בתשובה להפונז, 26/08/25 16:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני יכול לחשב סינוס (או קוסינוס) עם דף ועט. זה לא כזה מסובך (ממירים לרדיאנים ומשתמשים בטור טיילור), רק דורש סבלנות, ריכוז והרבה זמן פנוי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, זה היה השלב הבא גם אצלי. אבל זה ממש מסבך את החיים. זה מגדיל את הסיבוכיות החישובית, למשל של מסלול של קליע, כמעט בסדר גודל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמחשבה שלישית - עדיף היה שאחשב לפני כן בצד, טבלת סינוסים וקוסינוסים בקפיצות של 5 מעלות מ-0 ל-90 מעלות, וכשאני מול אנשי הבליסטראות, אבוא עם טבלה מוכנה ואעשה אינטרפולציה לינארית סבירה לגבי הזוית הנמדדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקירה של הטבלאות שהיו להם בתקופה (כולל גרף שמראה את מרחק הטעות): https://hypertextbook.com/eworld/chords/#equivalence | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יתרון צבאי/מעשי זה היה יכול לספק באותה תקופה על פני שימוש בטבלת מיתרים1? אני מניח שדיוק. אבל האם מה שהיה להם לא היה ״Good enough״ לצרכים שהיו להם? __ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה היה מקדים אותו ב-200 שנה? (וגם - לא בטוח שזה היה נגיש לכל תותחן בשטח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. נ.ב. לא ידעתי, אבל מסתבר שמקור השימוש בטבלאות בסגנון הוא מוקדם יותר. היפרכוס (המאה השניה לפני הספירה). רעיון דומה, אבל הטבלאות היו גסות יותר - ערך עבור כל π חלקי 24 רדיאנים (שבע וחצי מעלות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |