בתשובה לאח של אייל, 27/10/25 11:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חוק השתמטות תמורת עוד כמה חודשים על הכסא. עוד דוגמא לסדר העדיפויות של נתניהו. מקור """ אנשי מנהיג הציבור החרדי, הרב משה הלל הירש, שוחחו אתמול (שלישי) עם ראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי הפגישה של ח"כ משה גפני עם הרב - ועדכנו אותו על התפתחות חיובית בנוגע לחוק הפטור מגיוס. כך נודע ל-ynet. בקואליציה מקווים שאחרי הפגישה בימים הקרובים של ח"כ גפני עם מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב דוב לנדו, יינתן אור ירוק לחוק. השאיפה בקואליציה היא להניח את טיוטת החוק כבר בשבוע הבא - אך גם זה לא אומר שהחרדים יחזרו לשורותיה. יש עוד הרבה הערות על לא מעט סעיפים שיעלו בדיונים - כשהכול עדיין בכפוף לאור הירוק מהרבנים הליטאים. אם יינתן האות, נתניהו רוצה להאיץ בליץ חקיקה של חוק הפטור הגיוס כדי להעבירו כמה שיותר מהר כדי לצמצם את השחיקה הציבורית של הקואליציה בהליך מול הביקורת וכדי להחזיר את החרדים כמה שיותר מהר לממשלה. לפי הערכת גורמי המקצוע, לא יהיה ניתן לקיים את ההליך באופן מואץ וייקחו יותר מכמה שבועות לקדם את החוק כדי לדון בו ברצינות בוועדת חוץ וביטחון. גם אם תונח טיוטת חוק ויתחילו הדיונים, יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף, שמאגף את המפלגות החרדיות ומקצין, עוד יערים קשיים על לקידום החוק ויהיו הרבה קרבות על הפרטים. גם מול חברי הליכוד והקואליציה צפויים לנתניהו לא מעא מכשולים. דרעי, גפני והרבנים מבינים שאם לא יתכנסו מהר ל"אור הירוק" ולתמיכה בחוק - נתניהו בסוף עשוי להכריז על בחירות בהפתעה בלי להעביר חוק. אבל עוד הרבה יכול לקרות בדרך, שהכנסת נמצאת בפתחה שנת בחירות. אם נתניהו יבין שחוק הפטור מגיוס עשוי לגרום לו יותר נזק מתועלת - וכי החרדים בעצמם לא מצליחים לגבש עליו הסכמה - הוא ינסה לשכנע אותם לתמוך בתקציב מדינה בנימוק שאם יהיה תקציב המשכי עד ממשלה חדשה. יו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר דגל התורה גפני מבינים היטב את האפשרות שתקציבי החרדים יפגעו בקונסטלציה אחרת ראש הממשלה שוקל כל הזמן את מחירי העלות מול תועלת של המהלך שיעניק פטור מגיוס לאלפי צעירים חרדים. הנזק של קידום החוק, תוך ביקורת מבית, מקרב תומכי הליכוד והציונות הדתית, אל מול הזמן שהממשלה תרוויח בשלטון. החרדים מדווחים כעת על התקדמות משמעותית בנושא לאחר פגישות עם הרבנים על טיוטת החוק והערות הייעוץ המשפטי. אם נתניהו יגיע למסקנה שהחרדים תומכים במהלך ואפשר יהיה גם לחוקק את החוק וגם לגרום לכך שהבחירות יהיו מספיק רחוקות ממועד אישורו בכנסת- כדי להשכיח את הביקורת הציבורית ולהוריד את הנושא מסדר היום - אזי הוא יקדם את הפטור מגיוס כדי להמשיך ולהישאר בשלטון. " """ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על הצעת חוק הגיוס של ביסמוט. תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה """ לאחר שנתיים של קרבות בהם נפלו 921 חיילים ונפצעו רבים אחרים, הצעת החוק של ח"כ בועז ביסמוט מחמיצה את ההזדמנות לתקן עוול היסטורי ולבנות שותפות לאומית. מדובר בהצעה שאינה חוקתית, הפוגעת אנושות בערך השוויון וככל הנראה לא תעמוד במבחן בג"ץ. ביטול הסנקציות האפקטיביות: החוק המוצע לא יקל על עומס המילואים, לא יכניס אף חרדי מתחת לאלונקה ולא יענה על צורכי הצבא, הזקוק באופן מיידי ל־12 אלף לוחמים ותומכי לחימה קדמיים. נהפוך הוא, באופן בלתי נתפס, החוק מעניק פרס להשתמטות: כ-100 אלף צעירים חרדים חייבי גיוס ימשיכו להיות רשומים בישיבות, בעוד הסנקציות האפקטיביות - שלילת חלק מתקציבי הישיבות (העומדים על כ-1.7 מיליארד ש"ח) וההנחה במעונות - יוחזרו באופן מיידי מבלי שתוכח עמידה ביעדים. בפועל יישארו רק סנקציות חלשות - הגבלת רישיון נהיגה, יציאה מן הארץ וביטול זכאות להטבה בקבלה לשירות המדינה - סנקציות שיפלו כפרי בשל לידי המנהיגות החרדית שתחזק את שליטתה בצעירים בישיבות. גם גיל הפטור יעלה חזרה לגיל 26, מה שיפגע בסיכויי שילובם של חרדים בשוק התעסוקה. יעדים מגוחכים: במקום חובת שירות שוויונית, החוק מציע יעד פתיחה של 4,800 מתגייסים בשנה הראשונה, העולה בהדרגה עד השנה החמישית למחצית ממחזור הגיוס החרדי (8,500), כיוון שסנקציות יופעלו רק במקרה של חריגה ביותר מ-25%, הרי שהמספר בשנה הראשונה יורד למעשה ל-3,600. יעדים נמוכים אלה כוללים בתוכם גם שירות אזרחי-ביטחוני, חרדים מבוגרים בעלי משפחות המשרתים רק קרוב לביתם והגדרה רחבה של 'מיהו חרדי' הכוללת חיילים רבים שכבר עזבו את המגזר החרדי (בשנים האחרונות 70% מהנספרים כחרדים כבר אינם חרדים בעת גיוסם). זאת כשבפועל צה"ל הודיע שיוכל כבר בשנת 2026 לקלוט את כלל החרדים חייבי הגיוס (כ-100,000). כך, יוכלו החרדים לכאורה לעמוד ביעדים גם מבלי שיגויס אפילו לוחם חרדי אחד ומבלי שיקוצרו ימי המילואים אף ביום אחד. סעיף מילוט לחרדים - הקמת ועדה מייעצת: הקמת ועדה בשליטה חרדית-דתית שתקבע אם הצבא לא עומד בהתחייבות שלו על תנאי השירות ומסלול ייחודיים וזו רשאית לכאורה לצמצם יעדי הגיוס עד לכדי אפס. ואם זה לא מספיק גם אלפי המשתמטים החרדים שכבר החלו נגדם הליכים משפטיים יזכו למחיקה של ההליך הפלילי. זה אינו חוק גיוס – זו כניעה פוליטית. לאחר הכרזות דרמטיות של תמיכה במילואימניקים ושל חיזוק הממלכתיות, אנו חווים התקפלות ציבורית מאכזבת. זהו ניצחון גדול להנהגה החרדית, הפסד גדול למדינה ופגיעה בביטחון ובחוסן הלאומי של ישראל. מדינת ישראל זקוקה לחוק שמבטיח שוויון אמיתי בנטל – לא להסדר נוסף שמנציח אפליה. יוחנן פלסנר ועו"ד שלומית רביצקי טור-פז: "הצעת החוק של ח"כ ביסמוט היא לא חוק גיוס אלא כתב כניעה למנהיגות החרדית. אחרי שנתיים של מלחמה בהן אלפי חיילי מילואים נושאים על גבם את ביטחון ישראל, הממשלה בוחרת לוותר על ערך השוויון ולהעמיק את ההשתמטות. החוק הזה לא יביא לגיוס חרדים. הוא ישאיר אותם סגורים בישיבות תחת שליטה מוחלטת של ראשי הישיבות וימנע מהם להשתלב בלימודים ובעבודה. בזמן שהשירות הסדיר מתוכנן להתארך וימי המילואים לא מתקצרים, הממשלה נכנעת לשיקולים קואליציוניים צרים שמחלישים את צה"ל, את הכלכלה ואת המרקם החברתי של ישראל". """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור """ ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, למשאבי אנוש בצה"ל בראשות ח"כ אלעזר שטרן התכנסה היום לדיון מעקב על מדיניות מעצר עריקים ומשתמטים. ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, אמר בדיון כי "הגידול הדמוגרפי מעלה את המספרים, צריך להרחיב את בסיס המשרתים. צריכים 12 אלף חיילים, כ-6,000-7,000 מתוכם לוחמים" לדבריו, בינואר 2027 תהיה "נפילת סד"כ משמעותית", ולכן "צריך להיערך בחמש השנים הקרובות לשירות של 36 חודשים ו-70 ימי מילואים בשנה". בתגובה על דבריו, אמר ח"כ שטרן: "זה המון, צריך דקה לנשום כששומעים את זה". ח"כ שטרן הוסיף כי "המעצרים הם לא התפקיד של הצבא. לא רוצה שחייל יעשה חיפוש אצל אמא ברמלה, בני ברק או בירושלים בגלל שהוא מחפש עריקים. אין בתי כלא בשביל כולם. למשטרה הצבאית ולצה״ל יש עוד כמה משימות וזו לא משימה שהם צריכים לעשות". "כרגע אנחנו יכולים לקלוט 5,760 חרדים", אמר תא"ל טייב. "בשנת 2026 כמו שאמר ראש אכ״א , ברגע שנותנים התראה לא תהיה מגבלה על כמות המתגייסים". הוא ציין כי בצבא עשו מבצע תחת השם ״מתחילים מחדש״, שבמסגרתו קראו למשתמטים מכל האוכלוסיות לבוא ולהסדיר את מעמדם מבלי לשאת בעונש מאסר. "לא הייתה היענות גבוהה", הודה טייב. "בקריאה הראשונה הגיעו 180, ובסך הכול גייסנו עוד 110 אנשים לצבא לתפקידים משמעותיים". אלוף-משנה מוני עמר, ראש מחלקת כליאה במשטרה הצבאית, אמר כי החיל "יודע לבצע בין 500 ל-600 מעצרים יזומים. אנחנו כבר עומדים בשנת 2025 על 1,032 מעצרים ומתייצבים. אין לי פילוח אם הם חרדים או לא. כל אחד מהם נדרש למעצר. עד יולי, היינו עם 196 מעצרים, מיולי ועד היום אנחנו כבר עם 471. יש לנו 600 מקומות כליאה ברגע נתון. שילשנו את כמות הכוח שנמצא בנתב"ג". """ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |