בתשובה להאייל הקוטב, 29/07/25 15:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה. מעניין. הרתיעה מאימוץ הדפוס בעולם המוסלמי ובעקבות כך השיעור הנמוך של אוריינות היא הסבר טוב לדעתי (ודאי שלא מלא. בהיסטוריה יש יותר מדי משתנים) להצלחות הכלכליות והטכנולוגית של האימפריות הנוצריות מהמאה ה 16 ואילך ולשקיעה ההדרגתית של האימפריה העות'מאנית מאוחר יותר. הערה לגבי השפה העברית- עד חידושה בידי בן יהודה ואחרים היא כן היתה לשון הקודש ולא היתה בשימוש חולין. הקהילות היהדיות בנו לעצמן שפות חול (יידיש, לדינו) שאימצו מלים משפות המקום ומעברית ונכתבו באלפבית עברי. קהילות חרדיות מסויימות דוברות יידיש כשפת חולין ולא עברית עד היום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה די יוצא דופן. מהקישור שהבאת (הדגשה שלי): "בגלל אופיו עורר הספר מחלוקת בקהילה היהודית, ורבי יוסף קארו אסר בספרו "שולחן ערוך" לקרוא בו, וכינה את ספריו בין יתר ספרי מליצות ומשלים בעלי שיחות חולין ודברי חשק." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר הופץ ואף הודפס , ז''א היו לו קוראים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הגהה על ההלכה הזאת שאם שיחות החולין והחשק נכתבו בעברית, אז זה ׳בסדר׳. העברית מקדשת את החולין והופכת את החשק לנשק כמו בשיר השירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזבל לוי כותבת בעניין הסונטות העבריות של עמנואל - Immanuel of Rome and Dante שכתיבתו ממשיכה את המסורת הטקסטואלית של יהודי אנדלוסיה, שבמהלך תור הזהב שלהם (950–1150 לערך) דיברו ערבית, אך כתבו עברית וזה כלל גם את החיבורים הפילוסופיים, הרפואיים, המדעיים, הדקדוקיים, הספרותיים והמתמטיים לסוגיהם. המרכיב המהותי ברוב סוגי השפות היהודיות הוא העברית או ההקשר העברי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |