בתשובה לשועל, 23/01/04 13:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שנחמד הוא שאני חושב שאין אדם בעולם המערבי שלא מכיר את הצליל הזה, אבל לא הרבה יודעים מאיפה הוא בא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למורה שלי 1 היה לזלי מפלצתי בגודלו בדירת הסטודיו הזעירה שבה הוא לימד 2. אני לא יודע אם הוא היה יותר כבד מפסנתר, אבל הוא בהחלט היה מסיבי. ואכן היה לו צליל מרשים. ואם בנוסטלגיה עסקינן, אפשר לדבר על פנדר רודס? יש לי כזה אי שם בתל אביב, מודל 1979. 1 סמי בן-חיים – מישהו מכיר? הוא עוד בשטח? 2 במרכז אפרידר באשקלון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב מה, נתחיל עכשיו כמו שני יהודים שמשוויצים ברבי שלהם? אני לא רוצה להתחיל אפילו לנסות להיזכר מה היה למורה *שלי* בדירת-הסטודיו הקטנה-עוד-יותר-מזו-של-המורה *שלך*. הכי יפה זה שהיה לו סינקלאוויר. ושהוא איש בלתי-רגיל. אבל זה לא, למען הסר ספק, אומר *עלי* כלום. ומה עושה הפנדר רודס אי שם בתל-אביב, מעלה אבק? מאה שקל. סתם... אבל כדי שלא נרכל סתם אלא נעשיר את האינטלקט הקולקטיבי בעוד קמצוץ חכמה ודעת, הבה נזכיר מכשיר מופלא אחר - המלוטרון. מכירים את החלילים בפתיחה של Strawberry Fields, או לאורך כל השיר היפה Breaking The Girl של הצ'ילי פפרז? אז זהו, שאלה לא חלילים. אם יש עניין, נסביר (אני או מישהו אחר, בטח יש עוד שיודעים). זה אפילו קשור למאמר, כי אחת הצרות של המלוטרון הזה היא שהיה צריך כל הזמן לכוון אותו, וזה היה די סיוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר מלוטרון, איך אפשר לא להזכיר את ריק רייט, הקלידן האגדי של פינק פלויד (לדעתי הוא זה שאחראי לצליל המיוחד שלה, ולעזאזל עם הוויכוח המיתולוגי סיד בארט / רוג'ר ווטרס) שהמלוטרון שניגן בו באחד האלבומים מצא את דרכו אל רוקפור לבסוף. צריך לארגן פעם ג'אם של איילים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'אם של איילים יש פה כל הזמן, רק עם מצפון, עצבים וכאלה במקום כלי נגינה. אבל אני בעד: יובל בבס, רן (ואתה?) בקלידים, אפופידס בגיטרה, ראובן בבונגו (פיזיקאי או לא?) ואותי בטח ישימו למלמל נוסחאות מתמטיות בקול מונוטוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקלידים אני חלוד מאוד, אני אצטרף לאפו בגיטרה (ולא לשכוח את פסי בתוף...). אם תמלמל נוסחאות מתמטיות אני אוכל להרוג שתי ציפורים במכה אחת: ג'אם ולימוד למבחן הקרב בחדו"א 1. (בקשות מיוחדות: קריטריון קושי, משפט בולצאנו ווירשטראס וכו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע קצר נשמע זה נשמע אפילו מעשי. עם התפתחות טכנולוגיה ה-VoIP (העברת קול באינטרנט בזמן אמיתי), אולי אנחנו לא כל כך רחוקים מזה: עם מיקרופונים ומערכת קול טובה מספיק במחשב, אולי אפשר יהיה לעשות ג'אם באינטרנט, ואולי אפילו בעתיד הלא רחוק? בעצם, אני לא חושב שזה מעשי בגלל ההשהיה ברשת. אולי אפשר יהיה לנגן ביחד, אבל רק מוסיקה איטית מאד :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסו כבר מזמן, עוד בטרם היות VoIP, לעשות מין ג'אם סשן וירטואלי בזמן לא-אמיתי ע"י העברת קבצי מוסיקה ושכל אחד יוסיף משהו. אני לא זוכר פרטים בסיסיים אפילו, אבל מעניין לראות אם הרעיון יתרענן עם התפתחות הטכנולוגיה (אני לא חושב שאנחנו כבר שם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שההרשמה לקבוצת הדיון הזאת תועיל לי יום אחד: ובקיצור: "Distributed Music: A Foray into Networked Performance",
International Network Music Festival, Electronic Cafe, Santa Monica, CA (Sept 1993) http://www.cs.caltech.edu/~schooler/papers/NetMusicF... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. הפוסטסקריפט עושה לי בעיות משום מה, אבל התיאור בהודעה מעניין. זה לא הג'אם הוירטואלי שאני התייחסתי אליו. אין לי כמעט סיכוי להיזכר איך קראו לפרוייקט ההוא, אבל אם אצליח אכתוב. ניחוש: יעברו עוד הרבה שנים עד שנגינה-בצוותא ברשת תהפוך לפופולרית. |
|
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
חברנו אלון עמית נדרש שוב לסוגיה: https://www.quora.com/What-are-the-best-apps-for-musi... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, אני חושב שהמגבלות הפיזיקליות הן הזמנה למחות מוזקליים מבריקים ויצירתיים. נראה מי ימציא את הטכניקות - למעשה, המתודולוגיה - למעשה, הז'אנר - שבו אפשר לנגן בצוותא (נתחיל מדואט, אחר כך נחשוב על ההכללה...) עם השהיה אקראית בהתפלגות מסוימת, ולקבל משהו עם ערך אסתטי. צריך אפילו לחלק את זה לשני שלבים: קודם ששני המשתתפים יפיקו מזה ערך אסתטי שהם שומעים, אחר כך לפתח מתודולוגיות להקלטה, או האזנה בזמן אמת (for some definition), כך שגם מאזינים יפיקו ערך. חלק מהצעדים המקדימים כבר נחקרו. מלחינים ונגנים משתמשים כבר עשרות שנים בטייפ שמכפיל את הנגינה עם השהיה משתנה. סטיב רייך חקר באופן יותר שיטתי נגינה מחזורית בכמה קולות עם שינוי שיטתי של הפרש הפאזה: מופע פסנתר (אני מרוצה מעצמי על תרגום שם היצירה) הוא אטיוד טהור ודי בלתי נסבל להאזנה, מופע כינור טיפה יותר נסבל. מהשישיה שלו אני אישית כבר מסוגל להנות (YMMV), אבל הוא מחייב סנכרון של ממש בין הנגנים, בוודאי בחלקיו היותר מהנים, אז אולי לא רלוונטי לעניננו. בכל מקרה, מכיוון שאת סטיב רייך כבר עברנו, נקודות בונוס למי שיוצא מגבולות הלופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אבל הדיליי שמתחייב מריחוק גיאוגרפי לא יוצר רק סיטואציה שבה "אפשר לנגן בצוותא ... עם השהיה אקראית", אלא סיטואציה שבה מה שנגן א' שומע בזמן היצירה הוא לא מה שנגן ב' שומע. קשה לי מאד לראות איך אפשר לקבל מזה משהו עם ערך אסתטי. בדיוק עכשיו נתקלתי בסרטון הטרי והחביב הזה של סנדרסון מבצע את "מדינה קטנה" עם הלהקה שלו, כל אחד בסגר בביתו. זה כמובן לא ביצוע סינכרוני בלייב, אלא כל אחד העלה בתורו את התפקיד שלו להקלטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזה אפשרי כי משהו חייב להיות. אני כמובן לא מכיר יותר מדי את התחום. חיפוש מאוד ראשוני העלה שהוא קיים. אז הנה משהו שיכול לעבוד: * לשם הפשטות אני מניח שיש שרת מרכזי. * השרת המרכזי מערבב את מה שהוא קיבל * כל אחד מקשיב באוזניות רק למה שהתקבל מהשרת המרכזי. נניח גם לשם הפשטות שיש חיבור רשת באיכות סבירה. כלומר: מאפשר העברה של קול דחוס בהשהיה די קבועה בלי אובדן רב מדי של חבילות. נראה לי שבתנאים הללו צריכים להסתגל למשוב הלא מיידי, אבל כנראה שאפשר להתרגל לנגן כך. (אני מניח שלהקשיב גם לקול שנשלח וגם לקול שמגיע יהיה דווקא מבלבל מדי, לא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קולגה מוזיקלית שלי הציע לפני כמה ימים שננסה לנגן יחד דרך JamKazam - תוכנה לנגינה משותפת דרך האינטרנט. הייתי סקפטי, מהסיבות שדוסקסו לעיל, אבל נתתי לרעיון צ'אנס אחרי שהבנתי שבנגינה חיה אמיתית, כשנגן אחר נמצא 10 מטרים ממני (סיטואציה סבירה מאד), לוקח לקול בערך 30 מילי-שניות להגיע ממנו אלי, וזה לא מופרך שחיבור אינטרנט ישיג לייטנסי אפילו יותר טוב מזה בין שני מחשבים. אז הערב ניסינו, ומה אני אגיד לכם ... זה עבד! ולא רע בכלל. צריך ציוד מתאים (כרטיס קול חיצוני סביר, מיקרופון ואוזניות טובות, שהיו לי ממילא), והתוכנה די מעצבנת בחוסר הידידותיות שלה, אבל כאמור - עבד. אני משער שאילו היינו בשתי ערים רחוקות על הגלובוס התוצאות היו פחות טובות, אבל בינתיים אני מופתע לטובה ומרוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסוף סוף מצאנו סיבה טובה למציאת תקשורת מעל מהירות האור. ואם הקו האופטי ביניכם משתמש בפוטונים entangled? (לא באמת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כלי נהדר במיוחד בקינג כרימזון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עניין! ידוע לי שזה היה כלי דומיננטי בפרוגרסיב, ולכן מן הסתם מתעניינים כל אלו שיש להם פינה חמה לז'אנר. רק לצורך האנקדוטה, כדאי למי שמכיר את השימושים הרציניים בכלי, בפרוגרסיב נניח, לשמוע את השימוש הגרוטסקי שטום וייטס עושה בו בשיר wake me up in my dream. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שאני יודע על המלוטרון, בלי לפשפש בדוד, ואם אני לא מדייק יתקנו אותי. הרעיון של שימוש ב"דגימות" כדי לתת לקלידן מבחר סאונדים הקדים במקצת את הטכנולוגיה של דגימה דיגיטלית. אם אתם, אי שם בראשית שנות השבעים, רוצים לנגן על פסנתר אבל שיצא חליל, מה תעשו? קחו חלילן, הקליטו אותו מנגן כמה תווים, ושימו כל תו מנוגן על סרט הקלטה כזה כמו של טייפ סלילים. עכשיו קחו כל אחד מהסרטים הקצרים הללו ותסגרו אותו לטבעת, כך שאפשר לנגן אותו בלולאה אינסופית. קחו פסנתר, ובמקום פטישים שימו ראש של טייפ ומתחתיו את הסרט הטבעתי. כשלוחצים על קליד, הראש יורד על הטייפ, שמסתובב במהירות כזו שיוצא גובה-הצליל הנכון - כידוע, כמשנגנים סרט מהר יותר, הצליל נהייה גבוה. (גם אופיו משתנה קצת, וזו בעייה, לכן כמה שיש יותר הקלטות שונות של החליל, יותר טוב). זה מלוטרון. כפי ששמתם לב, זה מכשיר שאם יש בו 61 קלידים, יש בו גם 61 טייפים עם 61 מנועים בלתי-תלויים. כשרוצים להחליף צליל, במקום ללחוץ על כפתור כמו היום, צריך שטכנאי יבוא ויחליף 61 סלילים. כיוון שקשה לייצר מנוע השומר על מהירות אחידה וקבועה, המנועים היו כל הזמן נסחפים למהירויות גבוהות או נמוכות מדי, ושוב הטכנאי המסכן נקרא לעבודה, לפעמים כמה פעמים במהלך הופעה. היו כמה סאונדים פופולריים שהוכנו למלוטרון, אבל הידוע מכולם הוא זה של החלילים. אחד אחר היה, דומני, קול של מקהלה. עוד לא דיברנו על הקושי בלהקליט צליל ולסגור אותו ללולאה בצורה חלקה. קושי זה קיים עד היום, והוא מהווה כאב-ראש לא קטן למהנדסים - מסתבר, ומנסיון, שאין ממש דרך מתמטית לעשות את זה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלוטרון די חזר לאופנה אחרי OK computer של רדיוהד, הם משתמשים בו בכמה קטעים - בעיקר בדגימות הקוראליות המדהימות שלו. ודרך אגב.. דווקא יש גירסה ורטואלית לא רעה בכלל שלו m-tron. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית-תיקון, המלוטרון הומצא בשנות השישים (ועל כך מעיד השימוש בו בשישים ושש ב''שדות תות לנצח'' - עוד שימוש אחד, פחות מפורסם של הביטלס הוא הפתיחה של ''בונגלו ביל'' - הגיטרה הספרדית זה לא ג'ורג' ולא אריק קלפטון - זה מלוטרון) שנית, על פי מה שאני יודע המלוטרון הומצא כ''צעצוע'' לבעלי הממון המתאים ללא הכשרה מוסיקלית ולא לשימושים ''מקצועיים'' בידי מוסיקאים. בין הדגימות שניתן למצוא על המלטרון יש קטעי לולאה של תזמורת (בכל מיני סגנונות ג'אזיים) וסולואים של סקסופון, חצוצרה וכו. הרעיון הוא שביד שמאל לוחצים על קליד אחד ומקבלים להקת ליווי וביד ימין לוחצים על קליד אחר ומקבלים סולו סקסופון שתואם את הליווי. מאוד מזכיר את האורגניות המודרניות שמספקות קצב והרמוניה ''אוטומטיים'' בלחיצת קליד אחד. בתור צעצוע לעשירים המלוטרון לא היה הצלחה אבל מוסיקאי הפופ אימצו את המכשיר וגרסאות מאוחרות יותר שלו התמקדו בישומים יותר שימושיים למוסיקאים ''אמיתיים'' כמו כינורות (שבהם עשה רוברט ויאט שימוש נרחב וכן גם ג'נסיס המוקדמים - אבל אל תשאלו אותי איזה קטעים בדיוק) למרות שהמלוטרון יכול כביכול לנגן כל צליל, עדיין יש מכנה משותף לכל הצלילים והוא המתקף האופייני של המלוטרון (מעין צליל קקק. כאשר מתחיל הצליל) עם קצת תרגול ניתן מאוד בקלות להבחין בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקונים והתוספות. עוד דבר שנדמה לי שמאפיין את הסאונד של המלוטרון הוא שהלולאה בהכרח כוללת את כל הצליל, כלומר שאין אפשרות טכנית לסדר קטע של מתקף ואח"כ שהלולאה תחזור לנקודה יותר מאוחרת בצליל (כלומר לולאה שנראית כמו הספרה 6 ולא כמו 0). בסינתסייזרים מודרניים זה עניין חשוב, שכן ברוב הצלילים הטבעיים יש הבדל רציני בין תחילת הצליל לחלק המחזורי שלו. לחליל של המלוטרון באמת אין את צליל הנשיפה האופייני לחליל ברגע הראשון. האם כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת על הכלי, ואני חש מחוייב לתקן טעות שהופיעה בתשובתי המקורית (תגובה 192516). בקישור שמצאתי במקרה בעניין אחר בדיון זה, כתוב: "Contrary to popular belief, the Mellotron does not have tape loops, but instead fixed lengths of tape (8 seconds long). When the tape reaches the end, it stops and rewinds to prepare to play the note again. "
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למורה שלי היה fairlight.. (סתאאם... לא נראלי שהגיע כזה לארץ, תקנו אותי אם אני טועה..) synclavier? כן היה אחד בארץ בשנות השמונים, הוא הופיע באי אילו אלבומים.. מחכים למשיח, לילה לא שקט, ועוד שתיים או שלושה כשלונות מסחריים כאלה.עניין אותי תמיד מה קרה ליצור הזה.. ללא ספק כלי הנגינה האלקטרוני היקר ביותר שאי פעם הגיע לארץ. הוא גם רלוונטי לדיון הזה מכיוון שהוא משתמש בשיטת סינטוז די לא שגרתית בעולמינו - (additive synthesis) בה הצלילים מורכבים מחיבור של גלי סינוס - (תודה לפורייר) - בניגוד לשיטה המקובלת כיום ברוב המקרים (subtractive) ומי היה המורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רביב גזית. הוא הביא לאוניברסיטת ת"א את הסינקלאוויר הראשון בישראל, כולל דיסק קשיח של וינצ'סטר שהכיל משהו כמו 2MB ועלה $3,000. אין לי מושג כמה עלתה המפלצת אבל זה היה הרבה. החברה שייצרה את היצור הזה, New-England Digital, כבר לא קיימת, אבל אני בטוח שפאט מתיני ממשיך להשתמש בזה שלו, החביב עליו מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהמעשה החלוצי ביותר בתחום של יבוא כלי נגינה אלקטרוניים לארץ הקודש נעשה כבר בשנות השבעים על-ידי אילן מוכיח, שסחב לארץ משהו שנקרא מוג. מישהו פה יודע מה זה בדיוק המוג הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה Moogים, וחוששני שאין לי מושג מה הביא אילן מוכיח. יש קצת חומר על בוב מוג, האיש והחיווטים, כאן: האמת, לא ידעתי שהוא התחיל את דרכו בלמכור Theremin, אחד מכלי הנגינה המוזרים בהיסטוריה שראיתי לאחרונה בשתי הופעות חיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זה קשור לתגובה 324942). גרשון קינגסלי למד נגינה בפסנתר בקיבוץ לפני קום המדינה, ואח"כ עבר לקליפורניה שם היה האחראי המוסיקלי בבתי כנסת. הוא היה אחד הראשונים שהשתמשו במוג ובשנות הששים עיבד פיוטים ותפילות יהודיות למוג. מבחר מהקטעים יוצאים עכשיו מחדש בCD בשם הנ"ל, עם תת-הכותרת "התפילות האלקטרוניות של גרשון קינגסלי." עפ"י חברת התקליטים, הCD כולל גם את אופרת המוג-רוק הקלאסית "שבת לזמננו." (מי שזוכר, קינגסלי הלחין את "פופקורן"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן להמר ש-99% מהקוראים מכירים את "פופקורן" אבל לא מזהים את השם. הביצוע המוכר הוא של Hot Butter, ואפשר לשמוע קטע פה: לא היה לי מושג שהוא הולחן בידי אחראי מוסיקלי על בתי-כנסת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת קטנה לאלון מעלי: אחד מאלו שהרבו להשתמש במוג הוא צ'יק קוריאה, בעיקר בתקליטים שלו מהחצי השני של שנות השבעים (Secret Agent, The Leprechaun ואחרים). במוסיקה ישראלית, דומני שהסולו של לפחות אחד מהשירים בתקליט המשובח "פרמיירה" מנוגן על מוג; אני אבדוק בבית יותר מאוחר איזה שיר בדיוק, ובינתיים כולם מוזמנים לקרוא את מה שלברקת יש להגיד על התקליט ב- http://www.hasharat.co.il/premiere_premiere.html . היות שבדיון הוזכרו כבר מספר כלי-נגינה בסכנת היכחדות (מוג, פנדר רודס וכו'), חשבתי לשתף את הקוראים במאורע לו הייתי עד הנוגע לתהליך היכחדות זה. זה הזמן לגלות 1 שאת שירותי הצבאי העברתי בתור בסיסט בלהקה צבאית (פיקוד צפון, 90 - 93). באותה תקופה, המחסנים של כמעט כל הלהקות הצבאיות היו במרתף של "בית הצנחן" ברמת-גן. כפי שרבים מאיתנו אולי זוכרים, החורף של 91/92 היה גשום באופן חריג, ולכן המערכת שתוכננה לנקז מים מאותו מרתף אל הירקון הסמוך התחילה להזרים מי-בוץ מטונפים בכוון ההפוך. התוצאה היתה הצפה בת מספר ימים של כל הקומה, שהביאה לחורבן גמור של מספר רב של גיטרות, סינתסייזרים ומערכות תופים, וגם של שרידים מהתקופה הפרה-היסטורית של הלהקות הצבאיות, ביניהם פנדר רודס אחד, מוג או שניים, ובטח אחרים ששכחתי 2. עד היום רודפים אותי בחלומותי המראות של השורה הארוכה של הגיטרות המבוקעות משהייה במים, אחרי שניסינו לייבש אותן (כל אחד והתסמונת הפוסט-טראומטית שלו מהצבא). ______________ 1 ארכיבאי, השחז קולמוסך! 2 האקורדיונים הקדומים אף יותר כבר היו מאובנים, ולכן השתמרו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לשניכם, גם צ'יקו וגם פרמיירה יושבים אצלי קבוע בסלון ואני בכלל לא ידעתי שיש שם מוג. אם זה אמנם כך אז אפשר להסיק שגם אבנר קנר הוא יבואן. אם כבר מרחיבים בעניין הפנדר רודס וסכנת הכחדתו: אחד הדברים ברודס שממיסים את ליבי הוא השיעול החמוד שנלווה לצלילים כשמנגנים חזק יחסית. יש היום פסנתרים חשמליים (אני מכיר של ROLAND אבל בטח יש גם אחרים) שמסוגלים לחקות ממש יפה את השיעול הזה. אולי בזכותם הצליל יישמר גם אם הכלי עצמו ייכחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפרויקט גמר בתיכון מקצועי בניתי מקלדת של סינטסייזר מוג. העקרון הוא פשוט וגאוני. אם יש ענין אוכל גם לפרט, ואז מהנדסי החשמל בינינו יוכלו לבנות להם סינט' מוג להנאתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אנשים טורחים בכלל לשאול? *ברור* שיש עניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי, וראיתי מהר שהנושא דורש מאמר, לא תגובה. היפה הוא שכדי להסביר את פעולת סינתסייזר מוג, צריך קודם כל לתאר את המבנה הדינמי של צליל. מסתבר שמה שמאפיין את צליל הפסנתר, הגיטרה או החליל, מה שמאפשר לנו להבדיל כלי אחד מאחר, הוא לא רק אוסף ההרמוניות שהוא מכיל (אותו תיאר יובל יפה במאמר), אלא באופן ההשתנות של הצליל בזמן. בתחילת צליל של חצוצרה יש רגע קצר בו הצליל מאד ''בהיר'' (עשיר בהרמוניות גבוהות, כמו טרבל גבוה במערכת סטריאו) ומיד הוא משתנה ומתייצב על צליל בהיר פחות. המעבר המהיר הזה (ומהלך דומה בעוצמת הצליל) הוא חלק חשוב במה שאנחנו מזהים כצליל של חצוצרה. ניתוח ההשתנות של צלילים בזמן יכול להיות חלק ב' טבעי למאמר של יובל, ואולי (אם המערכת מעונינת) אוכל לכתוב מאמר כזה בהמשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבעת המופלאים שיחקו מעט במוג בתקליט האחרון שהם הקליטו. ניתן לשמוע אותו ב"פטיש הכסף של מקסוול" (בקודה וגם בבית האחרון) וכן גם בBecause. (אבל לא לבלבל עם הכלי שמנגן את הארפג'ים בהתחלה. זה לא מוג) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מושג, או ניחוש, מה זה כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי http://www.beatlesdb.com/track/page256.htm , הארפג'ים בהתחלה זה Baldwin spinet electric harpsichord, וההרפסיקורדיסט הוא ג'ורג' מרטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! האתר לא מגיב כרגע משום מה, אבל הוא נראה כמו משהו שכדאי להכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, זה בכלל לא מוג ב"פרמיירה"... :( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז מכיוון שאתם כאלה חכמים, תגידו, איזה סינתיסייזר/פסנתר חשמלי/מהשזהלאיהיה זה שעושה מין רקע מלוכלך ונפלא ל"למה לי לקחת ללב"? והאם זה אותו אחד מהפתיחה של Seven Stones של ג'נסיס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע (חכם? מי?), אבל אם צריך לנחש הייתי מנחש שזה המונד, בלי לסלי, ומוקלט אנלוגית-מלוכלכית. הזהו בפתיחה של Seven Stones באמת נשמע מאוד דומה, ועל-כן הייתי מוסיף ומנחש שזה גם כן המונד, והייתי אף מוסיף ומסתכן ומנחש שזה דווקא לא *אותו* ההמונד. עד שתכף יבוא רן או בר-ביצוע או מישהו ויוכיחו לי שזה דווקא כן. או שזה בכלל מוג, או משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי שתמיד תהיתי: מה זה פנדר רודס? (נתקלתי בזה ברשימת הנגנים בתקליט "דרך המשי" של יהודית רביץ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צעיר שכמותך :) פנדר רודס (ידוע גם כפסנתר פנדר) הוא פסנתר חשמלי שבו במקום מיתרים מתוחים בין שתי נקודות, יש מוטות מתכתיים גמישים באורך של מספר ס"מ, שמחוברים לגוף הפסנתר בצד אחד וחופשיים בצד השני. כל מוט כזה מחובר ללוח מתכת שטוח וארוך – אני לא בטוח למה, אולי כדי למנוע מהצליל לדעוך מהר מדי. מתחת לכל "מיתר" כזה יש מיקרופון (כמו של גיטרה חשמלית, מה שקורין בלע"ז pickup). מנגנון המקלדת והפטישים (וגם הפדל) דומה פחות או יותר לאלו של פסנתר אקוסטי רגיל. פנדר רודס בא בד"כ עם מגבר גדול, כולל רמקולים. יש לו כפתורי עוצמה, טרבל ובס, אפקט של ויברטו, וכניסה ויציאה דרכם אפשר לחבר אותו לתיבות אפקטים. בלהקת כוורת יוני רכטר ניגן על פנדר רודס. הפתיחה של השיר "אני זוכר אותה מהמכולת" היא דוגמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמונה של פנדר רודס הרבי הנקוק מדגים – 1972. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פנדר רודס הוא פסנתר חשמלי, שמפיק צלילים על ידי הקשה על על לשוניות מתכת קטנות. משתמשים בו ב*המון* קטעים מפורסמים (גם הפתיחה וגם הסולו בשיר המכולת של "כוורת", ו-riders of the storm של ה- doors, למשל). עוד פרטים ב- http://www.fenderrhodes.org/rhodes/supersite | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמעו סיפור מצחיק ביותר. כשכתבתי את תגובה 192501 שמעלי, התלבטתי אם להוסיף לה את השורה הבאה: "בארץ היה ברשותי (אבל לא בבעלותי) פנדר רודס, וזה כלי פשוט מדהים" הפנדר הזה בעצם שייך לאח של חבר שלי שנמצא בחו"ל כבר תקופה די ארוכה, ולא היה אכפת לו שהוא יהיה אצלי. רק אחרי ששלחתי את התגובה, קראתי שוב את תגובה 192491 של רן, והתחלתי אט-אט להבין: רגע, את הפנדר לקחתי במו-מכוניתי מאשקלון, וקראו לאותו אח באמת רן, והוא באמת נמצא בלוס אנג'לס... האם אנחנו מדברים על אותו הפנדר?!?! אימייל זריז ושיחת טלפון שבאה בעקבותיו הניבו את התשובה "כן!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו ששנינו מעבר לים, החשש של אלון עמית בתגובה 192492 ודאי מתממש :-( מצד שני הוא צבר מספיק הרפתקאות (שנתיים בלהקת חתונות!) ואולי מגיע לו לנוח קצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, לאחר שקראתי את השרשרת הנחמדה... אני פסנתרן ומנגן גם על קלידים. מחפש כבר די הרבה זמן רודס במצב טוב. הרן הזה - מה איתו? אצל מי הכלי עכשיו? יש על מה לדבר?? עם כן - אפשר לחזור אלי למייל או להשאיר כאן תגובה, אני מאוד אשמח!!!! תודה רבה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אני סקרן. דוגמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה אחת יפה, בה הלזלי נכנס ויוצא ואי-אפשר להחמיצו. זה מנוגן על XB-3, גירסה מודרנית של ה-B-3 הקלאסי, מן הסתם ההאמונד החשוב בהיסטוריה. אני לא מכיר את הנגן, ג'ימי מקגריף, אבל הוא נשמע פה כמו אחד שיודע את העבודה. מלך מלכי ההאמונדים כיום הוא בחור בשם ג'ואי דפרנצ'סקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור מוסמך ביותר בעולם המוסיקה הישראלי סיפר לי פעם שכדי להקליט לזלי כהלכה, צריך אחד-עשר מיקרופונים (נדמה לי; אולי זה היה איזה מספר שערורייתי אחר). וג'ואי דפרנצ'סקו - אכן, אורגניסט מדהים 1. זכור לי קונצרט שלו יחד עם ג'ון מקלפלין ודניס צ'יימברס באודיטוריום חיפה, כשהאולם חצי ריק. איזו בושה. _________ 1 הוא גם שר ומנגן בחצוצרה (ולא סתם חצוצרה, אלא אחת שמיילס דייויס נתן לו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר בבקשה לקבל הפניה להקלטה בפורמט אחר (mp3 או au או כל דבר שלא דורש Real)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה קטעים קלאסיים להאמונד כאן: לא בכולם יש לזלי ברור. בשביל לשמוע את זה, אני ממליץ על הדוגמה של The Changeling, איפשהו בתיבה השישית של הסולו הוא נכנס חזק. Whiter Shader of Pale של פרוקול הארום הוא שיר האמונד קלאסי, והלזלי נכנס שם בדיוק על המילים "And so it waaaaaas, that later". אין את הקטע הזה בשיר בדגימות באתר הנ"ל, אך אני מקווה שיש לך את השיר המצויין הזה באיזה מקום נגיש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |