״כך מקובל לחשוב בקרב חוקרים״ או ״נראה לי ש...״. בעוד הספקן שמנסה לצעוק שסיגריות זה לא מסרטן הוא (סביר להניח) טרחן נודניק, אני לא חושב שלהעלות ספק שההסבר שניתן למעלה (הסברה המקובלת) זה באותה קטגוריה של טרחנות. קשה יותר לבסס טענות? אז זה בדיוק מה שאמור לפתוח את הנושא לדיון וספקות ולא להיפך (וזה כל מה שבעצם רציתי להגיד). ________________ 1 עכשיו כשאני יודע שבעניין ספציפי זה המצב גרוע אפילו יותר משחשבתי - ממה שאני רואה המחקרים אפילו לא מסכימים על הנתונים היבשים בגלל קשיים באיסוף נתונים או כל מיני אג׳נדות שיש או אולי אין במחקרים בנושא. עפ״י המחקר של מכון טאוב גברים ישראלים חרדים חיים יותר מנשים חרדיות בישראל, אבל עפ״י רוב המחקרים האחרים בנושא התמונה שונה, אפילו של הנתונים היבשים הללו ובלי קשר לפרשנויות הוא הצעת מנגנונים או סברות (נשים חרדיות, גם בישראל, חיות בממוצע יותר מגברים חרדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא ברצינות: הסברה שלי היא שיש אלוהים, שהוא חושב שאורח החיים החרדי זה ההיפך הגמור מ-Well being ושאריכות החיים שלהם זה בעצם הדרך שלו להענישם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |