 |
על מה שכתבת אין לי מה להוסיף אלא שאני מקווה (לא לגמרי בלב שלם) שעד הבחירות אפאחד לא ישרוף את הכנסת ואפאחד לא יוציא את השמאל מחוץ לחוק. אני כיוונתי למה שקורה אחרי הבחירות ואני לא חושב שזה טריביאלי. הטענה שלי שגם אם המפלגה שלך נבחרה, לא בטוח שתקבל מה שקיווית לקבל. המפלגה עשוייה לתעדף דוקא את ההבטחות האחרות שלה שפחות עניינו אותך. הנסיבות עשויות להישתנות, נבחרי המפלגה עשויים לשנות דעתם. הגרעין החיוני של הבחירות הוא הזכות לבחור ולא ה"תוכניות" של הבוחר או התגשמותן. לשם ייחוס צריך לחשוב על כל מיני מקומות בהם יש בחירות "דמוקרטיות" (איראן, רוסיה, בלורוסיה, מצריים, ירדן, לבנון, טנזניה, קמרון, אלג'יריה). אני רוצה להאמין שבוחרי המדינות האלו, קצת יותר לא מרוצים מן הדמוקרטיה שלהם מאשר בוחרי בריטניה. מה שהופך דמוקרטיות לאמיתיות אינן מפלגות של איש אחד בנוסח פלאטו שרון או עידן רול אלא מפלגות שהן אלטרנטיבה שלטונית אמיתית. אז היכן נכנסים אידיאולוגיה, עקרונות ואמונות? על כך בכוונתי לכתוב תגובה נפרדת.
|
 |