|
לדעתי אין טעם לשאוף לשיעור הרשעות נמוך או גבוה. זה כמו לשאוף לשיעור זכאי בגרות כמה שיותר גבוה - הגיוני כל עוד המערכת בה פועלים לא תלויה באובייקט ששופטים אותו (כשהמדידה היא ברמת המיקרו, למשל בית ספר או פרקליט בודד). אבל כשמשתמשים באותו מדד ברמת המאקרו כדי למדוד את כלל המערכת, הפיתוי ''להשתפר'' ע''י שינוי כללי המשחק ולא שיפור אמיתי גבוה מדי.
שיעור אי ההרשעה מייצג את המקרים בהם יש חילוקי דעות בין השופט לתביעה. במערכת אוטופית יהיו שיעורי הרשעה גבוהים כי התביעה תגיש כתב אישום רק כשהיא מאמינה באשמתו של הנאשם, מאמינה שביכולתה להביא להרשעה ויכולה להסתכל על המצב באופן אובייקטיבי (וכך לקלוע לדעתו של השופט). אבל שיעורי הרשעה גבוהים יהיה גם במערכת בה אדם הוא בחזקת אשם כל עוד לא הוכחה חפותו, מערכת בה הפרקליטות מתפשרת על סעיפים מהותיים בכתב האישום כל עוד הנאשם יורשע במשהו, מערכת בה המשטרה היא עצלנית ורשלנית ולכן מלכתחילה כתבי אישום מוגשים לעיתים נדירות וגם אז כשהאשמה זועקת לשמים ולא מצריכה התעמקות וכו'. אני מתקשה למצוא מדד מספרי שיאפשר להפריד בין המצב הראשון לשאר המצבים.
|
|