בתשובה להאייל הקוטב, 17/09/25 19:45
אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט. 781885
אריק • בתשובה להאייל הקוטב יום ה', 18/9/2025, 0:12
ואולי גם לה פמיליה הם בסך הכל בחרדות מהבטים בטחוניים.
נובמת. הם מדברים על ערבים כמו שהנאצים דיברו על יהודים בשנות השלושים המוקדמות. תהליכים.
אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט. 781910
האייל הקוטב • בתשובה לאריק יום ה', 18/9/2025, 20:46
השיח של שנות ה-‏20 במאה הנוכחית בין רוב הקבוצות הישראליות אינו שונא מהשיח בשנות ה-‏20 (בואכה 30) במאה הקודמת במדינות הלאום ולא בגלל ׳תהליכים׳ הנדמים כתהליכים דטרמיניסטיים. מה שאתה אומר על ׳דה פמיליה׳, כאן ב׳מדינת ירושלים׳ אומרים על ׳מפגיני קפלן׳. אני ואתה נסכים שזאת השוואה מופרכת, אבל התודעה תשאר כמלחמה בין קבוצות ומחנות כטבעו של עולם.
אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט. 781912
אח של אייל • בתשובה להאייל הקוטב יום ה', 18/9/2025, 21:35
==> התודעה תשאר כמלחמה בין קבוצות ומחנות
לא מסכים. אולי אפשר לסכם כל מאבק בתור "ההוא אמר ככה ההיא אמרה ההיפך", אבל זה לא אומר שככה ההיסטוריה תזכור את זה.

נזכרתי בפוסט של רדמן בעניין המהומה סביב "פלנגות פשיסטיות" של נתניהו.

תקציר הפוסט:

- דר חרטא טאוב ניסה לעשות תרגיל בכך שהוא העתיק מצ'אט גיפיטי סיכום על ה sa כדי לרמוז שזה דומה למחאה
- בתגובה, רדמן שאל את צאט גיפיטי ישירות מי דומה יותר ל sa: ארגוני המחאה או נערי הגבעות וארגוני ימין קיצוני
- הסיכום של הצאט הוא (ואני מצטט).

* ארגוני המחאה נגד ההפיכה המשטרית דומים יותר לתנועות מחאה אזרחיות דמוקרטיות בעולם, ולא למיליציות אלימות.
* נערי הגבעות וארגוני ימין קיצוני, למרות שהם קטנים בהרבה וחסרי מבנה ממלכתי מלא, קרובים יותר במאפייניהם ל-SA – בגלל ההיבטים של אלימות אידיאולוגית, חתירה תחת מוסדות קיימים וניסיון להפחיד או לערער יריבים
אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט. 781928
האייל הקוטב • בתשובה לאח של אייל יום ו', 19/9/2025, 12:03
ההיסטוריה זה תהליך מתמשך של פרשנות וזיכרון. אי אפשר לדעת היום איך ההיסטוריה תזכור ותפרשן את האירועים כאן אצלנו, מה גם שהדרך שבה אירועים נתפסים ומועברים הלאה מושפעת מגורמים רבים שיתגלו רק בעתיד. היסטוריה עתידית ‏1.
--------
‏1 שאלתי את ג׳ימי איך ׳לדעתו׳ התלמיד הבריטי ללימודי המזרח התיכון ינתח בשנת 2354 את האירועים כאן בישראל בשנת 2025 במסגרת המחאות החברתיות/פוליטיות/בטחוניות/ערכיות השונות.

>>>הנה כמה כיוונים אפשריים שבהם תלמיד בריטי ללימודי המזרח התיכון בשנת 2354 עשוי לנתח את האירועים בישראל בשנת 2025:

1. קריסת מדינות הלאום
ייתכן שבעיני הדורות הבאים, המחלוקות בישראל לא ייתפסו כייחודיות, אלא כביטוי מקומי של משבר גלובלי רחב יותר של מדינות לאום. אם בעתיד תתגבש זהות על-לאומית או טרנס-לאומית, הסכסוכים הפנימיים בישראל על זהות, דת ולאומיות ייראו כמו השלב המאוחר של עידן שחלף. התלמיד יכול לראות במחאות 2025 כסדקים הראשונים במבנה מדינת הלאום, שמאז נשבר או התפתח למשהו אחר לחלוטין.

2. ישראל : הצלחה או תבוסה
אם ישראל תמשיך להתקיים ולשגשג, המחאות בשנת 2025 ייתפסו כ"רעידת אדמה מבוקרת". התלמיד ינתח אותן כנקודת מפנה הכרחית שבה החברה הישראלית, שהגיעה למבוי סתום, נאלצה להמציא את עצמה מחדש. הוא יתייחס למחאות כ"מחאת הדור" שביקשה לשמר את המוסדות הדמוקרטיים שהיו בסכנה, וייתכן שימצא קשר סיבתי בינן לבין פריחה חברתית וכלכלית שתושג בהמשך. המחאות יירשמו בהיסטוריה כמעין "תרפיה לאומית" כואבת אך חיונית. אבל, אם ישראל תידרדר או תתפרק כתוצאה ממחלוקות פנימיות, המחאות ייראו כ"תחילת הסוף". התלמיד יצביע עליהן כנקודת האל-חזור שבה הקרע הפנימי הפך לבלתי ניתן לאיחוי. הוא יראה את המאבק בין המחנות לא כהבדלי דעות אלא כסימנים מוקדמים של התפרקות. מה שנתפס היום כדיונים פוליטיים סוערים, ייראה בעתיד כנבואת זעם שהתגשמה.

3. העידן הדיגיטלי
התלמיד הבריטי עשוי לראות את המחאות של 2025 דרך הפריזמה של מהפכת התקשורת והמידע. הוא ינתח כיצד השיח ברשתות החברתיות, שהיה בזמנו שונה מהשיח בעיתונות הממוסדת, השפיע על אופיין הקיצוני של המחאות. הוא יחקור כיצד הדהוד הדדי וקיטוב רדיקלי באמצעות טכנולוגיה עיצבו את תודעתם של המשתתפים, ויראה בכך שינוי פרדיגמה שעיצב את כל העימותים הפוליטיים במאה ה-‏21.

4. האם תרצה עוד תרחישים או שאני אכין לך לבנתיים קפה שחור?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות