בתשובה לשוקי שמאל, 28/05/25 1:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המוח האנושי הוא פלסטי, בטח שבקרב אנשים צעירים. זה לא מקרי שמנהיגי העדה החרדית כל כך חוששים מגיוס של מסות בני 18-19 מהעדה לצבא. הם מבינים את השבריריות של אותה ״אידאולוגיה סרבנית״. אנשים נוטים לתת ולהעניק משמעות לחייהם, גם כשזו נכפת עליהם והצבא יודע טוב מאוד איך לבנות מבנים סוציולוגיים שיכולים להכיל תחת מטריה אחת המון אנשים שונים ומשונים. אני לא משוכנע שאותה ״אידיאולוגיה סרבנית״ תשרוד את הגיוס הכפוי, טירונות ושיבוץ בתפקיד (קרבי יותר או פחות). לא כל (או אפילו רוב?) החילונים מתגייסים לצבא בשמחה ובששון ולא כולם קופצים אל תוך הבקו״ם עם ״רעל״ בעיניים. יש סיבה לכך שקיים המושג ״הלם בקו״ם״ ואת היכולת לקחת ילדים מכל מיני רקעים שונים ומשונים ולהפוך אותם לחיילים לא המציאו אתמול ואפילו לא המציאו בישראל. גם עבור חילונים גמורים הגיוס לצבא הוא כמו מעבר לארץ אחרת או אפילו לכוכב אחר ורחוק מאוד מהתרבות וההתנהלות המוכרת להם מחייהם לפני הגיוס. אז יגיעו עם אידיאולוגיה סרבנית. ירדו ל-30 כמה פעמים ויעבור להם. נשמע לי כמו אוי יוי יוי. גם הדבר האחרון שאני רציתי לעשות הוא להתגייס לפאקינג צה״ל. הרעיון לשים אותי במדים ולתת לי נשק הוא מופרך/אבסורדי לא פחות מלהעביר חרדי את אותו המסלול. אף אחד לא באמת שאל אותי מה אני רוצה ומה אני מעדיף. גם אותם לא צריך לשאול. הם יתמודדו. הקרב על גיוס חרדים הוא לא באמת קושי פרקטי של הצבא לגייס חרדים. הקרב הזה הוא קשה רק בגלל מבנה הכנסת ויחסי הכוח המפלגתי. זה ה״הופה הולה״ בכנסת ולא אתגר חברתי. בקיצור, זו סוגיה פוליטית ולא איזה קושי סוציולוגי בלתי ניתן לפיצוח. אם יהיה גב פוליטי וחוקי לגיוס חרדים, אין באמת סיבה לחשוב שצה״ל לא יוכל לעמוד במשימה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אנו טוענים את אותו הדבר. ההבדל הבסיסי והמהותי בינך לבין המלש"בים החרדיים הוא שלך לא היתה סביבה תומכת באידאולוגיה של סרבנות. בדיוק לפי מה שכתבת, אני לא חושב שהצעירים החרדים ימשיכו לסרב, ברגע שהמדינה תפסיק לסבסד ו"לפנק" את הסרבנים והקהילה שלהם תצטרך לממן את קיומם (אני לא חושב שהיא תוכל לעמוד בכך). ההיגיון של ההתעקשות לגייס בכוח את "תורתם אומנותם" הוא ההיגיון מהשיר של חווה אלברשטיין המספר על תור ארוך של סקרנים הממתינים להכנס לאוהל פלאות של הקרקס. בתוך האוהל מוסתר מתאגרף המעניק לכל הנכנס אגרוף כזה שאזני הנכנס מצלצלות. כל אחד שעובר באוהל אומר לעצמו: "אם אני חטפתי בומבה, למה שהיא תחסך מן הבאים בתור". זה נכון שמדובר בבעיה פוליטית ולא באיזה תכונות קסומות ההופכות את הצעיר החרדי לבלתי מתאים לגיוס. וזוהי בדיוק ההזדמנות הפוליטית המאחדת את כל מרכיבי האופוזיציה בהסכמה. יותר מזה. הכנת חקיקה כזאת תיצור סדק אמיתי ומהותי גם בליכוד וגם בש"ס, בין העסקונה החרד"לית הסקטוריאלית לבין הבייס הפריפריאלי של הבוחרים. כל מה שצריך לעשות זה לקחת את חוק הגיוס המטופש של גנץ מלפני המבול ולהחליף את המכסות וה"יעדים" המטופשים שצה"ל והממסד החרד"לי הקלריקלי המסואבים יזייפו כהרף עין, בתמריצים ועונשים כלכליים אמיתיים ולא משפטפטת ומשטרה צבאית. עלינו לזכור שהמטרה היא מציאת שיווי משקל פוליטי שיאפשר קיום ממסד שיספק שירותי דת נדרשים ועדיין יהיה במימדים מתקבלים על הדעת, שהחברה תוכל לקיים ולא תיקון איזושהן תחושות "עוולה" שמישהו חש שהוא נדפק. ישראל זקוקה לקבוצה של "כלי קודש" בדיוק כפי שהיא זקוקה לקבוצות של עילויים אקדמיים, בועטים בכדור ומופיעים עלי במה. הבעיה האמיתית אינה עצם קיומה של גילדה של "כלי קודש" אלא תפיחתה למימדים של פתולוגיה סרטנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני מסכים שהפתרון צריך להיות מערכתי וע״י חקיקה של מקל וגזר, עם דגש על טיפול ב-״הסביבה התומכת״. אז אני מסכים עם הפרקטיקה. עם הסנטימנט ״לא תיקון איזושהן תחושות עוולה שמישהו חש שהוא נדפק״ אני לא מסכים. גם אם אישית לא ממש אכפת לי ואני לא הייתי יוצא למאבק עפ״י תחושת אי הצדק הזאת, אני חושב שלא כדאי לזלזל בתחושת ״אי הצדק״ שמבעבעת ומחמירה בקרב הציבור שטוחן בסדיר ובמילואים. מדיניות רציונלית חייבת להתחשב בקיומם של רגשות בקרב בני אדם (גם אם לך הם נראים קטנוניים / לא רציונליים או מעליהם). הרגשות הללו אמיתיים, הם באמת קיימים בעולם, הם משפיעים על העולם והם כן מהווים היום סכנה ביטחונית של ממש (יש משקל ל-״אתוס הישראלי״ על כוחו של צה״ל. יותר מידי חלודה ויותר דברים יפסיקו לעבוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שאני מעל לתלונות מהסוג הזה (נהפוך הוא. אני חש שהשירות הצבאי שלי דפק אותי, הרבה מעל המקובל), אבל זה פשוט לא סיבה מספיק טובה לבנות מדיניות לפי זה. עובדה שמדינת ישראל מנהלת כבר שנים רבות מדיניות המעדיפה אוכלוסיה אנטי-ממלכתית ע''פ אזרחיה ה''טובים'' וכפאחד לא עלה על בריקדות בגלל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לא להסכים ואנו אכן לא מסכימים על נקודה זו. הטענה שלי היא שגם אם אנחנו אישית לא מיחסים יותר מידי חשיבות לרגש הזה בעצמנו, לא הייתי ממהר לזלזל ביכולת של הרגש הזה בציבור להשפיע על העולם. תחושת מרמור בקרב מגויסים זה משהו שמדיניות רציונלית כן צריכה להתיחס אליו. מה שאמור לקבוע מה היא ״סיבה מספיק טובה״ למדיניות היא לא ההשקפה איך רצוי שאנשים ירגישו או יתנהגו, אלא איך אנשים ירגישו ויתנהגו למעשה עם ובלעדי המדיניות המוצעת. להערכתי מלחמת 600 הימים (כמה מוזר לכתוב את המשפט הזה) מתחילה להביא את החוזה הבלתי כתוב בין ציבור המגויסים למדינה לנקודת משבר שאין לזלזל בה. משהו שבן גוריון תהה לגביו בשנות ה -50 באיזה הרהור מנומס על מה ראוי ומה לא יאה, עלול להתפרץ בקרוב בזעם שעלול לרסק את צה״ל מבפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו עוד לא נתקל בזה.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף, מרוב אנשים שעוזבים את הארץ, המשפט ''לכל עם השליטים המגיעים לו'' יהיה נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב למתח שיש בין הטענה שלך ש״אף אחד לא עלה על בריקדות״ לבין היעוץ שלך לאנשי המחאה שלעלות על בריקדות לא תורם למאבק המחנה. אבל זה בדיוק האופי של תחושת אי צדק - הציפיה שציבור הולך ומתמרמר ימשיך להיות ילד טוב ירושלים היא ציפיה שמתעלמת מהטבע האנושי. התיחסות בביטול לתחושת ה״אי צדק״ בציבור עלולה כן להוביל, בסופו של דבר, לנקודת שבר. ההיסק שמשהו לא קרה עד עכשיו ולכן הוא לא יקרה זה כשל לוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול שישים מפגינים נעצרו במצודת זאב. השוו ל3 בקושי שנעצרו בפריצה לבסיס הצבאי שדה תימן, בפוגרום האלים ברעננה ובמצעד ניפוץ הזכוכיות המסורתי ביום ירושלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אותם שישים שוחררו מהר ולא הואשמו בפעולת טרור. מהפוגרום אתמול ביפו לא היו עצורים בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. זה מראה על מיקומן השונה של מערכת המשפט והמשטרה במדרון השליטה הדיקטטורית. מזל שהמפגינים לא הובאו בפני השופט מזרחי מראשון לציון (זה שמצדד באוריך ופלדשטיין בכל עתירה של סוכני קטאר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הגישות שלנו כל כך שונות שכמעט בלתי אפשרי לערוך ביניהן השוואות. יש הפלת שלטון ע"י מהומות רחוב, אבל ה"אלקטורט" של המחאה מתאים לשבלונה הזו בערך כמו הציבור של המחאה החברתית של 2011. זה לא נראה תחום ההגדרה של הפונקציה. הפלת שלטון אחרת היא באמצעים פוליטיים-פרלמנטריים כפי שעשו BB לממשלת בנט. לצערי, גם בתחום ההגדרה הזה, האופוזיציה שלנו כושלת. בעבר הצעתי לאופוזיציה להתחזת בחזית משותפת מאחורי אייזנקוט כמועמד לרוה"מ וכך ליצור מומנטום של ניצחון אלקטורלי נראה לעין. זה לגמרי היה מהלך ניתן ליישום. ברגע זה ממש, האופוזיציה מסוגלת להתארגן בסוג של חקיקת צללים ולחוקק מערכת חוקים שתבטיח הזרמת כספי הציבור ליוצאי צה"ל ולא לחרדים ובכך תהפוך את חוק הגיוס לתקנה פשוטה שתאפשר מסגרת של "תורתו אמונתו" בממדים ברי קיימא. "תורתו אמונתו" לא יהיו שונים ממסגרות גיוס מיוחדות כמו העתודה האקדמית, ושירות לאומנים, ספורטאים ומקורבים מצטיינים. חזית כזאת שמציגה פיתרון אפשרי לבעיית הפרזיטיות החרדית עשוייה להיות דבק מספיק חזק להביא את האופזיציה לשלטון. למרבה הצער, נראה שגם את ההזדמנות הזאת האופוזיציה תצליח להחמיץ. נ.ב. התשובה לטענותי אלו היא בד"כ, "אתה רואה בחירות באופק?". בראייה שלי 2026 זה עכשיו. אופוזיציה יכולה לנצח בבחירות גם בלי לעשות כלום. (בד"כ זה קורה מפני שהשלטון הקודם מאד גרוע). השאלה מה עשתה האופוזיציה כדי לזכות בבחירות היא רלאבנטית לסיכויי ההצלחה של הממשלה הנבחרת החדשה. במצב הנוכחי, נראה שהממשלה הבאה, ממשלת בנט-ליברמן, תעביר את הזמן בישיבה על הידיים, עד שתמצא ההזדמנות הבאה שלהם לחבור מחדש לימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאתה מגיב למשהו (לא יודע בדיוק למה) אבל לא נראה לי שזו באמת תגובה למה שכתבתי בתגובה אליה אתה מגיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך להיות כל כך לעומתי. התיחסתי לנושא העלייה על הבריקדות. אני פשוט לא חושב שציבור המחאה הוא ברובו המוחלט ציבור של בריקדות. בקיצור אני לא חושב שהמחאה ברחובות יכולה להפיל את הממשלה בשום תסריט ריאלי. אני רואה את המחאה כסוג של צורך לבטא עמדה אתית. מבחינה זו עניין המחאה מנותק מהערכת התוצאות. עצם המחאה היא התוצאה המבוקשת. ככל שהשלטון הנוכחי מדרדר במורד של משטר פאשיסטי-טוטאליטרי נפח המחאה יפחת ולא יגבר. העניין שלי במחאה הוא מבחינת הניתוח התיאורטי של העמדה שהיא מבטאת ואני חש שלגביך זה אחד הדברים הפחות חשובים. אני נוטה יותר לחשוב על ההתנגדות והניסיון להפיל את הממשלה בדרכים הפרלמנטריות-פוליטיות של האופוזיציה. מבחינת הפוליטיקאים של האופוזיציה שנינו כנראה מיואשים מהם. אבל מאחר ובעיניי זו התקווה היותר ריאלית, הייאוש לא יכול להיות איסטרטגיה. נראה לי שאתה סבור שאין מה לצפות מהנהגת האופוזיציה הנוכחית ולכן כל עיסוק בהם הוא בזבוז זמן. מאחר ודוקא העיסוק בזה, הוא במרכז העניין שלי, אני מבין שהתגובות בינינו קצת עקרות. אני לא מנסה אפילו להתווכח. אני בסה''כ מנסה להביע דעתי. להסכים או לא להסכים. ואתה מגיב הרבה פעמים באיזשהו סוג של תרעומת או אגרסיביות. בד''כ אתה טוען, שאני מתווכח עם דחליל קש שיצרתי בעצמי. בויכוח איילי עשיר בתגובות קצרות ותמציתיות, קשה לזכור ולדעת מי כתב מה. לכן אני חושב שלא צריך כל עך להתחפר בזה. כתוב אתה מהי עמדתך באמת ודי בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי אנחנו צריכים ללחוץ, כי גם על נתניהו יורד גשם. לדוגמה: ביום שלישי הבא מתחילה החקירה הנגדית שלו למרות כל מאמציו למנוע אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אענה לך בצורה לא ספציפית, אלא באופן קצת גנרי. לדעתי, צריך לבטל את המשפט של נתניהו (ואגב אורחא אפשר גם לפטר את שלושת השופטים). העניינים הנידונים בביה"מ הם עניינים שוליים וחסרי חשיבות ביחס להתנהגות הפושעת של BB בממשלה האחרונה. והעבירות האחרונות שלו הם בתחום השיפוט של הבוחר ולא הרשות השופטת. אם הבוחר יבחר בממשלה שעוברת בראש חוצות על החוק, אין לביה"מ מה לעשות בעניין. אנשים שהם בדעתי, יכלו לחשוב שהמקרה הזה דומה למקרה של אל קפונה שהמערכת הצליחה לתפוס אותו על עבירות מס ולא על פשעיו הקרדינליים. הטכניקה הזו בנוייה על מבחן התוצאה. שם שלטון החוק הצליח וכאן לא. סוף עניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מחיר? לבטל את כתב האישום ולשכוח מהכל? ומה עם פשעים עתידיים שלו ושל עוזריו? מה עם הבעיות של ביטן? כרגע בסביבת נתניהו לא מוכנים להתפשר על פחות, בכל מיני הזדמנויות שבהן זה עלה. ולא ממש מוכנים להתחייב שהוא יפרוש מהחיים הפוליטיים (בפרט אחרי התרגיל של דרעי). אז זה לא שלא שוקלים את זה. זה פשוט לא בהכרח יעזור. יש לנו משפט מתנהל שכן משיג תוצאות כלשהן. לוותר עליו בשביל כלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח כי מבחינה משפטית ואתית אתה צודק. בפועל BB ותומכיו הצליחו לכופף את מערכת המשפט. ברור שהשופטים מפחדים ממנו ונותנים לו אפשרויות שאף נאשם אחר לא היה מקבל. רוב רובו של הדיון בביה"מ עוסק בפרטים טפלים שאינם מעלים או מורידים. והסיבה היחידה שהשופטים מאפשרים להגנה לעסוק בהם היא כדי שהנאשם לא יוכל לטעון שלא נתנו לו להציג את כל טענותיו. מה הצפי שלך מן המשפט? במקרה הטוב מבחינתנו BB יקבל מספר חדשי מאסר. בפועל אני חושב שהשופטים לא יעיזו ובמקרה שיורשע יסתפקו בעונשים פחותים (ע"ע הרשאתו השנייה של דרעי). השפעת המשפט על גזר דינו של הבוחר כבר מוצתה ולא תשתנה. לדעתי, שומדבר חשוב וחדש לא יתגלה במהלך המשפט, שלא ידוע כבר עכשיו. האם כל זה שווה את ההפרעה לרוה"מ לנהל את ענייני המדינה בזמן מלחמה? במחשבה שנייה, זו אולי הסיבה היחידה להמשיך במשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מאשר בשביל התעמולה של נתניהו, אנחנו לא באמת בזמן מלחמה עכשיו. המלחמה מול חיזבאללה נגמרה לפני חודשים, ובעזה יכולנו להיות במצב דומה ללא השיקולים הפוליטיים. גם מול החותים זו לא מלחמה (וגם היא היתה נפסקת עם הפסקת אש). אגב, מי שהבין זאת ומתנהג כך נחרצות אלו הליכוד ועוזריו שחזרו בעוצמה לחוקי המהפכה, שהם הצהירו בגלוי שיעצרו בזמן המלחמה. אז זה התירוץ האחרון להפסקת משפט נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> האם כל זה שווה את ההפרעה הפוך, גוטה. אתה מודד את משפט נתניהו במדדים תועלתניים בזמן שמלכתחילה משפט לא אמור להיות תועלתני אלא לעסוק בצדק. הנזק לדמוקרטיה ולאימון הציבור במדינה מזה שנתניהו יקבל הנחות (כלומר, מעבר למה שהוא מקבל בלאו הכי) גדול לאין שיעור מהרווח של כל המהלכים הגאוניים שראש ממשלת "חמאס הוא נכס" יכול להמציא בזמן שיתפנה לו1. אתה חושש שהעונש לא יהיה "מרשים מספיק"? לגיטימי. גם זו סיבה גרועה מאד לוותר על המשפט. כדי להשלים את התמונה, אציין את קבוצת הפייסבוק עם אחד השמות הספיציפיים שאפשר למצוא.. אזרחים בעד מיצוי ההליך המשפטי של נתניהו - לא לעסקת טיעון. בקבוצה הזו יש 60000 חברים. --- 1 וזאת, רק אם מאפשרים שימוש ליברלי במיוחד במונחים "גאוני" ו"רווח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר פייסבוק: אם מחפשים את המילה "קולונוסקופיה" מקבלים בדיחות נמוכות מאד בעניין נתניהו והבדיקה. אני ממליץ לא להכנס לשם בכלל, באמת לא יפה. אגב אפשר למחוק היסטוריית חיפוש בפייסבוק, פרטים בציאט ai החביב עליכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתיימר לראות את העתיד, אבל התרחיש הנראה לי הכי סביר הוא שהשופטים המפוחדים, כדי לצאת בסדר עם כולם, ירשיעו את BB בזוטי דברים ויטילו עליו עונש מזערי. בעיני חסידיו, תהיה זו הוכחה לתאוריית הרדיפה שלהם. "ראו איך הדיפ סטייט רדף את המנהיג העליון על זוטי דברים". ביטול המשפט לא יזכה את BB. ביטול המשפט יהיה בגלל שהשופטים כשלו בתפקידם. גם צדק מאוחר הוא סוג של עיוות דין, ממש כמו הלנת שכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני חסידיו: - אם יורשע ויכנס לכלא לשנים, זו תהיה הוכחה לתאוריית הרדיפה שלהם. - אם יורשע ויטילו עליו עונש מזערי, זו תהיה הוכחה לתאוריית הרדיפה שלהם. - אם יזוכה, זו תהיה הוכחה לתאוריית הרדיפה שלהם. - אם ישמעו לעצתך ויבטלו את המשפט, זו תהיה הוכחה לתאוריית הרדיפה שלהם. לכן, אולי זה לא רעיון כל כך מוסרי, טוב או אפילו פרגמטי, להתנהל על פי הקריטריון ״איך חסידיו יפרשו את האירועים?״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר למה שאביב כתב, ואני מסכים איתו - לדבר על עיוות דין זה היפוך היוצרות. זה הנאשם שמעכב את המשפט בכל דרך, ומי שסובל מהעיכוב זה המאשים - מדינת ישראל ואזרחיה. מבחינה משפטית זה לגיטימי שההגנה מעכבת, מתישה את התביעה ואת העדים, מנסה למסמס את זכרונו של הציבור וכו. מי בכלל זוכר שיש "שוחד והפרת אמונים" מאחורי כל הטקס הזה? אף אחד. אז בעצם למה לא לקצץ את זה. אבל להגיד שהעיכוב הוא עיוות הדין? חה. חשוב לך הצדק? אל תתן פרס למי שמעכב את המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון את הנימוק: זה נימוק מעשי: נגרום לכך שלא יהיה ניגוד עניינים בין בנמין נתניהו למדינת ישראל (כאמור למעלה, אני לא מסכים איתו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום שקיימת סכנה לקיום שלטון החוק, עקב זה שראש ממשלה מואשם בפלילים, צריך להתעלם מהחוק ולתת לו פטור? משכנע. עם אותה האסטרטגיה אני ממליץ על נוהל של ריסוק מטוסים מיד אחרי ההמראה כדי להלחם בסטטיסטיקה של תאונות תעופה, לערוף לתינוקות את הראש במימון האגודה למלחמה בסרטן וששמאלנים יצביעו ליכוד בבחירות כדי לדלל את כוח ההשפעה של הביביזם על תוצאת הבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שעמדתי לעניין זה לא לגמרי מחודדת. זה נכון שאני לא מדבר על צדק ומוסר, אלא על שיקולים מעשיים. יתכן שעמדתי נשמעת לא עקבית מפני שאני סבור שמערכת המשפט זקוקה לרפורמה. רק שזו לא הרפורמה שמעביר האוייב מבית. אנסה לחדד לדייק ולצמצם את עמדתי: אני לא מצפה לצדק שיצא מתחת לידו של תמהיל השביסים, הכיפות והמושחתים שהנחילו לנו בנט, סער, שקד ונווה בתור שופטים. בעיניי, מערכת הסבורה שמשפטים יכולים להגרר שנים במדינה בה מה שארע לפני שבוע הוא פרהיסטוריה, היא משענת קנה רצוץ בזמן מלחמת אזרחים. 90% ממה שקורה בביה"מ המחוזי המבוטן של כבודם הפרידמנים, הם דקדוקי עניות וטחינת מים משפטיים שאין להם שום רלאבנטיות לפסה"ד. השופטים ממשיכים לנהל את קרקס השוטים הזה למרות ש-99% מן הציבור כבר פסק לעצמו את הדין במשפט זה. אני בטח לא מזכה את המנהיג העליון. אני מרשיע את שופטיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לעומתי. אני פשוט לא מתחבר לטריק הרטורי של להגיב בשיטת ה - ״הכול בכל מקום בבת אחת״ או לנהל דיון עם צבאות של אנשי קש מסביב, במקום להתיחס למה שכן נאמר ו/או לתת משקל סביר כלשהו לקונטקסט. עמדתי הספציפית בקונטקסט הספציפי למעלה היתה שיש מקום, סיבה ופרגמטיזם בלקחת את רגשות הציבור ברצינות, כאשר מנסחים מדיניות וזה לגמרי רציונלי/פרקטי לנהוג כך, גם אם באופן אישי אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להתעלות מעל הרגשות הללו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |