|
||||
|
||||
אא לא מתייחסת רק להקמה אלא גם להתנהלות היום יומית ("אמריקאים הכניסו יסוד תאיסטי כשהם כופים על נבחריהם להצהיר שהם כפופים לאל"). האם אי אפשר להגיד במידה דומה שהישראלים הכניסו יסוד דומה כשהם מינו פקידים על מנת לרצות את רצונו של האל? |
|
||||
|
||||
אני מסכים שיש לנו אלמטים חזקים של תאוקרטיה, שניים אולי רק לאיראן. אבל הללו נוגעים יותר לצד המעשי הקלריקלי מאשר לפן ההצהרתי, ואני חושב שלזה אא התכוונה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שקיום של רבנות ראשית, של בתי משפט רבניים (ושרעיים...), העובדה נציגי אלוהים מופיעים בסגל א' של מדינת ישראל נוגעת לצד ההצהרתי. |
|
||||
|
||||
זה דווקא נראה לי החלק הקלריקלי. הצד ההצהרתי הוא האמונה באל, כמו בשטרי הכסף של ארה''ב. |
|
||||
|
||||
אם (למשל) המדינה היתה ממנה לבית המשפט לענייני משפחה רק רבנים, אז אפשר היה להגיד שברמה ההצהרתית אין שום קשר בין המדינה לאל והקשר הוא רק בחלק הפרקטי. אבל בגלל שבתי הדין הרבניים מוגדרים כדתיים ברמת ההצהרה, מדובר בקשר הצהרתי בין דת ומדינה. |
|
||||
|
||||
זה ברמה הקלריקלית. אנחנו לא מכניסים את אלוהים לשום מקום, רק את נציגיו. האמריקאים הכניסו את אלוהים עצמו להכרזת העצמאות, לבית המשפט "and nothing but the truth, so help me God ..." לשטרות הכסף "In God we trust" |
|
||||
|
||||
זה לא ברמה הקלריקלית. אם היה בית משפט לענייני מוסר ש''במקרה'' כל השופטים שלו היו רבנים זה היה ברמה הקלריקלית. כאן זה (גם) ברמה ההצהרתית, יש להם תפקיד מוצהר כנציגים של אלוהים... |
|
||||
|
||||
בבימ''ש, אתה לא חייב להישבע באל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |