בתשובה ליובל נוב, 13/06/25 13:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בגלל הקונספט הזה כבר הסתבכנו בזירה אחת במערכה ללא נקודת יציאה. ישראל (קריא מועצת הגאונים BB, כ"ץ, הנגבי, דרומר, סמוטגביר והעב"ם שהם מינו לרמטכ"ל), צריכים להחליט על יעדים שניתן להשיג בתוך שבועיים-שלושה. יש להשיג כל מה שאפשר במסגרת הזמן הסביר ולקבוע נקודת יציאה. נקודת יציאה זו אסור שתהיה תלוייה לא במה שתעשה הרפוב' האיסלמית או העם האיראני או האויל בבית הלבן. הנגבי טען ש"האמריקאים לא החליטו" שזה אומר להערכתי אומר שגם לא יחליטו. נקודת הכובד במצב היא שלא בטוח ברגע זה שארה"ב יכולה להשיג מבצעית-צבאית יותר מישראל, לכן אסור באיסור מוחלט להשען על משענת הקנה הרצוצה הזאת. אם יחליטו לעזור, מה טוב. ואם לא, אסור שישראל תשקע בביצה איראנית למשך זמן שאינו קצר מאד (גם אם המחיר הוא באבידות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רבים בונים על MOP (הכינוי לפצצה חודרת הבונקרים החדשה של ארה"ב GBU57 שמשקלה 14 טון (מתוכם 2.5 ראש הקרב). זוהי הפצצה שרק המפציץ החמקן B2 יכול לשאת. אני חושב שכבר כתבתי עליה כאן ומשום מה איני מצליח למצוא את התגובה. בקיצור, פצצה זו פותחה רק משום שקודמתה "מפצחת הבונקרים" התגלתה במלחמת המפרץ השנייה כלא כל כך יעילה. איש לא יכול להיות בטוח אם הפצצה החדשה תעמוד במשימה. מרגע שתוטל הרי ברור שיודיעו על הצלחה רבתי בין אם תצליח ובין אם לא. כך שלפצצה הזו יש בעיה גדולה מאד מבחינת ישראל. (אתה תוכל לדעת את יעילותה רק אחרי שתשלם עליה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |