בתשובה לשוקי שמאל, 04/11/25 14:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוקי - אז מכאן אי ההבנה. המשפט שכתבתי לא מדבר על המצב אם וכאשר נגיע לבחירות לכנסת. אני מתאר את המצב עכשיו, כשהבחירות עדיין באופק (ולא ברור מתי יהיו, באיזו צורה ואם). רק אמרתי שאין לאדם הפשוט הרבה מה לעשות חוץ מ(אולי) להפגין ולצפות מהצד איך הממשלה נלחמת במוסדות המדינה ואנשים במערכת במקומות שיש בהם עדיין איזשהו ריכוז של כוח (וריקבון משל עצמם גם לא חסר) נאבקים חזרה (עד שהממשלה מצליחה לערוף להם את הראש, אחד אחד1). לכך התכוונתי במשל של בתי אצולה שנלחמים זה בזה בזמן שהאיכר מביט מן הצד וממתין לראות אם ישרפו לו את הכפר או לא. ברור שבדמוקרטיה אם יש בחירות אז אפשר להצביע למישהו אחר ותוצאות הבחירות לא מבטיחה שמי שאתה מצביע לו ינצח בחירות. כאמור - זאת הערה שמסבירה לי משהו טריביאלי ולא למה אתה מסביר לי את המובן מאליו. ____________ 1 ובמשימה הזאת הם מתקדמים, כך נראה, עפ״י תוכנית סדורה שהם מצליחים לממש צעד צעד. אני לא מסכים עם הניתוח שהעלו למעלה בפתיל ש״ההפיכה נכשלה״. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על מה שכתבת אין לי מה להוסיף אלא שאני מקווה (לא לגמרי בלב שלם) שעד הבחירות אפאחד לא ישרוף את הכנסת ואפאחד לא יוציא את השמאל מחוץ לחוק. אני כיוונתי למה שקורה אחרי הבחירות ואני לא חושב שזה טריביאלי. הטענה שלי שגם אם המפלגה שלך נבחרה, לא בטוח שתקבל מה שקיווית לקבל. המפלגה עשוייה לתעדף דוקא את ההבטחות האחרות שלה שפחות עניינו אותך. הנסיבות עשויות להישתנות, נבחרי המפלגה עשויים לשנות דעתם. הגרעין החיוני של הבחירות הוא הזכות לבחור ולא ה"תוכניות" של הבוחר או התגשמותן. לשם ייחוס צריך לחשוב על כל מיני מקומות בהם יש בחירות "דמוקרטיות" (איראן, רוסיה, בלורוסיה, מצריים, ירדן, לבנון, טנזניה, קמרון, אלג'יריה). אני רוצה להאמין שבוחרי המדינות האלו, קצת יותר לא מרוצים מן הדמוקרטיה שלהם מאשר בוחרי בריטניה. מה שהופך דמוקרטיות לאמיתיות אינן מפלגות של איש אחד בנוסח פלאטו שרון או עידן רול אלא מפלגות שהן אלטרנטיבה שלטונית אמיתית. אז היכן נכנסים אידיאולוגיה, עקרונות ואמונות? על כך בכוונתי לכתוב תגובה נפרדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, אבל זה לא חדש. זו השיטה הפרלמנטרית בישראל וכל ממשלה תהיה בנויה על קואליציה עם רשימה לא קטנה של רכיבים. הצרה כרגע בישראל היא שישראל נאבקת כדי לחזור לימים התקינים של סתם פוליטיקה מפלגתית מסריחה ורגילה (במקום הזוועה של שיטת משטר שנמצאת על קצה צוק שיש היום). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |