 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אקח את שיח המזון אסוציאטיבית לכיוון אחר: רוב החידושים התזונתיים הגיעו מארצות ויבשות אחרות שגידלו גידולים שונים. מה שאני כן יכול - זה לצייר להם מפה לא רעה של העולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך תשכנע אותם בגיאוגרפיה שהם לא יודעים גם בלעדיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן אגלה להם את אמריקה :-) זו התשובה המהירה מילולית וקשה פרקטית. נראה לי שפרקטית זו דוגמה רחוקה מדי לרומאים, אבל הוא מדגימה עקרוןנ לו הייתי עושה זאת לפני קולומבוס, הם עשויים היו לחסוך משאבים רבים של מסעות מוטעים ולהרוויח מיבשות חדשות. השאלה אם משהו כזה יעזור בטווח יותר קרוב לרומאים. יותר מסביר שמידע מוצק על חופים, יבשות או אזורים שבהם יש מחצבים, צמחים ומשאבים נוספים יכול להיות מועיל מאד להתרחבות כלכלית ונתיבי סחר ימיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לגלות את אמריקה. המכשול הראשון שעליו התגברו הפורטוגזים היה כף בואז’ור ולהתחיל להקיף את אפריקה. אם כי יכול להיות שבאותה תקופה הפיניקים עדיין ידעו איך להקיף את אפריקה. כמוכן לי זכור שקימתת אמריה וישזרמם שונים שמאפשרם לשוטט בכיוונה וזרמים אחרים שמאפשרים לשוט ממנה בקווי רוחב שונים. זה משהו שאני זוכר בעל פה. את הפרטים הקטנים והשימושיים אני לא זוכר בעל פה. האם בעזרת התוכנית הכללית הזו אני יכול ליזום תוכנית מחקר כללית? כמוכן, ממש לא ברור לי שהיו רומאים שהיו מוכנים להמר על הרפתקה רחוקה כל כך מעבר לים1 עם לוגיסטיקה כל כך בעייתית. 1 לא מעבר לאוקיאנוס. האוקיאנוס הוא, כזכור, הנהר שמקיף את העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, ולכן אמרתי מראש שזה לא פרקטי (אבל לא הצלחתי להתאפק ממשחק המילים הכה מתבקש). חופי אפריקה המערביים וכף התקווה נשמעים יותר סבירים, בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוחות הסחר. הבן שלי חצה בשנה שעברה את האטלנטי על מפרשית. העונה המתאימה לצאת לגלות את אמריקה היא אוקטובר נובמבר. בספטמבר אתה עלול לחטוף הוריקן. מגיברלטר אתה יורד דרום מערבה ומגלה את האיים הקנריים (אם הפיניקים לא גילו אותם כבר) עוד יום (יומיים שלשה אם אתה רוצה לגלות גם את קאבו ורדה) דרום דרום מערבה, ואז דוך מערבה לקריביים. באביב אתה עולה צפונה וחוזר. הבעיה היא הדוך מערבה שלוקח לפחות שבועיים, ועלול להיות גם שלשה שבועות, בהם הצוות עלול להתייאש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שבאפריקה המערבית ניתן למצוא משאבים יקרים ונחוצים בכמויות נאות מאד (ובשכר עבודה, אחמ אחמ, נמוך מאד, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. אני רק לא בטוח שאני רוצה להירשם בהיסטוריה בתור מי שיזם את העבדות האפריקאית באימפריה הרומית והקדים את אמריקה במילניום וחצי). אני גם חושש שאני לא זוכר בדיוק איזה משאבים שיפתו את הרומאים. יהלומים? זהב? קפה? אלומיניום? (הרומאים הכירו אלומיניום? כי אם לא, זו מתכת מוצלחת מאד לעיבוד ועיצוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאוד להפיק אלומיניום מהעפרות שלו, למרות שזאת המתכת הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ. עד המאה ה-19 לא הכירו דרכים מעשיות להפיק אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עבורי הוא חסר ערך. אבל אני תוהה עד כמה הדרכים המעשיות האלה - למי שמכיר אותן יותר ממני - יכולות להיות מעשיות לפני אלפיים שנה? או בשאלה הפוכה - איזה רכיבים בשיטות האלה לא היו זמינים אז, מעבר לידע עצמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלקטרוליזה. לחילופין, שימוש במתכות עוד יותר פעילות כמו נתרן או אשלגן, שגם אותן קשה מאוד להפיק מהמלחים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. וזה מחזיר אותי לתחום אחר שהזכרתי בדרך אגב - מציאת מקור חשמלי. כבר כתבתי שזה נראה לי קשה באותה תקופה, ואחרים לא סתרו אותי. עכשיו דווקא יש לי רעיון בכיוון - בהינתן מגנט בינוני (שכבר היו כמדומני) וחוטים מברזל או נחושת (צריך קצת עזרה מבעלי מקצוע אבל נראה לי פיזיבילי) - אני יכול לייצר גנרטור חשמלי ידני שייצר מספיק מתח כדי להדגים כמה אפקטים חשמליים. שמים את המגנט על ציר ומלפפים סביבו את החוטים על תוף כלשהו, אפשר מעץ, ויש לנו גנרטור לכל דבר. גם אם יש מקור, הדגמות בתי ספר פשוטות כמו היום של הדלקת נורה כמובן שלא יסכנו אי אז. אבל אפילו זרם קטן מורגש פיזית, ניצוץ או משהו דומה יכולים להרשים מספיק כדי למשוך את תשומת הלב של מהנדס מקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון יפה. רק אל תשכח ללפף את חוט המתכת במבודד. בד זה כנראה מבודד מספיק טוב לצורך הדגמה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורה חשמלית הרבה יותר קשה לבנות מגנרטור. לחמם חוט מוליך לטמפרטורה שבה הוא יפלוט אור, תגרום להתכה או לחמצון מהיר של כמעט כל חומר שתוכל להשיג בתקופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן אמרתי שאני לא בונה על דמו של נורה, אלא על משהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להכין סוללה מנחושת, אבץ ומי מלח. נחושת ידעו להפיק בתקופה ההיא, אבל אני לא בטוח לגבי אבץ ועד כמה הוא היה זמין. אם יש לך מספיק סוללות, אתה יכול לעשות אלקטרוליזה. יש ספר (שלא קראתי) שנקרא "How to Invent Everything: A Survival Guide for the Stranded Time Traveler" שאמור להסביר איך להמציא מחדש את הכל (עד למחשבים) כשמתחילים פחות או יותר מכלום. אולי שם יש רעיונות יותר מוצלחים ממה שעלו כאן עד עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע שווה קריאה. לגבי הנחושת - חלק מתנאי הבעייה היו האם אי/אתה יודעים להכין סוללה, אני כרגע לא יודע. אבל התסריט שאני חושב עליו הוא שאם אראה משהו מספיק מרשים עם הגנרטור, אקבל גישה לכמה אנשים חכמים עם משאבים להתקדם הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מכיווני ה"הלאה" הם להראות שאפשר לעשות תקשורת מטווח רחוק עם אנטנה ומקלט. או אפילו על גבי כבלים בתור התחלה. זה כבר מסוג הדברים שאני מקווה שדי ברור איזה יתרונות טקטיים ואסטרטגיים זה נותן למעצמה שמפתחת את זה - ומכאן המוטיבציה להשקיע בזה משאבים מספיקים. (וכמובן - אם לאור זה אגיע לאיזה מתימטיקאי על הדרך - Problem solved). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כליא ברק! (מאה 18) הכי פשוט בעולם. השאלה היא אם היה מספיק שימושי עבורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזו הנחה מוזרה שעבדים באים רק מאפריקה. בעולם הקדום עבדים באו מכל מיני מקורות. במקרה של רומא: בדרך כלל: מי שניצחנו לאחרונה. ואני מזכיר את מקור המילה באנגלית. סחר בעבדים אירופים, לדוגמה, התקיים עד שהרוסים כבשו את קרים ועד שהצרפתים כבשו את אלג’יר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא הנחתי את זה, להיפך - ידעתי שהיו עבדים ברומא ולכן הדגשתי שאני לא רוצה להתחיל את העבדות *האפריקאית* באופן ספציפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן מפתיע, אני חושב, כאשר נוסדה ארה"ב, עדיין התקיימה בה עבדות לבנה באופן חוקי. אבל זו דעכה ונעלמה במהירות ובראשית המאה ה-19, הביטול שלה היה הליך פורמלי שלא עורר תשומת לב מפני שכבר לא היתה קיימת בפועל. שאלת העבדות השחורה היא סוגיה ייחודית בתוך שאלת העבדות, מפני שהיה שם מרכיב של גזענות. הצידוק של המשך העבדות היה שהשחורים נחותים מן הלבנים ואינם כשירים לנהל את חייהם בעצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אתה מתכוון שאתה בעצמך תשוט? חשבתי שרק תנסה לשכנע אותם לארגן שיט, לכן שאלתי איך תשכנע אותם שהמפה שלך נכונה. אם אתה בעצמך - לבד או שתנסה לארגן משלחת? אם משלחת, חוזרים לבעיית השכנוע. לבד - מסוכן... אני לא יודע עליך, אני בוודאי יודע פחות מהם איך להסתדר בים, גם אם אני יודע לאן כדאי לשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה וחס, אני לא עולה על ספינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני חושב שהסיכוי שלך לשכנע אותם שהגאוגרפיה שהנפצת נכונה דומה לסיכוי לשכנע אותם שהפיזיקה התאורטית שלך נכונה, או שהרוקנרול שתנגן להם (מלון קליפורניה עם לירה) הוא יפה. שלושתם בהחלט אפשריים, אגב, אבל תלויים בכריזמה שלך יותר מבידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שאתה צודק. בתסריט האופטימי שבדמיוני, יש שם כבר יורדי ים (צבאיים או כלכליים) מנוסים, שהגיעו למקומות מרוחקים, וגם יכולים להעיד שהגיאוגרפיה שלי נכונה, וגם אולי יכולים להיעזר בפער ידע קטן שאני משלים להם. דוגמה תיאורטית - להגיע בעידן שלא הכירו את מיצרי גיברלטר, ולתת את הידע הזה שניתן לבדיקה בכמה שבועות של הפלגה. כנ''ל, לגבי מצריים למשל, המידע שאפשר להגיע להודו דרך ים סוף יכול להיות מאד משמעותי. כיוון אחר - אם הייתי אירופאי משכיל בגיאוגרפיה ולא פרובינציאלי מישראל - יכול להיות שהייתי יודע איפה יש מעברים יבשתיים נוחים יחסית בשרשרת האלפים או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט האחרון: אני בטוח1 שהם הכירו טוב את הגיאוגרפיה האירופאית, במיוחד את מה שהיה בעל ערך עבורם, ומעברי הרים ודאי היו כאלה. __________ 1- ולפני שאתה שואל, שאלתי את ג'פטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מכך - ספק אם למפת עולם בהיטל מרקטור (וזה מה שיש לרוב האנשים המודרנים בראש כשהם חושבים על מפת העולם) יש איזשהו ערך עבור יורדי ים במאות שהן לפני ה-14/15. הספינות של העולם העתיק לא נבנו למסעות חציית אוקיינוסים. הן היו מתאימות יותר להפלגות חופיות או חציית ימים פנימיים. מפה בהיטל שכזה היא עיוות משמעותי של המציאות. אני מנחש שהרפתקן בעולם העתיק שלא מנווט באמצעות תכנון מסלול על לוקסודרומים, שהיה מקבל מפה כזאת מנוסע בזמן, היה מהר מאוד מגיע למסקנה (לא נכונה, אבל עקבית עם תקופתו) שהמפה הזאת לא מיצגת נכון את המציאות. מפה בהיטל שכזה היא מאוד שימושית / נוחה עבור ניווט בים העמוק, עבור זה שיש לו את כלי השיט המתאימים (הקרוולה שפותחה על ידי הפורטוגלים רק במאות 14/15) וכלי הניווט המתאימים (אצטרולב ימי ומצפן). אפילו עם אצטרולב ימי, לא יכלו לקבוע קו אורך בצורה אמינה - זו בעיה שנפתרה רק במאה ה־18 עם המצאת כרונומטר ימי מדויק. כפי שאתה אומר, אם שיטת הניווט היא השיטה שהיתה מקובלת בעולם העתיק (ניווט חופי, פריפלוס, כוכבים ורוחות עונתיות, חישובי מרחק בזמן הפלגה, לא בקווים ישרים על מפה) אז הידע של יורדי הים הוא כנראה טוב ועשיר יותר מזה של אדם מודרני שזוכר את שירבוט העולם באיזה היטל ספציפי משיעורי גאוגרפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הנחתי שאם כבר, הגיאוגרפיה החוץ-אירופית יכלה לסייע, אבל אני מסכים עם כל ההסתייגויות שזה נראה יתרון שקשה מאד למנף בצורה מהירה ומשכנעת מספיק. אחזור לעדשות ולכדורים הפורחים. ולמשוואות הריבועיות. (כבר דיברנו פה על מצפן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בשביל ניווט בים הפתוח / אוקינוס, מצפן זה לא מספיק. מצפן לא מספק לך Lat/Lon) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יותר טוב מאשר בלי מצפן, לא? צר לי לומר שאין לי מושג איך קובעים LAT/LONG1, ועוד יותר מזה - אם בכלל אלה היו מושגים מקובלים אצל הרומאים. אם לא - אני יכול ללמד אותם גם את זה :-) 1 אני יודע לומר "סקסטנט". בזה מסתכם הידע ההנדסי שלי2. 2 הרעיונות התיאורטיים שלי הם שניתן לדעת את זה לפי מפת הכוכבים המקומית הנצפית, אולי יחד עם הידיעה על הטיית ציר כדור הארץ והעונה בשנה. את אלה אני כן יכול לדעת. ואם כבר - אני גם יכול לספר להם מה רדיוס כדור הארץ ומה היקפו. זה אולי יכול לעזור למי שמתכנן מסעות ארוכים מאד. אבל זה יותר קטע של המאה ה-15, פחות של הרומאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שעדיף עם מצפן מאשר בלי, אבל זהו טבעו של כלי שהוא שימושי אך לא מספיק. מילות המפתח נמצאות בתגובה 781554. קו רוחב (Latitude) – מדידה ישירה של זוויות (שמש/כוכבים). ביבשה יודעים לעשות את זה אלפי שנים (כולל בתקופות המדוברות רומא/יוון העתיקה). קרא על האצטרולב [ויקיפדיה]. בשביל אצטרולב ימי מספיק מדויק לניווט בים היה צריך להמתין לימי הביניים. קו אורך (Longitude) - זה כבר הרבה יותר קשה והיה החסם לניווט במים עמוקים עד לפתרון והוא הכרונומטר הימי. בשפה פשוטה יותר - צריך שעון מספיק מדויק שאפשר להשתמש בו בהפלגה בים הפתוח ללא בעיות אמינות (כי עם בעיות אמינות, אתה תגיע למקום אחר אם בכלל תגיע). זה פיתוח שהגיעו ל-Refinement שהוא מספיק טוב למשימה רק במאה ה-18. כל הנ״ל בצורתו הסופית זה ה-סקסטנט [ויקיפדיה] + שעון. אבל גם אם נניח שאתה חוזר אחורה בזמן לזמן עתיק עם ספינה שיכולה לעשות זאת, עם סקסטנט ועם כרונומטר ימי, עדיין (לדעתי) היית נכשל ללמד יורדי ים להפליג בים הפתוח. אלו לא רק המכשירים אלא גם יכולת טכנית, ידע ותשתית שמאפשרים את השימוש הנכון בכלים. אתה צריך לדעת להתנהל עם האלמנך ימי / לוחות אסטרונומיים, אתה צריך לדעת לבצע את החישובים/תיקונים (גובה עין מעל המים, שבירה אטמוספרית, פרלקסה) ומפה מספיק מדויקת. אתה תצליח ללמד את אנשי העולם העתיק להשתמש בדברים הללו בדיוק באותו אופן שתצליח ללמד אותם להטיס מטוס בואינג 777 אם תחזור בזמן עם אחד כזה קומפלט (פלוס אספקת דלק) ותתן להם אותו. ידע וקידמה טכנולוגית זו חיה עם הקשרים חברתיים, תרבותיים, מסורתיים ותשתית חברתית. זה לא (רק או בעיקר) רעיון שיושב למישהו ספציפי בראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי למצוא קו אורך אכן צריך שעון מדויק, אבל כדי למצוא קו רוחב בדיוק לא רע (פעם ביום) מספיק סקסטנט, תאריך וקצת מתמטיקה. סקסטנט פרימיטיבי אפשר להמציא (טכנולוגית דורש בסך הכל מראות קטנות אפילו לא איכותיות ובורג כוונון) אני חושב שבאוקטובר-נובמבר עם ספינה פיניקית ומצפן בלבד אני יכול להגיע מפורטוגל לאיים הקנריים, ומשם לקריביים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תזלזל. יש לי נסיון בחציית אוקיינוסים בספינות. אמנם ענקיות, וממתכת, אבל העקרון דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מזלזל. אני סקפטי. עוד באירופה הייתי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכל במפה ותראה כמה קשה לפספס את הקנריים כשיורדים דרום מערבה מגיברלטר. הפסגה של ההר בטנריפה היא בגובה 3700 מטר. אי(!) אפשר לפספס. אם אין לך מצפן ולא שמש אתה אפילו יכול לגרד את החוף עד שתראה את פוארטוונטורה, ומשם מערבה לטנריפה וגראן קנריה. וכשאתה יורד עוד קצת דרומה רוחות הסחר כבר יקחו אותך לאמריקה גם על רפסודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומסתבר שלפני המאה ה-18 הצליחו בלי שעון מדויק לגלות את רוב יבשות העולם אם לא כולן. שאפו. כבר אמרתי שאני באמת לא משליך את יהבי על הימאות שלי, ובטח לא כזו שתאלץ אותי להפליג בעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. זאת עשו בלי ״מפת עולם״ עם היטל מרקטור (שזה הדבר שחקוק במוח של רובנו היום), בלי להתרחק יותר מידי מחופים ועם מסורת ניווט ימי מאוד שונה ממה שהתפתח במאות האחרונות. למשל לֵייפֵּיר אֵירִיקְסוֹן (Leif Erikson)1, בנו של אריק האדום, שגילה את אמריקה הרבה לפני שזה נהיה מיינסטרים :-) למה לעוף אם אפשר לדלג ולקפצץ? נורבגיה --> איסלנד --> גרינלנד --> וינלנד. _____________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריקסון היה 1,000 שנה אחרי קיסר, מבחינתו רומא העתיקה זה כמו הויקינגים מבחינתינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, במקום לקפוץ מעל לפופיק, אפשר לנסות להגיע לאתיופיה ו״לגלות״ את הקפה, או, עם קצת יותר אומץ, לנסות להגיע לסין ולגנוב להם את התה כמה מאות שנים לפני הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנסוע 8000 קילומטר לסין ולהגיע בשלום זה הכי לקפוץ מעל לפופיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל יחסי. בתנאים של המאה הראשונה לספירה הדרך מרומא לסין היא הרבה יותר סבירה והרבה פחות מסוכנת מהדרך לניופאונדלנד או היספניולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגם אותן לא הצענו. אני מעריך את הסיכוי שלי לשרוד במסע כזה כאפס. הסיכויים לעשות מנוע קיטור פרימיטיבי גדולים לאין ערוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> קו אורך (Longitude) - זה כבר הרבה יותר קשה כן, כתבו על זה פעם ספר שלם: Longitude (book) [Wikipedia] |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |