בתשובה לשוקי שמאל, 04/09/25 2:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני כבר מציע מזה זמן, שאם מישהו רוצה לכמת את ה"הישגים" בהחזרת חטופים1, יחידת המדידה היא ימים בשבי ולא כמה חטופים חזרו אחרי שנים של עינויים בעזה. וכמובן שככל שהמספר הזה גדול, ההישג קטן. לסבר את האוזן - באנטבה שוחררו כמאה חטופים ישראלים אחרי מאה ימים. ז"א שהם בילו כאלף ימים במצטבר כחטופים. בעסקה הראשונה בנובמבר 23 שוחררו כמאה חטופים אחרי כ-50 ימים, שזה 5,000 ימי שבי. בעסקה בתחילת 25 שוחררו כ-30 חטופים, אחרי כ-500 ימים בשבי, שזה 15,000 ימי שבי. את ה-42 שנרצחו בשבי - חלקם הגדול בגלל טרפודי עסקאות ו"לחץ צבאי" - כל אחד מוזמן להעריך לפי טעמו האישי. 1 למרות הקטע המופרך שמראש מי שאחראי למחדל שבחטיפתם אמור להיות באוברדראפט, ככה שתמיד הסכום הסופי הוא שלילי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
>> לסבר את האוזן - באנטבה שוחררו כמאה חטופים ישראלים אחרי מאה ימים. ז"א שהם בילו כאלף ימים במצטבר כחטופים. "אחרי מאה ימים"? הם שוחררו תוך שבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ולפי זה עשיתי את החישוב שהגיע כמעט לאלף. בהחלט לא מאה ימים. תיקון ראוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: בערך 700 ימים. עברנו את אנטבה לכל חטוף בנפרד ממי שעדיין שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חייב להודות שאיני מבין לאן מוביל הקריטריון שלך. אולי זה משום שאני חושב שהצהרה מעין "חובת המדינה לדאוג לשחרור שבויים בקדימות מירבית" היא כוזבת. זה נכון שזה מדד טוב לטיבה של המדינה, אבל דרכו של עולם היא שרוב המדינות עושות מאמץ די מוגבל לשחרר חטופים. ב. הצביעות והזדון של ממשלת הBB היא כזו שהיא מחסלת באיבה כל אפשרות לתמוך בה. במסגרת המדיניות הדו-ראשית שלה, אלמלא היתה זו גם ממשלת שתוקים, יכלה הממשלה לטעון כי בלתי הגיוני לנהל מו"מ בלתי נגמר עם כנופיית חוטפים, שלא לדבר על ויתור על אינטרסים בטחוניים ומדיניים. בנקודה מסויימת ה"משטרה" צריכה להיכנס ולחסל את הפושעים, גם אם זה יעלה בחיי בני הערובה. אני, כנראה, הייתי מקבל עמדה כזו. ג. אלא שבמקרה הזה לא מובן את מי נשאר לחסל? מה יושג בכיבוש הזה של עזה שלא הושג בכיבוש הקודם ומה תרויח ישראל ממות החטופים? ד. מכאן שאין הסבר לראש הזה של ממשלת ישראל וצריך להאזין לראש השני שלה. המזבח שעליו מקריבים את החטופים הוא המזבח של טראנספר של הפלשתינאים והתנחלות של יהודים חובשי כיפות ושביסים בעזה. תואיל ממשלת הזדון ותצהיר על כך ותיתן את הדין על כך בפני הבוחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני שומע שוב ושוב את שרי הממשלה מתגאים ש"החזרנו 200 חטופים" כאילו זה איזה הישג כמותי להתגאות בו. מולו אני מציב קריטריון כמותי שמשקף יותר את המצב. אין הן החזרת חטוף אחרי שבוע כהחזרת חטוף אחרי 700 ימים. וחטופים שנמצאו 700 ימים (וגם 500 ימים) אצל החמאס, כל אחד מהם צריך להירשם ככשלון חמור של הממשלה. כשהייתי בקורס קצינים בבה"ד אחד, למדנו חזור ושנן היטב שכשאתה מגדיר מטרות לפעולה, אתה מצמיד להם לוח זמנים להשגת הפעולה. ומי שלא עומד בלוח הזמנים, מורידים לו בציון הרבה מאד, גם אם עמד במטרה בשלמותה. ממשלה שהצהירה בעצמה, שחור על גבי לבן, שהחזרת החטופים היא חלק ממטרות המלחמה באוקטובר 23, היתה צריכה לעמוד במטרות האלה מזמן מזמן. לא אחרי שנתיים. לא עמדה - שתצהיר על כשלון ותיתן למישהו טוב יותר לנהל את המלחמה1. 1 בין השורות מה שסמוטריץ' ובן גביר אומרים זה בדיוק את זה - שהממשלה *נכשלה* בהשגת מטרות המלחמה "עד עכשיו"1. 2 ולכן *עכשיו* צריך להיכנס לעזה3 כדי לעמוד במטרות. לשיטתם. 3 שוב, אבל מי סופר |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |