![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ממשלת ישראל החליטה למנוע מזון מעזה במשך חודשיים וחצי ואף אחד לא נעשה רעב? נס גלוי! (קצת מזכיר את ישוע הצלוב, לא?) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ממשלת ישראל הכניסה טרם לכן כמויות מזון גדולות: "במהלך הפסקת האש בתחילת השנה סופקו לרצועה כ־338 אלף טון מזון, לפי ארגוני הסיוע זו כמות שאמורה להספיק, תיאורטית, לכמעט חצי שנה". יניי שפייצר (ד"ר להיסטוריה כלכלית מהאוניברסיטה העברית) מסביר זאת ב"כלכליסט". |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הצגת עובדה אבל לא את המסקנה שלך ממנה. ראשית הצגה מחדש של העובדות: על פי הגרף בקישור שהבאת בשני החודשים הראשונים של השנה סופקה לעזתים כמות כפולה ומשולשת מזו המינימלית הנדרשת לקיום, ואחר כך במשך חודשיים לא קיבלו דבר, ובשלשה החודשים הבאים קיבלו בערך מחצית מהכמות הנדרשת לקיום. בממוצע, אם כך, קיבלו העזתים בשבעת החודשים הראשונים של השנה בערך את הכמות המינימלית הנדרשת לקיום 1. בהנחה שאין פחת. 2. בחלוקה שוויונית מדויקת. 3. בהנחה שבחודשיים שקיבלו יותר מהמינימום הנדרש לקיום הם השתמשו בדיוק במינימום ושמרו את מאות אלפי הטונות ה"מיותרים" לתקופת המחסור שמייד תגיע. אני לא בטוח לגבי העזתים, אבל אם לי היו נותנים יותר אוכל מהמינימום הנדרש לקיום כנראה הייתי אוכל יותר מהמינימום הנדרש לקיום, ולא שומר הכל לעוד חודשיים שלשה כשלא יהיה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
„עכשיו זה אמיתי. אפשר להבין שבמשך 22 חודשים התנהל נגד ישראל קמפיין שקרי סביב רעב בעזה, ושהדבר הביא לאובדן רגישות אצל מקבלי ההחלטות, התקשורת ודעת הקהל. אבל זה לא אומר שגם עכשיו מדובר באותה מציאות. להפך. עכשיו זה באמת אחרת", אומר ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית.” | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(כנראה שהייתי צריך להסביר את עצמי יותר) אני מסכים עם מה שכתב יניי, וגם שמעתי אותו מתראיין במספר מקומות בנושא. הסיבה שלא היה רעב מיידי בעזה היא כמויות המזון שנכנסו טרם לכן; גם בעת עליית המחירים, לא בטוח שכבר הגיע רעב - יש אפשרות אלטרנטיבית, שהרעב עומד להגיע, והמחירים הם האינדיקציה הראשונה לגביו. בכל מקרה, ברור שבשלב בו המחירים קפצו - הרעב, גם אם עדיין לא נוכח, לכל הפחות נמצא "מעבר לפינה". |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לאור הנתונים אין לי ספק שהיה רעב. אם במשך חודשיים לא נכנס אוכל לרצועה בכלל, ובמשך עוד חודשיים נכנסת מחצית הכמות לקיום מינימלי, אין לדעתי תוצאה מעשית אחרת. אפילו אם חלוקת המזון היתה שוויונית לחלוטין, והיא לא. וחוץ מרעב, כתלות בסוג האוכל שכן נכנס (מן הסתם רובו קומודיטיס דלי ערכים תזונתיים כמו קמח ואורז) אפשר לדבר על גם מחסור בסידן, בויטמינים ושאר בעיות תת תזונה. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |