בתשובה ליובל נוב, 13/06/25 13:36
יריד ההבלים 779447
בצער גדול, אודה שגרסתך נשמעת מדוייקת. חידודים מסוג זה אכן מתאימים יותר לחידות מתמטיות שמתמטיקאים מציגים זה לזה. ויש עוד סיבה שאגיע אליה בהמשך.
מדוע "בצער גדול"? מפני שאתה הורס סיפור שהוא הרבה יותר מוצלח מן הסיפור שלך. את החשבון האינפיניטיסימלי (בסיס מרכזי של המתמטיקה והפיזיקה) המציאו שני אנשים באותו זמן ומבלי שהיו מודעים זה לעבודתו של האחר. ניוטון כהרגלו כתב טקסט ושלח אותו למישהו (החברה הבריטית למדעים?) ולא הזכיר אותו לאיש. רק כאשר הוצגה העבודה המקבילה של גוטפריד לייבניץ בחברה הבריטית, נזכר ניוטון שהוא היה קודם. ע"פ המיתוס (כך מגלה לנו יובל), ניוטון העיר בהערכה על עבודתו של לייבניץ “tanquam ex ungue leonem” (כף רגלו של הארי). ביידיש זה נשמע ממש מחוכם, מפני שאריה-לייב זו המקבילה המז' אירופאית של אריה-מכלוף. בדיעבד, לא נראה לי שניוטון יכל לדעת זאת. אאז"ן, היה זה ראשית של "סכסוך" בין השניים על מי היה קודם. כך שמחמאה ללייבניץ מניוטון נראית מחוץ להקשר.
בהרמז אקטואלי אזכיר את המכתם האומר "להצלחה אבות רבים" (המשפט הלטיני ממשיך ומספר שרק הכישלון הוא יתום).
יריד ההבלים 779453
אנחנו עדיין לא על אותו גל... :)

למיטב ידיעתי, הביטוי עם "רגל האריה" בכלל לא קשור ללייבניץ, ובפרט לא קשור למחלוקת בין לייבניץ לניוטון בעניין הקרדיט על המצאת הקלקולוס. כפי שכתבתי, זה היה ברנולי שאמר אותו על ניוטון (בהקשר של בעיה מתמטית מאד ספציפית), ולא ניוטון על לייבניץ. לכן לא ברור לי מדוע כתבת "ע"פ המיתוס (כך מגלה לנו יובל), ניוטון העיר בהערכה על עבודתו של לייבניץ “tanquam ex ungue leonem” (כף רגלו של הארי)."
יריד ההבלים 779455
אני מסכים אתך, פשוט ניסיתי להמנע ממשפטים יתרים. התכוונתי לומר שעכשיו אני רואה שהסיפור כפי שהכרתי על ניוטון, לייבניץ והאריה, הוא מיתוס, כפי שכתבת. אבל זה היה מיתוס יפה וחבל שהוא לא נכון.
אגב, גם "הרחקתי לראות כי ניצבתי על כתפי ענקים" אינו של ניוטון?
יריד ההבלים 779469
מזל ששאלת על כתפי הענקים, הנה מיתוס לפיצוי!

לניוטון הייתה יריבות עם רוברט הוק [ויקיפדיה] לגבי הגרביטציה.
הוק גם עסק בנושא, ניוטון והוא התכתבו בנושא שנים וניוטון לא הכיר בשום תרומה של הוק.

המיתוס אומר שניוטון אמר שניצב על כתפי ענקים לא כהרכה בתרומתם של אחרים אלא כשלילת התרומה של הוק.
זאת בגלל שלפי המיתוס הוק היה לא גבוה.

יריד ההבלים 779534
טוב שזה לא ההסבר הנכון לאמירתו של ניוטון, כי אילו זה היה נכון זו התחכמות מאוד חלשה.
יריד ההבלים 779537
ומה ההסבר הנכון?
יריד ההבלים 779539
למי כיוון ניוטון את המשפט?
המשפט כוון לכל קודמיו וגם לחבריו בני תקופתו שעל בסיס עבודתם הוא בנה את תגליותיו. באופן ספציפי:

קודמיו: ניוטון התבסס רבות על עבודתם של ענקי מדע שקדמו לו, כמו יוהנס קפלר (שחקר את תנועת כוכבי הלכת), גלילאו גליליי (שחקר תנועה ונפילה חופשית), רנה דקארט, ואחרים. עבודתם הניחה את היסודות שעליהם הוא בנה את תורת הכבידה שלו והחישוב הדיפרנציאלי והאינטגרלי.
רוברט הוק: אף על פי שהמשפט מביע ענווה כלפי תרומות קודמות, ישנה פרשנות הטוענת שבמקרה הספציפי של המכתב להוק, הייתה לו גם נימה סרקסטית או עוקצנית. הוק עצמו היה מדען מוכשר ובעל מגוון רחב של תחומי עניין (אנטומיה, פיזיקה, אופטיקה), והיה לו סכסוך ארוך וידוע עם ניוטון, במיוחד סביב טענות של הוק על תרומתו לחוק הכבידה. גובהו הפיזי של הוק היה נמוך, ולכן יש המפרשים את "כתפי ענקים" כהתייחסות צינית לגובהו של הוק, תוך רמיזה עדינה על כך שהוק לא תרם מספיק כדי להיחשב "ענק".
עם זאת, הפרשנות המקובלת והנרחבת יותר היא שהמשפט משקף את ענוותנותו של ניוטון והכרתו בתרומת הדורות הקודמים למדע. הרעיון של "עמידה על כתפי ענקים" לא היה חדש לניוטון; ביטויים דומים הופיעו כבר בימי הביניים, למשל אצל ברנאר משארטר (Bernard of Chartres) במאה ה-‏12, שאמר: "אנו גמדים, אבל אנו יושבים על כתפי ענקים, וכך אנו יכולים לראות יותר רחוק מהם."

בסיכומו של דבר, ניוטון כיוון את המשפט לכל מי שהניח את היסודות למדע, ובמיוחד לאותם הוגים ומדענים שפתחו את הדרך לתגליותיו פורצות הדרך.
ג'מיני
יריד ההבלים 779540
וידועה גם הגרסה (השחצנית) של מארי גל-מאן: “אם הרחקתי ראות, הרי זה משום שהייתי מוקף בגמדים.”
יריד ההבלים 779544
ניוטון היה אדם מאוד מעניין. לדעתי רב הנסתר על הגלוי בנוגע לאישיותו ולראיה אין הרבה ביוגרפיות שלו. ניוטון גדל בתנאים קשים מאד ופיתח אופי מוזר וחריג מאד. אאל''ט הוא היה גם הומוסקסואל בעידן שזה יכל לעלות לו בחייו.
מסיבה זו קשה לחוות דעת על האותנטיות של הסיפורים עליו. יש עוד סיפור (שלצערי גם הוא כנראה מיתוס) שטוען שההתבטאות היחידה של ניוטון בפרוטוקול החברה המדעית הבריטית היא בקשה לסגור את החלון.
יריד ההבלים 779559
השילוב הזה של גמד העומד על כתפי הענק וממקסם את הפוטנציאל הגלום בהם, מזכיר את משל הפיסח והעיוור ממסכת סנהדרין צא' ואת משל העיוורים והפיל [ויקיפדיה] הבודיהסטי מעלה את התהייה איך רק במאה ה-‏12 רעיון השילוב/השותפות נולד רק אז.
יריד ההבלים 779562
מה שלא רבים יודעים הוא שלא ניוטון המציא את המשפט הזה, שהיה ידוע לפחות מהמאה ה-‏12. פילוסוף צרפתי בשם Bernard of Chartres כתב כבר אז:

We are like dwarfs on the shoulders of giants, so that we can see more than they, and things at a greater distance, not by virtue of any sharpness" of sight on our part, or any physical distinction, but because we are carried high and raised up by their giant stature."

(ייתכן שגל-מאן הכיר את הציטוט ומשם עלה לו הרעיון עם להשתעשע עם הגמדים).
יריד ההבלים 779563
די עם הבוגד

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים