![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(כנראה שהייתי צריך להסביר את עצמי יותר) אני מסכים עם מה שכתב יניי, וגם שמעתי אותו מתראיין במספר מקומות בנושא. הסיבה שלא היה רעב מיידי בעזה היא כמויות המזון שנכנסו טרם לכן; גם בעת עליית המחירים, לא בטוח שכבר הגיע רעב - יש אפשרות אלטרנטיבית, שהרעב עומד להגיע, והמחירים הם האינדיקציה הראשונה לגביו. בכל מקרה, ברור שבשלב בו המחירים קפצו - הרעב, גם אם עדיין לא נוכח, לכל הפחות נמצא "מעבר לפינה". |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לאור הנתונים אין לי ספק שהיה רעב. אם במשך חודשיים לא נכנס אוכל לרצועה בכלל, ובמשך עוד חודשיים נכנסת מחצית הכמות לקיום מינימלי, אין לדעתי תוצאה מעשית אחרת. אפילו אם חלוקת המזון היתה שוויונית לחלוטין, והיא לא. וחוץ מרעב, כתלות בסוג האוכל שכן נכנס (מן הסתם רובו קומודיטיס דלי ערכים תזונתיים כמו קמח ואורז) אפשר לדבר על גם מחסור בסידן, בויטמינים ושאר בעיות תת תזונה. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |