בתשובה לאח של אייל, 15/08/25 18:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השר לתקשורת עם הבייס - העין השביעית. תחקיר ארוך, אצרף רק את הפתיח. """ יומני הלשכה של שר התקשורת חושפים את האופן בו שלמה קרעי, חבר הכנסת מהליכוד, ממלא את התפקיד המיניסטריאלי: הוא ממעט לעסוק בענייני המשרד ומעדיף להקדיש את זמנו לעסקנות מפלגתית וקידום עצמי, ריצוי הבוס ושימון "מכונת הרעל" שהוא מפעיל. בתוך חצי שנה פגש קרעי מאות חברי ליכוד, הופיע ב-89 ראיונות תקשורתיים (ראיון כל יום וחצי), ופגש דמויות מפתח במערך התעמולה של הליכוד ונתניהו. פגישות הקשורות לתחומי הפעילות של המשרד, קשה יותר למצוא ביומן. יומן שר התקשורת לרבעון הראשון והשני של 2025 התפרסם לאחרונה במענה לבקשת חופש מידע שהגיש עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה". קרעי, נזכיר, מסרב עדיין לפרסם את יומני הרבעון השני והשלישי של 2024. ביולי הגישה "הצלחה" עתירה בדרישה לקבל את היומנים לידיה. מהיומנים שנחשפו כעת עולה ששר התקשורת שלמה קרעי לא פגש אפילו פעם אחת בחצי שנה הראשונה של 2025 את יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, חבר מפלגתו דוד ביטן. ועדת הכלכלה היא המקום בו מקודמות יוזמות חקיקה בתחום התקשורת, ושר תקשורת המעוניין בכך נדרש לנהל מערכת יחסים מקצועית עם יו"ר הוועדה. אלא שקרעי, "השר המגדף", בחר לנהל את מערכת היחסים שלו עם ביטן לא בפגישות עבודה אלא באוסף מתקפות מילוליות ברשתות החברתיות. היומן חושף גם שבתקופה של חצי שנה קרעי קיים רק ארבע פגישות בנושא "חוק התקשורת", "רפורמת" הדגל שלו שהוא מנסה לקדם מאז 2023 - ללא כל הצלחה ותוך שהוא מקומם עליו את כל השחקנים בשוק (למעט ערוץ 14). על-פי היומן, קרעי לא רק מיעט לעסוק ב"רפורמה" אלא גם עשה הכל הפוך: במאי 2025 הציג קרעי את תזכיר החוק מחדש, אולם מאז הוא תקוע בצנרת החקיקה מאחר שלא עבר את תהליכי האסדרה הבסיסיים. כך, באופן סמלי, הפגישה שהוקדשה לרפורמה במאי עסקה ב"דוברות" ואילו הפגישה בסוף יוני לפגישה עם רשות האסדרה. השר מטעם ערוץ 14 קרעי מקיים מעט מאוד פגישות מקצועיות הנוגעות לתחום משרדו, מעטות כל-כך שניתן לרוב למנות אותן מדי שבוע על כף יד אחת בלבד. מול המיעוט הבולט של עשייה מיניסטריאלית ומקצועית, עיקר זמנו של השר מוקדש לעסקנות ליכודית, להופעות בתקשורת הימין לגווניה ולענייני דת (מ"פרשת שבוע" ל"הילולות"). כלי התקשורת המועדף על קרעי הוא ערוץ 14, שבתוך חצי שנה אירח את השר לא פחות מ-24 פעמים, פעם בשבוע בממוצע. במקביל, מאז כניסתו לתפקיד, קרעי פועל בצורה גלויה ובוטה להענקת הטבות שונות לערוץ 14. הערוץ, שבבעלות בן האוליגרך יצחק מירילשוילי, משדר דרך קבע תעמולה ממשלתית והסתה. העובדה ששר התקשורת פחות או יותר עבר לגור בערוץ טלוויזיה שגם משמש כפלטפורמת תעמולה של הממשלה, וזאת בזמן שהוא מסדר לו הקלות בשווי מיליוני שקלים, נראית נורמלית והגיונית בישראל של 2025. """ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה בעין השביעית """ התנגשות של שר התקשורת מהליכוד, שלמה קרעי, עם החוק והדין במדינת ישראל, מגיעה כל פעם לשיא (או שפל) חדש. הבוז של קרעי לחוק הישראלי מתחרה רק בבורות שהוא מפגין ביחס לאותו חוק ממש. השבוע נאלץ הייעוץ המשפטי לממשלה, העומד בראש מערכת האכיפה של מדינת ישראל, להסביר לקרעי כי משרד התקשורת אינו עסק פרטי הנמצא בבבעלות השר, וכי השר אינו יכול לבחור מי ייצג את המשרד בערכאות שיפוטיות. חמור או עצוב מכך, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נאלץ גם להסביר לשר כי הציות להחלטות שיפוטיות אינו נתון לבחירתו וכי חסינות פרלמנטרית אינה היתר להפר את החלטות בית-המשפט. מה שחמור ועצוב עוד יותר הוא כי לא מדובר בפעם הראשונה בה יש להבהיר לקרעי כי בניגוד להצהרותיו, הוא אינו עומד מעל לחוק. הדברים הללו, במסגרת חילופי מכתבים בין לשכת השר לבין הייעוץ המשפטי לממשלה, באו על רקע עתירות של עמותת "הצלחה" נגד שר התקשורת, המעכב תקופה ארוכה מינויים במועצת תאגיד השידור כאן על מנת להביא לשיתוקה, זאת כחלק מהאג'נדה המוצהרת שלו "לחסל" את השידור הציבורי בישראל. "אני מודיע לך שבהתאם לסעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין, לך ולחבר מרעיך אין שום יפוי כח יותר לייצג אותי או את משרד התקשורת", לשון המכתב ששלח קרעי ב-11 לספטמבר למשנה ליועמ"שית, "משכך, אינך רשאי יותר לכתוב או למחוק דבר בשם שר התקשורת. את עמדתי אציג במידת הצורך בפני בית המשפט". "עליך לקיים החלטות וצווים שיפוטיים ואין בסיס להודעתך בדבר 'הפסקת ייצוג' של משרד התקשורת בהליכים משפטיים על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה", השיב המשנה ליועמ"שית לקרעי ב-14 בספטמבר. הייעוץ המשפטי לממשלה, הזכיר לימון לקרעי, לא נעשה מכוח ייפוי כוח אישי של השר, "אלא מתוקף תפקידה המוסדי של היועצת אשר מעוגן בדין ובפסיקה". קרעי טען במכתבו, בדומה לטענות שמשמיעה חברת הכנסת הביזארית טלי גוטליב, כי "על שרי הממשלה חל סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, המחסן אותם מתחולת צווים שיפוטיים במילוי תפקידם". לימון הסביר כי מדובר בהמצאה חסרת בסיס: חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, אינו פותר שרי ממשלה מציות להחלטות שיפוטיות הניתנות בעניינים מנהליים הקשורים לתפקידם הציבורי, "הניסיון להיתלות בהוראות חוק זה על מנת להימנע מקיום החלטות שיפוטיות – מופרך, ומשמעותו היא אנרכיה והעדר שלטון חוק", קובע לימון בניסוח חריף במיוחד שאינו אופייני. העובדה שקרעי לא פוטר ע"י רה"מ הנאשם נתניהו מיד אחרי הודעתו הראשונה כי יפר חוק, אינה צריכה להפתיע. ולא רק משום שנתניהו עצמו נאשם בפלילים חמורים. קרעי, הבולט בלשונו המשתלחת, חיבתו לגידופים ונטייתו לעורר ריב ומדון, גם על רקע ההרכב הנוכחי של חברי הכנסת מהליכוד, מונה לתפקידו ע"י נתניהו דווקא בשל עמדותיו הקיצוניות ביחס לתקשורת, העולות בקנה אחד עם אלו של נתניהו עצמו. קרעי סבור כי צריך להרוס עד היסוד כל שידור ציבורי במדינת ישראל, לתגמל כלי תקשורת מקורבים לשלטון (כפי שעשה בפועל ביחס לערוץ 14) ולהכביד על כלי תקשורת ביקורתיים (כפי שניסה לפעול נגד "הארץ", לדוגמה). למעשה, קרעי הוא מי שהיה אמור להוציא לפועל את הזרוע התקשורתית של ההפיכה המשטרית שמוביל שר המשפטים מהליכוד יריב לוין, ושאמורה להביא לביטול משפטי הפלילי של נתניהו. בדיוק כמו לוין, אחרי שנכשל כמעט בכל ניסיונות החקיקה והמינויים שלו והוכיח אוזלת יד פוליטית וניהולית (מרשימה בפני עצמה), הגביר קרעי עוד יותר את פעילותו הרטורית, זירה בה אין צורך בכישורים מיוחדים. כך ניתן להבין גם את המכתב ששלח קרעי, על הבורות המשפטית המביכה והטענות העברייניות הכלולות בו. במערכת המשפט, כך נראה, מעדיפים להתייחס כך בעצמם להכרזות החוזרות ונשנות של קרעי על הפרת חוק מצידו: תעלול רטורי ותו לא. הסתה שנועדה לצרכי תעמולה ותו לא. אלא שלפעלולים הרטוריים של קרעי ישנם גם השלכות במציאות. מעבר לכך שהוא תורם לפגיעה האנושה באמון הציבור במערכות המדינה, מתקרב היום בו יידרש קרעי לפעולה אקטיבית בשם צו שיפוטי. אם יחליט שלא להיענות לו, כפי שהוא מאיים כבר תקופה ארוכה, תחרוג פעילותו העבריינית מהתחום הרטורי לזה המעשי. אם בפרקליטות ובמערכת המשפט לא יעזו לפעול נגד קרעי עוד לפני כן, האזהרה של המשנה ליועמ"שית מפני הידרדרות ל"אנרכיה והעדר שלטון חוק" תתממש אז. התיקון יהיה קשה הרבה יותר. * * * נוסח המכתב המלא של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשר קרעי: 1. ייצוג משרדי הממשלה בהליכים משפטיים בידי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה מטעמה איננו נעשה מכוח ייפוי כוח אישי מטעמך, אלא מתוקף תפקידה המוסדי של היועצת אשר מעוגן בדין ובפסיקה. 2. חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א - 1951 אינו פוטר את הממשלה ושריה מציות להחלטות שיפוטיות הניתנות בעניינים מינהליים הנוגעים לתפקידם המיניסטריאלי. הניסיון להיתלות בהוראות חוק זה על מנת להימנע מקיום החלטות שיפוטיות - מופרך, ומשמעותו היא אנרכיה והעדר שלטון חוק. 3. אשר על כן, עלייך לקיים החלטות וצווים שיפוטיים ואין בסיס להודעתך בדבר "הפסקת ייצוג" של משרד התקשורת בהליכים משפטיים על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה. 4. למותר לציין, כי הבהרתנו לפיה אמירתך כי לא תקיים צווים שיפוטיים אינה לגיטימית במדינה דמוקרטית, לא יכולה להיות הצדקה לפנייתך שבנדון. """ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |