 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בטוח שממשלות אחרות היו מצליחות יותר עם טראמפ, בגלל אוסף של סיבות. ברור שטראמפ הוא פר משוגע והרבה ממשלות בעולם מתקשות לרכב ברודיאו ששמו ממשל טראמפ, אבל לנתח את יחסי ישראל-ארה״ב כאילו מדובר במשחק של שני שחקנים זו, לדעתי, טעות. 1) ממשלות אחרות יכולות לתאם זו עם זו את האופן בו הן בוחרות להתמודד עם הממשל המשוגע בוושינגטון, כך שהן אמנם יזרמו איתו (במובנים מסוימים) כי בכל זאת ארה״ב היא המעצמה החזקה בעולם, אבל הן יכולות לעשות זאת מתוך עמדה בה הם לא עומדים על המשבצת של ״ילד כאפות״, כפי שעושה זאת ממשלת ישראל הנוכחית. ממשלת ישראל הנוכחית נמצאת בעמדה הזאת של איזה ״ילד כאפות״ כי זו ממשלה מצורעת בזירה הבינלאומית ולא רק בגלל שישראל היתה צריכה לצאת להלחם אחרי השביעי באוקטובר (אלא גם בגלל האיך, הלאורך איזה זמן, לאיזו אין-מטרה ובאופן החוסר-מישור-דיפלומטי בכל הסיפור). ההנחה שכל ממשלה היתה מתנהלת כך שישראל היתה נהיית מצורעת בדיוק באותו האופן, זו משהו שממשלת הביביסטים מאוד רוצה שעמישראל יאמין בו, אבל אני בספק שזה אכן המצב. זה נכון שיש בריון מופרע בחצר בית הספר שכל הילדים מתקשים להתמודד איתו, אבל המודוס אופרנדי של ביבי-בן-גביר-סמוטריץ׳, שם את ישראל במעמד ילד הכאפות המוחרם של השכבה שהבריון יכול לעשות איתו מה שמתחשמק לו. 2) לא רק נקודת החולשה של הממשלה הישראלית מול הממשל האמריקני עכשיו זאת הבעיה. ביבי בכבודו ובעצמו שרף המון גשרים עם האמריקנים בעשור האחרון. מאז שנות ה-60 בערך, התמיכה בישראל הייתה נושא יחסית חוצה מפלגות. גם דמוקרטים וגם רפובליקנים, מסיבות שונות, תמכו בישראל ולכל הפחות התחשבו במסגרת השיקולים גם (קצת) באינטרסים של ישראל. ברגע שישראל מתויגת כ״רפובליקנית״ או כ״טראמפיסטית״ (בגלל פעלות מטומטמות שביבי עשה בכבודו ובעצמו, אפילו בלי קשר לממשלת פח הזבל שיש לו עכשיו) חלק נכבד מהדמוקרטים התחילו לראות את ישראל כחלק מהמחנה היריב. ואז גם ציבור המצביעים הדמוקרטי התחיל להפוך ליותר ויותר אנטי-ישראלי. ההתנהגות הזאת לא הפכה את ישראל לחלשה יותר רק מול המפלגה הדמוקרטית. היא הפכה את ישראל לביצ׳ של המפלגה הרפובליקנית (וטראמפ בראשה). בגלל הבחירות של ביבי והליכוד, לממשל הרפובליקני גם פחות אקוטי להתיחס אל צרכיה של ישראל - זאת משום שהם המופע היחידי שנשאר בעיר שעדיין עושה צלילים של מישהו שמוכן לזרוק לכיוון ישראל איזשהו עצם. ״אבל בתחילת הקדנציה הנוכחית היה נראה ששכח״ הבור הדיפלומטי העמוק בו ישראל מצויה הוא הרבה יותר עמוק מאיזה דברים טראמפ אישית זוכר או שכח. זה לא ״טראמפ התעצבן על...״. זה לא הסיפור. לממשל טראמפ יש אינטרס לסגור דברים עם הסעודים וממשלת ישראל היא קוץ בישבנם. קל להם יותר להוציא את הקוץ כי מה כבר ביבי יעשה? יפעיל את ה-clout שאין לו בקונגרס או בפוליטיקה הבי-פרטיזנית בארה״ב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ובפרק היומי - טראמפ עושה לביבי כיפה אדומה ומשחרר את עידן אלכסנדר מעל הראש של נתניהו במחיר ששובר את השוק. ועל הדרך - יוענה גונן בהארץ הפנימה סוף סוף שהליכוד הוא משפחת פשע למהדרין, שנתיים אחריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. אבל לדעתי הכל מחוויר יחסית למזרח התיכון החדש הצפוי בו ארה״ב סוגרת עסקאות נשק וגרעין במאות מליארדים עם סעודיה. ישראלים התרגלו לאיזה סנטימנט (שהוא גם בעידוד הליכוד) שחיזבאללה, איראן ופלסטינים זה כל האויבים הפוטנציאליים האפשריים. טורקיה, סעודיה, UAE, קטאר וכו׳ אלו המדינות שהן חלק מפנטזיית העלי באבא וארבעים השודדים שהוא החזון בדמיון הליכודי/ביביסטי למזרח התיכון. הם עד כדי כך בתוך הפנטזית אלאדין ומנורת הקסמים הזאת שבראש שלהם זה לא רק חזון לעתיד אלא כאילו הג׳יני ביבי כבר הגשים להם את המשאלה. בגלל הפנטזיה הזאת (שכרגע אפילו לא חצי קרובה למימוש) הישראלים התרגלו לחשוב על המדינות הללו כאל מדינות שלא יכולות להצטרף לציר שיפעל למעשה נגד מדינת ישראל (למרות שהרטוריקה הגלויה שלהם היא עוינת לייט עד Full blown עוינת). השלווה הנפשית לגבי התהליכים הללו היא קונספציה מסוכנת. עתיד בו סעודיה בוחרת להעדיף לסגור דיל עם האיראנים נגד ישראל (בעיקר כדי לקנות מהם שקט) הוא לא מופרך. מדינת ישראל המצורעת, בראשות המדינאי הכי אפס שאי פעם עמד בראשה, עומדת מן הצד וצופה בהתרחשויות. טראמפ עושה סימנים לכך שהוא מתכוון להסיר את הדרישה לנורמליזציה עם ישראל ולהתקדם בלי קשר לישראל. במרכז העסקאות עומדת חבילת נשק עצומה בשווי של מעל 100 מיליארד דולר. במסגרת זו, ארה"ב אישרה לאחרונה מכירה פוטנציאלית של 1,000 טילים מתקדמים מדגם AIM-120C-8 לסעודיה, בעסקה בשווי של כ-3.5 מיליארד דולר. בנוסף, סעודיה מבקשת לרכוש כ-54 מטוסי קרב מדגם F-15EX, עם אופציה להרחבה עתידית של הצי עד לכ-200 מטוסים, במטרה להחליף דגמים מיושנים ולשדרג את יכולות חיל האוויר שלה. ארה"ב וסעודיה מקיימות שיחות מתקדמות להקמת תכנית גרעין אזרחית בממלכה. המהלך נועד לסייע לסעודיה להפחית את התלות בנפט לצרכים מקומיים ולפתח מקורות אנרגיה חלופיים, כחלק מחזון 2030 של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. עם זאת, סעודיה דורשת את הזכות להעשיר אורניום בשטחה (ואם ארה״ב תסכים להעשרה באיראן בהסכם המתהווה, בארור שהיא תסכים גם לסעודיה). הייתי צופה התפתחות של מירוץ חימוש גרעיני ומלחמה קרה מאוד ממושכת במזרח התיכון, אם לא היו מסתובבים בו כל כך הרבה אנשים חמים. מי שרוצה, אפשר כבר להתחיל לתרגל עם הילדים. במקביל לעסקאות הביטחוניות, סעודיה התחייבה להשקיע כ-600 מיליארד דולר בארה"ב בארבע השנים הקרובות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, האנרגיה והבינה המלאכותית. ב-13 במאי צפוי להתקיים בריאד פורום השקעות בהשתתפות בכירים אמריקאים, כולל אילון מאסק ומארק צוקרברג, במטרה לקדם שיתופי פעולה כלכליים נוספים. ארה"ב ממשיכה להפעיל את משימת ההדרכה הצבאית בסעודיה (USMTM), שמטרתה להכשיר, לייעץ ולסייע לכוחות המזוינים הסעודיים בפיתוח יכולותיהם ובשיפור שיתוף הפעולה עם צבאות מערביים. בנוסף, סעודיה משתתפת במבצע "שומר השגשוג" (Operation Prosperity Guardian), קואליציה בינלאומית בראשות ארה"ב שנועדה להגן על נתיבי השיט בים האדום מפני תקיפות החות'ים מתימן. ״להגן על נתיבי השיט בים האדום מפני תקיפות החות'ים מתימן״ נשמע חיובי ונעים גם לאוזניים ישראליות, אבל ה-Bottom line הוא שארה״ב והמערב מתכוונים להקפיץ מעלה את היכולות, הטכנולוגיה ומיומנות הכוחות הצבאיים של מדינות המזרח התיכון / המפרץ. לא עוד סתם מדינה קטנה מוקפת לוחמים בסנדלים, קלצ׳ים, טויוטה לנד קרוזר לבן, טילי קרקע קרקע, טנקים מחלידים וציוד מיושן. זה כנראה לא אומר שישראל תאבד לחלוטין את היתרון היחסי שיש לכוח הצבאי שלה במזרח התיכון, אבל Oh boy זה לכל הפחות מאוד מערער אותו ו(בלשון המעטה) מוסיף כמה אתגרים חדשים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |