 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבה בדה מרקר במשך חצי שנה ספגה ישראל נזק חסר תקדים רק כדי לחזור לאותה נקודה """ מה היה קורה אם דונלד טראמפ לא היה נבחר לנשיאות ארה"ב בסוף 2024? איך היו נראים הדברים אם קמלה האריס או ג'ו ביידן היו מכהנים בתפקיד? גורם במשרד החוץ העריך היום (ה'): "בסוף, בלי טראמפ זה לא היה קורה. לפחות במשך הזמן הזה. אם ביידן היה בבית הלבן כנראה היה נדרש עוד יותר זמן". מדיניות החוץ של הנשיא האמריקאי נראתה אולי כמו פרודיה על עולם היחסים הבינלאומיים: גסה, בוטה, קפריזית, ילדותית ורודפת כבוד. היא נוהלה תוך צפצוף ארוך על הנורמות בתחום, ברצף ארוך של מה שנראה כמו איומים והבטחות סרק – אבל נכון להיום נראה כי היא עשויה להשיג את מטרתה. טראמפ עשה זאת באמצעות לחץ בלתי פוסק ויכולת לשכנע את הצדדים במשא ומתן – או ליתר דיוק להפחיד אותם – כשחקן בלתי צפוי שאין לדעת כיצד יגיב אם יספוג סירוב מתמשך. "בסוף היום, במשך עשרה חודשים הוא לא הפסיק ללחוץ על נתניהו ולומר שישראל צריכה לסיים את המלחמה. כל הצדדים במו"מ יודעים שהם צריכים ורוצים אותו בצד שלהם, והוא ידע להושיב אותם אל השולחן תחת איומים. יש לו דרך שבה הוא יכול לאיים על ישראל – באמצעות הסרת ההגנה הבינלאומית שארה"ב נותנת באו"ם ובמקומות אחרים. יש לו דרך להשפיע על חמאס באמצעות האיום שאנשיו יגורשו מקטאר, ויש לו דרך ללחוץ על מדינות ערב, על טורקיה — וכמובן היכולת להשפיע על קטאר", אמר הגורם במשרד החוץ. חצי השנה האחרונה, מאז קטעה ממשלת נתניהו את הפסקת האש הקודמת וחזרה ללחימה ברצועה, התאפיינה במפולת מדינית לישראל. המחאה ברחבי העולם נגד ההרג בעזה הגיעה לשיאה. חברות נשק ישראליות התמודדו עם חרמות ברחבי העולם, ואספקת הנשק לישראל הפכה לאירוע לוגיסטי מורכב שדורש לעקוף מדינות בהן ספינות נשק ישראליות אינן מורשות לעגון, ונמלים שבהם ועדי העובדים לא מוכנים לטעון או לפרוק סחורה הקשורה לישראל. אזרחים ישראלים החלו לבחון יעדים שאליהם אינם מפחדים לטוס. עשרות ספינות של מתנדבים שניסו לשבור את המצור על עזה אולי נוטרלו על ידי חיל הים בקלות, אבל היה זה עניין של זמן עד שהטיפול באחד המשטים יסתבך ויגרור אירוע בינלאומי. ישראל איבדה עשרות חיילים בתקופה זו, והשקיעה מיליארדי שקלים בלחימה. לכן, ההסכם המתרקם מעלה את השאלה מה הרוויחה ישראל מההשתהות הזאת. "אם נשווה את ההסכם עכשיו למתווה ביידן מלפני שנה וחצי, ליוזמה המצרית ערבית או למתווה וויטקוף, במהות העמוקה אני לא רואה הבדלים", אומר ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין. "חמאס כבר שנה וחצי אומר, 'אין לי בעיה לתת חטופים ולא להיות בשלטון, אבל אל תדברו על פינוי או פירוק מנשק וכן תדברו על נסיגה'. יותר מחצי שנה מאז שחזרנו ללחימה בחודש מרץ, נראה שעשינו סיבוב פרסה ענק רק כדי לחזור לאותה נקודה. אני מקווה שכאשר ייערכו התחקירים בנוגע למלחמה הזו הם יכללו את ששת החודשים האחרונים. חצי שנה עתירת פנטזיות שכללה את הקמת ארגון GHF, את 'העיר ההומניטרית', את תוכנית טראמפ ואת טיפוח המיליציות בעזה – שנראה שאת חלק מהן נצטרך עכשיו לשקם כמו את כוחות צד"ל בזמנו", סבור מילשטיין. בהסכם המתרקם, ישראל הציגה חולשה מדינית חסרת תקדים, תוך שהיא נדחפת בכל הכוח על ידי טראמפ ולא יוזמת דבר בעצמה. לשאלה מי ויתר ומי החזיק בעקרונותיו תינתן תשובה רק אחרי שיסוכמו פרטי השלב השני של ההסכם ועד שלא יחזרו החטופים, הוא יכול גם להתפוצץ בכל רגע. אבל בזמן שמי שהתמקד בתגובות בצד הישראלי היום יכול היה לקבל את התחושה שחמאס ויתר על מרבית דרישותיו ולא קיבל דבר, מי שהעמיק בתגובות בצד הפלסטיני להסכם, ראה שבדיוק כפי שממשלת ישראל מנסה להציג תמונת ניצחון, כך עושה גם הצד השני. "בשיחות עם גורמים בעזה הבוקר, הם אומרים, 'ניהלנו משא ומתן שלא תחת אש', שכן בשבוע האחרון צה"ל עצר את התקיפות העצימות. ובמבט על ההסכם, הטענה שלהם היא 'גם כך כבר שנה וחצי אנו אומרים שאין לנו בעיה עם ממשל חדש שלא יהיה חמאס – אלא סוג של ממשל מקומי"', אמר מילשטיין. "אני מעריך בזהירות שיינתנו להם ערבויות לכך שישראל לא תחזור ללחימה. הם מקבלים גם את תחילת הנסיגה של צה"ל מהרצועה, וברור לכולם שהקו הצהוב אליו נסוג צה"ל יהיה רק השלב הראשון. טראמפ אפילו הודיע זאת אמש (טראמפ צייץ כי הנסיגה הראשונה של צה"ל היא רק השלב הראשון; ח"ע). "בסוף, אחרי שנתיים של המלחמה הכי קשה בתולדות הסכסוך הישראלי־ערבי, תנועת חמאס שרדה. היא עברה השמדת ערך עצומה. ההנהגה שלה חוסלה. היא נותרה בלי רקטות. 90% מהפעילים שלה נהרגו – ומחזור חדש של פעילים הוא זה שמנהל היום את הנעשה, אבל הם הגורם הדומיננטי כרגע בעזה. וכל הרשת החברתית מלאה איומים על הכנופיות שישראל סייעה להן כאופוזיציה בסגנון 'אבו שבאב"', הסביר מילשטיין. "רואים תמונות שלהם עם הכיתוב בערבית – 'בוגד שווה פחות מהעלות של הקליע שבראש שלו'. לצד תמונות של אנשי הכנופיות שזכו לתמיכה של ישראל ברצועה כשהם מבקשים כתבי מחילה מחמאס, ואפילו דיווחים על חלק מהם שמנסים להגיע אל השטחים שבשליטת צה"ל כדי לקבל חסות. "מתחילים לראות הבוקר לאט־לאט חזרה כלשהי לשגרה ברצועה בדמות עזתים שחוזרים לעיר עזה. לא אתפלא אם היום ומחר נראה את תחילתם של מצעדים צבאיים, שבמסגרתם לוחמי חמאס יוצאים מהחורים שלהם ומראים נוכחות". מילשטיין מעריך: "אז גם אם בעקבות ההסכם תהיה ועדה שתנהל את הרצועה וחמאס לא יהיה רשמית הגורם השליט, הם עדיין הגורם הדומיננטי. אני לא מזהה להם חלופה. "זה לא ניצחון מזהיר לחמאס, אבל גם לא מפלה. בנושא הפירוז מנשק, למשל, שר ההסברה המצרי הכריז כי סוכם על 'הקפאת נשק'. כבסיס להודנה של 10-5 שנים ונוסחאות לפיהן לחמאס לא יהיה נשק התקפי. זו עדיין לא התפרקות מנשק", ציין מילשטיין """ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ולטובת קוראים שאין להם כח, ניתן לצפות בהתייחסות הרהוטה והתמציתית של רוטמן להסכם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |