 |
ברגע שהרמקולים נפתחו והשאגה המלודית של נאום נתניהו בקעה והדהדה ברחובות עזה, קרה הבלתי־יאמן. התושבים, שישבו על חורבות בתיהם, קפאו לרגע, ואז פרצו במחיאות כפיים סוערות - כאילו מדובר בהופעת בכורה של עומר אדם. נשים עטופות רעלה קפצו בהתלהבות וקראו: “אוי, זהו זה, סוף סוף מישהו הסביר לנו מה קורה! למה לא שמענו את זה קודם?”
אנשי חמאס, שעד אותו רגע התעקשו על אחיזה בנשק, הביטו זה בזה במבוכה. “אחמד, הנח את הקלצ’ניקוב, אנחנו לא צריכים את זה יותר. שמעת את המשפט על ‘עם הנצח’? זה חדר לי ללב.” אחד מהם חיבק את השני בדמעות ואמר: “מוחמד, אנחנו לא לוחמי ג’יהאד יותר. רק ביבי״.
בבת אחת השתנתה האווירה. המנהרות נפתחו, החטופים שוחררו והוחזרו עם סלסלות תמרים מתנה. מחבלי עזה העבירו בקשה לצה״ל לספק להם רב מקומי (רצוי עם תעודת משגיח כשרות) וביקשו להתחיל תהליך גיור מזורז.
לצערנו, תוך שעות ספורות כבר התפתחה סכנה חדשה למלחמת אזרחים בתוך עזה בעקבות וויכוחים משפחתיים: “אצל מי נעשה את הסוכה השנה? אצלך יש יותר מקום במרפסת, בעיקר כי לנו כבר אין״.
|
 |