בתשובה לאח של אייל, 13/07/25 9:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחרי תחקיר הניו-יורק טיימס שקבע לאחרונה1 עם שלל עדויות שכבר שנה ומעלה נתניהו משתמש במלחמה והארכתה כדי לשמור על סמוטריץ' ובן גביר, מה לנו כי נלין שגם רעיונות משיחיים ומופרכים כמו גטו באמצע עזה יעלו על השולחן? נראה שנתניהו רק מרוויח ממעשים איומים על-סף פשעי מלחמה כדי לערער את מעמדנו בעולם, שאז יוחל לזעוק על "האנטישמיות" ועל עמידתו האיתנה מולה. זה עוזר לסמוטריצ'ים להישאר בקואליציה, אז שאר הפרמטרים חרי משמעות בעיניו. מי שמשמן את כסאו ומשרתו בדם של ישראלים, מה אכפת לו מדם ומצוקה של פלשתינאים? 1 כאילו לא ידענו, אבל בכל זאת כדאי שכולם ידעו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הזדמנות טובה להתייחס לתחקיר של הניו יורק טיימס. פוסט של רונן ברגמן """ חמש נקודות עיקריות מהתחקיר של הניו יורק טיימס על בנימין נתניהו 1. לפני ה-7 באוקטובר, נתניהו התעלם מאזהרות חוזרות ונשנות לגבי מתקפה אפשרית. בעודו מחלים בפיג'מה שלו בבית החולים ביולי 2023, קצין בכיר הביא לו הערכת מודיעין מדאיגה. הדוח הזהיר כי אויביה של ישראל, כולל חמאס, שמו לב לתסיסה הפנימית במדינה, שנגרמה בעקבות תוכניתו השנויה במחלוקת של נתניהו להחלשת מערכת המשפט, וכי הם נערכים למתקפה. נתניהו התעלם מאזהרה זו ומאחרות, וממשלתו המשיכה בקידום הרפורמה, וחוקקה שעות ספורות לאחר מכן חוק שהגביל את כוחה של מערכת המשפט, מה שעורר תסיסה נוספת. יומיים לאחר מכן, מנהיגי חמאס ציינו שוב את התסיסה בישראל – והחליטו שהגיעה השעה להמשיך במתקפה שתכננו זמן רב. 2. נתניהו הטה את האחריות וניסה להאשים את בכירי מערכת הביטחון. דקות לאחר תחילת המתקפה באוקטובר 2023, בנקודת השפל של הקריירה הפוליטית שלו, נתניהו כבר זרע את הזרעים להישרדותו האישית. "אני לא רואה כלום במודיעין", אמר נתניהו באחת משיחות הטלפון הראשונות שלו באותו יום. הייתה זו הסטת האשמה הראשונה שלו ורמז מוקדם לאופן שבו נתניהו ינסה להאריך את חייו הפוליטיים על ידי האשמת ראשי מערכת הביטחון והמודיעין בכישלון למנוע את המתקפה. בעוד הלחימה עדיין משתוללת בדרום ישראל, צוותו של נתניהו תדרך משפיענים אוהדים ואמר להם שהגנרלים הם האשמים במחדל הביטחוני החמור ביותר בתולדות ישראל. במקביל, הם פעלו למנוע הדלפה של שיחות שעלולות להיות בעייתיות עבור נתניהו, עצרו את הצבא מליצור הקלטות רשמיות של פגישותיהם עם נתניהו, ודאגו לערוך חיפוש על גנרלים – כולל הרמטכ"ל הרצי הלוי – לגילוי מיקרופונים נסתרים. בשלב מאוחר יותר במלחמה, צוותו של נתניהו הורה לארכיונאים לשנות את הרישומים הרשמיים של שיחות הטלפון המוקדמות שלו ב-7 באוקטובר. לאחר מכן הם הדליפו מסמך רגיש לעיתון זר – תוך עקיפת מערכת הצנזורה הצבאית בישראל – במטרה להכפיש את מבקריו של נתניהו, כולל משפחות מודאגות של חטופים שעדיין היו בעזה. 3. כדי להימנע מהרחקת בעלי בריתו מהימין הקיצוני, נתניהו גרר עוד ועוד את המשא ומתן לעסקת חטופים והפסקת אש. בשעות הפתיחה של המלחמה, נתניהו דחה הצעה ממנהיג האופוזיציה להקים ממשלת אחדות, והעדיף להישאר בקואליציה עם גורמי ימין קיצוני שהיו צפויים יותר לאפשר לו להישאר בשלטון לאחר המלחמה. החלטה זו הפכה אותו למחויב לאורך כל המלחמה לדרישות הימין הקיצוני – במיוחד בשאלת התזמון והתנאים להשגת הפוגה עם חמאס. כאשר נראה היה שהתנופה לקראת הפסקת אש גוברת, נתניהו ייחס חשיבות פתאומית ליעדים צבאיים שבעבר נראה היה פחות מעוניין לקדם, ושבכירים בצבא אמרו לו שאינם שווים את המחיר, כמו כיבוש העיר רפיח שבדרום הרצועה ומאוחר יותר כיבוש ציר פילדלפי בגבול עזה-מצרים. 4. ערב הסעודית וארצות הברית היו מוכנות להוביל להסכם שלום ישראלי-סעודי היסטורי. נתניהו בחר בדרך אחרת. במהלך שיחות אינטנסיביות עם עמיתים אמריקנים במאי 2024, ההנהגה הסעודית הימרה על צעד מסוכן מבחינתה ואותתה כי היא מוכנה לכונן יחסים רשמיים עם ישראל – כל עוד המלחמה בעזה תסתיים, ארצות הברית תעניק ויתורים לערב הסעודית, וישראל תתחיל בתהליך של הכרה במדינה פלסטינית. "בוא נסיים עם זה", אמר שליטה דה-פקטו של ערב הסעודית, יורש העצר מוחמד בן סלמאן, באחת הפגישות הליליות בנוגע לחלק האמריקני-סעודי בעסקה. התנגדותו של נתניהו ללכת בדרך זו הייתה אחת מהסוגיות הרבות שהעיבו על יחסי ארה"ב-ישראל תחת הנשיא ג'ו ביידן. ככל שמספר ההרוגים בעזה עלה בדצמבר 2023, ביידן היה כה מתוסכל במהלך שיחה אחת עם נתניהו, עד שסיים את השיחה בפתאומיות. כאשר המשא ומתן על הפסקת האש נתקע חודשים לאחר מכן, גורמים אמריקנים ציטטו סקרים המראים כי יותר מ-50 אחוז מהישראלים תומכים כעת בעסקת חטופים על פני המשך המלחמה. "לא 50 אחוז מהמצביעים שלי", השיב נתניהו. 5. העימות בלבנון, סוריה ואיראן עזרו בביצור ביטחון ישראל, אבל גם סייעו מאוד לשקם את יוקרתו האבודה של נתניהו. בתחילת המלחמה, נתניהו נמנע מצעדים שעלולים היו להרחיב את העימות למלחמה כוללת עם חזבאללה ואיראן, בנות בריתה המרכזיות של חמאס. הוא ביטל מתקפה גדולה על חזבאללה בימיה הראשונים של המלחמה ונמנע מהסלמה מול איראן שעלולה הייתה לצאת משליטה. אך כמעט שנה לתוך המלחמה, רצף של הצלחות מודיעיניות בלתי צפויות הוביל את ישראל לחיסול מספר מפקדים בכירים בחזבאללה. כשהוא מעודד מכך, נתניהו הורה על חיסול מנהיג חזבאללה ועל פלישה למעוזיו בדרום לבנון, שהשמידה חלק ניכר מהארסנל שלו. לאחר מכן, ישראל הצליחה למחוק חלק גדול ממערך ההגנה האווירית של איראן – וערערה באופן משמעותי את האיום האיראני. כעת, לא איראן ולא חזבאללה יכלו להגן על נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, מפני התקדמות המורדים, מה שהוביל להדחתו של אויב ותיק נוסף של ישראל. כאשר טהראן הייתה פגיעה במיוחד, נתניהו המשיך במתקפה על איראן שהפכה לאירוע הגדול ביותר בקריירה הפוליטית שלו. המערכה הצבאית, שנחגגה בישראל כניצחון, הותירה את מפלגתו של נתניהו במצב חזק יותר בסקרים מבכל נקודה אחרת מאז אוקטובר """ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |