בתשובה לאריק, 16/05/25 13:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא תגובה בודדת, אבל אם כמה מפקדים היו נכנסים לקלבוש כתוצאה מבדיקות פתע של הקפדה על נהלי שגרה שיש בהם היבט של סכנה (כלומר, לא בשאלה אם גזעי העצתים מסויידים כהלכה) היתה לזה ללא ספק השפעה על תרבות הפארטאצ'. יש דבר ברור יותר מזה שככל הנראה שום גורם צבאי לא וידא ש"כוננות שחר" נשמרת, והיא היתה עשויה לפחות להקטין קצת את ממדי הז'? ואל תגיד לי שהגודל לא משנה. בעקבות נסיוני הקרבי העגום חשבתי שצריך מדי פעם לשבץ "מרגלים" ביחידות שעוסקות במיני דברים כמו אבטחת מתקנים, כשתפקיד הסוכנים החשאיים האלה יהיה לדווח על איכות השמירה, בלי להצביע על אשמים, כלומר לא "להלשין" על הקולגות שלהם (מה שעלול לפגוע באיכות הדיווח שלו) אלא לספק למטכ"ל מידע *רוחבי* חשוב לגבי פקודות הקבע מהסוג הזה. דומני שאפילו חשבתי לשלוח לנציב תלונות החיילים מכתב בעניין, אבל לבושתי הדחקתי כל מה שהיה קשור לאותו שרות מילואים. אבל מובן שאשמתו של הנגבי היא לא בעניינים האלה אלא בפשטות שהיה עליו להיות נושא הדגל של "איפכא מסתברא" ובתור שכזה הוא נכשל במשימה הכמעט יחידה שהוטלה עליו - בניגוד לצה"ל ולשב"כ שחוץ מעניין זה יש להם עוד כמה תפקידים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת קטנה: מידע מטכ"לי על מה באמת אפשר לצפות ממצבי כוננות בשגרה (כמו שהיתה בערבו של הז') היה עשוי לכל הפחות לכך שבסיום אותו דיון חרום בלילה, מישהו היה מרים טלפון למפקד האוגדה ומוודא מולו שלפחות באותו שחר היו פחות חיילים בפיג'מות ונעלי בית ("אבי, מצטער להעיר אותך אבל הולכים לעשות ביקורת פתע מטכ"לית על מצב הכוננות שלכם, אתה יודע, כל החנטריש הזה עם "כוננות שחר" וכאלה. לא יודע את מי עצבנת אבל מחפשים אותך אז כדאי שהכל יהיה פיקס. וד"ש לאישה." היה מספיק). אם כך, דומני שנמצא האשם העיקרי בכל הברוך והוא לא אחר מאשר השוטה המוכר לכם לעייפה שלא משך בדש מעילם של מצביאינו הדגולים. האם לדעתכם עליו להתפטר מכתיבה באייל ולעבור לניהול המל"ל? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |