 |
|
 |
||
|
||||
 |
שמעתי הבוקר משני פרשנים (לא עיתונאים), שבעצם קטאר קובעת לא פחות מחמאס, לעיתים קרובות אפילו יותר. אם זה נשמע אופטימי (כי אולי הסכמה שלהם אומרת משהו), ההמשך של זה הוא שקטאר משתמשת בחמאס וחמאס בעצם הוא שלוחה של האידיאולוגיה של קטאר. או במילים אחרות - ההישארות וההישענות לטווח בינוני-ארוך על קטאר היא הישענות על אידיאולוגית האחים המוסלמים בסכסוך בעזה (ומעבר לה), ולעומתה ארצות ערביות אחרות מעדיפות בהרבה מעורבות של מצרים של הציר היותר מתון. ודוקא אותה קטאר היא זו שיצאה המנצחת הגדולה של אתמול בערב, ומההספלה של ההפצצה בדוחא היא הרימה את עצמה במינוף מרשים חזרה למי שקובעת את העניינים בחלק גדול מהפוליטיקה המזרח תיכונית בכלל ובסכסוך בעזה בפרט. מרשים מה שאפשר לעשות כשמתעסקים במדיניות בינלאומית בדיבורים ולא רק בפצצות מטווח של 1500 קילומטר1. 1 כן, אני יודע שהטילים ההם השיגו את מטרתם המקורית במלואה, בניגוד לכותרות בעיתון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שכל זה נכון, אלא שלפרשנים ה"מדיניים" או ה"פוליטיים" יש רקורד קצת יותר גרוע מזה שהיה למרים בנימיני ז"ל. מכל מקום, ייתכן שעכשיו, לאחר שהחמאס הוחלש מאד, התלות שלו בקטארים היא כמו התלות שלנו בארה"ב, כלומר הוא לא יוכל להגיד לא. האם הוא היה שותף שקט לניסוח כפי שישראל (אני מניח) היתה? משום מה יש לי הרגשה שלפחות חמאס עזה לא היה שותף, ונשמע ממנו איזה "כן, אבל..." מהסוג המוכר. אני מקווה שזאת שוב הפסימיות המוכרת שלי, ושנזכה, לכל הפחות, לראות את החטופים, או מה שנשאר מהם, חוזרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי דרכים לפרשן את תכנית ה-20. דרך אחת אומרת שBB שוב הצליח להרוויח זמן. ואז נשאלת השאלה, זמן בשביל לעשות מה? מאחר ונראה שהחברה הישראלית מאבדת דם כל הזמן, רק להרויח זמן, רק מקרב אותה לסוף. דרך שנייה היא לומר שBB לא רק שהצליח להפיק תכנית ליום שאחרי, אלא שבמקום לבזבז אותה על ממשלת הגולסטאר שלו, הוא השיג לה את הסכמת טראמפ, קאטאר ואולי גם מדינות ערביות אחרות. BB הצליח להפוך מגרעת של טראמפ ליתרון. מאחר וכולם מנחשים שמדובר בנייר דמוי ההסכם לפירוק מנשק גרעיני של צפ' קוריאה וכלום לא יצא ממנו ממילא, מה הטעם לסרב? הנקודה כאן היא שלהבדיל מקוריאה יש כאן צד שלישי שהוא החאמאס. והצד הזה נקלע לפחות למצוקה דקלרטיבית: הנה יש תכנית. מה החמאס מציע במקום? המשך הסבל של תושבי הרצועה? לפחות במישור המאבק על דעת הקהל הפלשתינאי והעולמי, BB צבר כאן נקודות. ושוב חוזרים לשאלה: ישראל הרויחה זמן ומרחב פעולה מסויים. מה עושים איתו? הניחוש שלי, הוא שהצעד הבא יהיה צבאי. ואם צה"ל לא יזכר במה שידעו בעבר על חשיבות מימד הזמן ועל קוצר הנשימה של החברה הישראלית, התשובה תהיה; כלום ושומדבר. Another day older and deeper in debt. מבצע חומת מגן לימד את צה"ל לפעול לאט. אבל המבצע הזה נמשך חודשיים. לא שנתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על חומת מגן: שטח ללא טרור הוא יום ללא טרור החדש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |